רק ארבע רשויות מ-19 הרשויות הדרוזיות מטפלות בבני נוער בסיכון

 אלה הם הנתונים הקשים שעולים מדוח מבקר המדינה, בנושא טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון

יש לציין כי מספר בני הנוער המצויים על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק בישראל אינו ידוע. 16 שנים עברו ממועד המיפוי האחרון של הילדים ובני הנוער בסיכון (שנת 2009), וגם מיפוי זה בוצע בכ-70% מהרשויות המקומיות בלבד. לפי ההערכות, פחות ממחצית מבני הנוער בסיכון מוכרים לשירותי הרווחה

הביקורת נעשתה במש"חים בעיריות קריית גת, קריית מוצקין, ערד ורמלה ובמועצה המקומית יפיע. כמו כן נבדקו אופני הטיפול הייחודיים בנושא בחברה החרדית, הערבית, הדרוזית והבדואית וכן בקהילת הלהט"ב (אוכלוסיות גיוון). אשר לאוכלוסיות אלה, נערכה בדיקה ברשויות שנבדקו, ככל שהן כוללות את אוכלוסיות הגיוון שנבדקו. 

תמונת המצב העולה מן הביקורת

הגדרה אחידה של נוער בסיכון - קיימים פערים מהותיים בהגדרה של "נוער בסיכון" בין משרדי הממשלה השונים המשתתפים בתוכנית הלאומית 360° - משרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד לקליטת עלייה והמשרד לביטחון לאומי, ובפרט משרד הרווחה שדוח זה מתמקד בתחומי אחריותו.

המשרדים לא הטמיעו במסגרת פעילותם את הגדרת התוכנית הלאומית 360° שאושרה על ידי הממשלה, וכל משרד ממשיך לדבוק בהגדרות משלו. היעדר הגדרה אחידה למושג "נוער בסיכון" מחלחל גם לשלטון המקומי, האמון על הטיפול באוכלוסייה זו. חמש הרשויות המקומיות שנבדקו: עיריות ערד, קריית גת, קריית מוצקין, רמלה והמועצה המקומית יפיע, מגדירות אחרת את המושג "נוער בסיכון", למשל מבחינת טווח הגילים.

מיפוי מידע ארצי עיתי - כ-440,000 ילדים ובני נוער, ששיעורם כ-14% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל, היו מוכרים לשירותי הרווחה בשנת 2022. עם זאת, משרד הרווחה והתוכנית הלאומית 360° לא ביצעו מיפוי ארצי של ילדים ובני נוער בסיכון, והנתונים על מצבם ומספרם של בני הנוער בישראל עדכניים למיפוי שבוצע בשנת 2009 ומתייחסים לילדים ובני נוער המתגוררים בכ-70% מהרשויות המקומיות בלבד. נכון למועד סיום הביקורת, פברואר 2025, יותר מ-15 שנה לאחר הקמת התוכנית הלאומית 360°, עדיין אין בידי מנהל התוכנית מידע מלא על הילדים ובני הנוער בסיכון ברמה הארצית. 

קביעת אופיים וסוגם של השירותים המינימליים המחייבים ברשות המקומית - משרד הרווחה לא קבע הנחיות לגבי האופי והסוג של השירותים שרשות מקומית אמורה לספק לבני נוער במצבי סכנה וסיכון, ובכלל זה לא ציין מה הם השירותים המינימליים שראוי שהרשות המקומית תספק ולא קבע הוראות המגינות על אוכלוסיות מיוחדות שמועדות לסיכון ועל בני נוער במצבים מגבירי סיכון וסכנה. 

