הרפורמה בהתפתחות הילד תתן מענה

​
משרד הבריאות פרס את היערכותו ליישום הרפורמה בהתפתחות הילד. יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הדגישה כי "הדרך שבה הרפורמה הזו מתנהלת עד כה היא אינה תקינה. לא ייתכן שחברי הכנסת והציבור ניזונים משמועות וכתבות בתקשורת במקום מדיווחים מסודרים לוועדה. אנחנו כאן כדי לפקח, אבל כדי לפקח אנחנו צריכים נתונים ונתונים, לצערנו, הם הדבר שהכי חסר כאן.

 

משרד הבריאות דחה את כניסת הרפורמה שוב ושוב, ועכשיו אנחנו עומדים ימים ספורים לפני התאריך החדש, הראשון בפברואר. עד לרגע זה, לא קיבלנו את הנתונים הקריטיים שביקשנו. כששאלנו כמה מטפלים עובדים בכל מסלול, בהסדר או בהחזר, התשובה שקיבלנו הייתה 'אנחנו לא יודעים'. חוסר הוודאות הזה הוא מחדל. הכנסת לא קיבלה עד היום שום אינדיקציה לכך שהמערכת באמת ערוכה לשינוי הדרמטי הזה. בבריאות הילד אין מקום לניסוי וטעייה. טעות קטנה שלכם בחישוב המטפלים, וילד לא יקבל את הטיפול ההתפתחותי שהוא זקוק לו בזמן הקריטי ביותר בחייו. המשרד הוא המבצע, אבל אנחנו הריבון ואנחנו אלו שנוודא שאף ילד לא יישאר מאחור בגלל ביורוקרטיה לא מבוססת נתונים".

קטי שיטרית (הליכוד) יו"ר הועדה לזכויות הילד, ציינה כי "המציאות בשטח קשה: ילדים מחכים חודשים ארוכים לטיפול. כך למשל 44% מהילדים נאלצים להמתין מעל שלושה חודשים לפסיכולוג בקופת החולים, ובחלק מאזורי הפריפריה זמני ההמתנה מגיעים גם לשנה שלמה. כל זה קורה למרות שמאז שנת 2020 משרד הבריאות הקצה תוספת של כ־80 מיליוני ₪ בשנה לשיפור השירות. בעוד ימים ספורים יחל השלב הראשון של הרפורמה, ובו צפויים להצטרף כ-11 אלף ילדים חדשים לשירות הציבורי במקום לקלינקות פרטיות. בסיום כל שלבי הרפורמה מדובר בלמעלה מ-50 אלף ילדים נוספים. כתגובה לכך, משרד הבריאות העלה את התוספת התקציבית ל-130 מיליון ₪ בשנת 2025. 

 

האם זה באמת מספיק כדי לעמוד בעומס הצפוי? משרד הבריאות הודיע כי כחלק מהרפורמה קופות החולים יפרסמו אחת לחודש את זמני ההמתנה הממוצעים לקבלת תור לטיפול. זה צעד חשוב - אך לא מספיק". ירון לוי (יש עתיד) דרש ממשרד הבריאות לפרט את מספר התקנים, התקציבים, החלוקה לפי מחוזות וקופות ועוד. הוא מחה על התעכבות העברת הנתונים לחברי הכנסת, תוך התעלמות מנבחרי הציבור".

 

לפי שלי לוי, ראש צוות בריאות במרכז המידע והמחקר של הכנסת, שירותי התפתחות הילד כוללים בין היתר פסיכולוגיה, פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת, והוא מתקבל במסלול ההסדר הכוללים שכירים וספקים, ומסלול זה יצר תורי המתנה ארוכים, ולכן המשרד יצר מסלול החזר, בו כלול החזר לפי תעריף משרד הבריאות. כ-15% מהילדים מקבלים היום שירות במסלול ההחזר. במסלול זה כ-30% בפסיכולוגיה,  29% בקלינאות תקשורת, 12% בריפוי בעיסוק, 2% בפיזיותרפיה, ואחוז אחד בעבודה סוציאלית.

 

ועדות הכנסת ביקשו לבחון את מידת ההיערכות ומהו היקף כוח האדם הדרוש במסלול ההסדר ליישום הפעימה הראשונה, מהו היקף כוח האדם שגויס למסלול ההסדר נכון לערב יישום הפעימה הראשונה, ומהו היקף כוח האדם החסר במסלול ההסדר ליישום הפעימה הראשונה, כל אלו בחלוקה לקופות, מקצועות ומחוזות – ועד אמש לא נמסרו הנתונים מהמשרד.

 

לפי ד"ר נעמה יושע-אורפז, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד, הרפורמה נועדה לאפשר שירותים יעילים טובים ומהירים גם למי שאין ביכולתו לרכוש שירותים יקרים.

 

דינה צ'רנו, מהאגף לפיקוח על קופות החולים במשרד ציינה כי בכל הארץ יתווספו יותר מ-127 תקנים של משרה מלאה, לא כולל ספקים, כאשר בדרום יתווספו כ-13 תקנים ובצפון כ-57 תקנים. 47 תקנים יתווספו לתחום הריפוי בעיסוק, ו-39 תקנים בקלינאים תקשורת. 

 

דמיאן קלמן, מנכ"ל "קשר-הבית של המשפחות המיוחדות", וחבר קואליציית הארגונים למען ילדים עם מוגבלויות, הגיב כי "היציאה לדרך במתכונתה הנוכחית מעוררת חשש עמוק. כיום אין יעדים מחייבים לקיצור תורים, אין סנקציות על קופות החולים ואין ודאות שהמערכת ערוכה לקליטת אלפי ילדים נוספים. כבר מהשבוע הבא צפויים כ־11,000 ילדים להצטרף לתור הציבורי, ללא תשתית מספקת של כוח אדם בעל ניסיון. המשמעות בפועל היא העמקת פערים, כאשר משפחות בעלות אמצעים יפנו למימון פרטי מלא, בעוד שילדים אחרים יישארו ללא טיפול כלל". הוא הזהיר מהגבלת טיפולים משיקולי עומס, פגיעה קשה בספקי השירות הציבורי והקהילתיים, וכישלון בגיוס מטפלים מנוסים מהמגזר הפרטי בתנאים הקיימים.

 

קואליציית הארגונים למען ילדים עם מוגבלויות קראה למשרד הבריאות "להגדיר יעדים ברורים, להגדיל תקציבים, ולהבטיח בפועל, לפני ביטול ההחזרים, שכל ילד יקבל טיפול מקצועי, רציף ונגיש, ללא תלות ביכולתם הכלכלית של הוריו".