תכלול ברשות המקומית והתכנסות הוועדה לקידום מעמד הילד ברשויות שנבדקו - בשום רשות מהרשויות המקומיות שנבדקו - ערד, קריית גת, קריית מוצקין, רמלה ויפיע - אין גורם רשמי שתפקידו לתכלל בין המחלקות השונות בתחום הטיפול בנוער בסיכון, שהעיקריות שבהן הן מחלקות הרווחה והחינוך, לתאם ביניהן ולהעלות סוגיות רלוונטיות לדיון לפני ועדות החינוך, הרווחה והוועדה לקידום מעמד הילד ברשות, לנהל מחלקות אלה ולתאם ביניהן. שיתוף הפעולה אינו מעוגן בהסדרת שיתוף הפעולה ובהסדרת העברת המידע. כמו כן, בביקורת עלה כי בשלוש מחמש הרשויות שנבדקו - ערד, קריית גת ורמלה - לא פעלה הוועדה לקידום מעמד הילד בשתיים משלוש השנים 2021 - 2023, אף שזוהי ועדת חובה בעיריות. 

ניהול מידע ויצירת בסיס נתונים אחוד - במשרד הרווחה לא קיים בסיס נתונים אחוד או שפה משותפת הדרושים למתן מענים לבני נוער בסיכון, והדבר אף יוצר פערים בין רשויות מקומיות שונות ומקבע אותם. משרד הרווחה לא הנחה את הרשויות המקומיות לאסוף נתונים בדבר בני הנוער בסיכון בכל רשות, ועקב כך חסרים לו נתונים מרוכזים על מספרם של בני הנוער בסיכון ועל מצבם. 

הרשויות המקומיות שנבדקו: ערד, קריית גת, קריית מוצקין, רמלה ויפיע אינן אוספות מיוזמתן מידע ונתונים על מספר בני הנוער בסיכון ועל מצבי הסיכון בהם בני הנוער מצויים, מידע הנדרש לצמצום הפער הקיים בין מספר בני הנוער המטופלים במש"חים לבין מספרם בפועל. עוד נמצא כי מינהל של"ם במשרד הרווחה מתקשה לזהות את אוכלוסיית הנוער בסיכון, וכי אין במערכת הממוחשבת של מינהל של"ם ובנוהלי העבודה הפנימיים אפיון ייעודי של אוכלוסייה זו. לפיכך הנתון היחידי העומד לרשות משרד הרווחה בנוגע לאוכלוסייה זו הוא שהיא מקבלת מהמינהל שירותים, אך אין הבחנה בין נערים המקבלים שירותים בגלל נזקקות מסיבה משפחתית ובין נערים המקבלים שירותים מסיבת הימצאות במצב סיכון. 

מסמכי מדיניות ותוכניות עבודה לטיפול בבני נוער בסיכון ברשויות המקומיות - ברשויות המקומיות שנבדקו - ערד, קריית גת, קריית מוצקין, רמלה ויפיע אין מסמכי מדיניות או תוכניות עבודה כתובות לטיפול בבני נוער בסיכון בתחום שיפוטן, לא תוכניות עבודה שנתיות ולא תוכניות ארוכות טווח. המש"חים לא הציבו לעצמם יעדים מדידים שנתיים או ארוכי טווח ונעדרו ראייה מערכתית מתוכננת ומוכוונת תוצאות. 

יישוג ואיתור של בני נוער בסיכון - אף שפחות ממחצית מבני הנוער המצויים במצבי סכנה וסיכון מגיעים לטיפול במש"ח, המש"חים ברשויות המקומיות ערד, קריית גת, קריית מוצקין ויפיע אינם מבצעים פעולות ליישוג ולאיתור של בני נוער בסיכון. 

מענים אינטנסיביים לנוער מנותק (מפת"ן ומית"ר) - עיקר המענים לנוער בסיכון בחברה היהודית ניתנים במחוז תל אביב והמרכז, ועיקר המענים לנוער בסיכון בחברה הערבית ניתנים באזור חיפה והצפון.

באזור הדרום לא ניתן מענה של מפת"ן חוץ מאשר בהר חברון (אזור שלפי נתוני משרד הרווחה משתייך למחוז ירושלים). מספר בני הנוער במדינה אשר מקבלים את המענה של מפת"ן פחת בכ-52% בשנים 2016 (1,022 בני נוער) עד 2023 (491 בני נוער).

משרד הרווחה לא פיתח מענה חלופי למרות הצהרותיו והגידול שחל במספר בני הנוער בסיכון עם השנים. במפת"ן תל אביב-יפו ובמפת"ן נצרת לא ניתנו שירותים לבני נוער בשנת 2023, ובמפת"ן הר חברון ניתנו שירותים רק ל-26 בני נוער, אף שזהו המענה היחיד לאוכלוסייה זו באזור ירושלים (וגם הוא נסגר בשנת 2025). ייתכן כי מהעובדה שהרשויות המקומיות לא השתמשו במענים האינטנסיביים והמשלימים ולא פיתחו מענים חלופיים משתמע כי הן ויתרו בשלב מוקדם יחסית על האפשרות שבני הנוער המנותקים יישארו בקהילה וייתכן כי בחרו בפתרון של השמה חוץ-ביתית בלי לנסות קודם לכן את כל החלופות בקהילה שנועדו להיטיב עם בני הנוער. הדבר מעיד על היעדר הטמעה מספקת של המדיניות "עם הפנים לקהילה".

מחסור בכוח אדם - בתקני העיריות ערד וקריית מוצקין כמעט חצי ממשרות העו"ס המיועדות לטיפול בנוער בסיכון אינן מאוישות, ובתקני הרשויות המקומיות קריית מוצקין, רמלה ויפיע יש פחות משתי משרות עו"ס המיועדות לטיפול בנוער בסיכון. ברשויות המקומיות קריית מוצקין, רמלה ויפיע לא מאויש תפקיד עו"ס שהוא מנהל מדור נוצ"ץ - נוער וצעירים. בהיעדר עו"ס נוצ"ץ לא ניתן להפעיל תוכניות בקהילה. 

מחסור במבנים - המחסור במבנים ובתשתיות פיזיות מקשה על הרשויות המקומיות קריית גת, רמלה ויפיע להפעיל מענים לנוער בסיכון. לדוגמה, בעיריית קריית גת התגלו בעיות בטיחות חמורות במבנה "הבית החם" בשנת 2020 והשירות נסגר עקב כך, ומאז הרשות לא הצליחה להקימו מחדש. 

הפעלת תוכניות המיועדות לבני נוער בסיכון המתוקצבות בידי התוכנית הלאומית 360° - עיריית ערד הפעילה רק תוכנית אחת המיועדת לבני נוער בסיכון מטעם התוכנית הלאומית 360° בשנים 2021 - 2024: התוכנית "נתיבים להורות", ששמה דגש על מערכת היחסים במשפחה ועל התפקוד ההורי. המועצה המקומית יפיע לא הפעילה כל תוכנית המיועדת לבני נוער בסיכון מטעם התוכנית הלאומית 360° בשנים 2021 - 2024. 

סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה - עלו ליקויים בפעילותן של הוועדות וקיימת שונות רבה בין הוועדות מבחינת סדרי עבודתן ותיעוד דיוניהן, ובעיקר היעדר קביעת תוכניות מפורטות הכוללות יעדים ומשימות לבני הנוער וכן היעדר הבטחת מעקב שוטף. לדוגמה, בדיוני הוועדה שנבדקו בקריית מוצקין נקבעה תוכנית גנרית כללית בנוגע לרובם המכריע של בני הנוער, ללא פירוט נוסף של יעדים ומשימות וללא קביעת הגורמים האחראים ליישום התוכנית.

ברשויות המקומיות שנבדקו ככלל עדיין לא נעשית הכנה מספקת לדיונים וקיימים פערי מידע ופערי ציפיות שפוגעים בדיונים, ברבים מהדיונים לא הובטחה תוכנית מיטבית ולצד החלטות על השמה חוץ-ביתית לא תועדה קביעת יעדים ומשימות ותוכניות הטיפול בקהילה לא כללו פירוט; בדיוני הוועדות בשלוש מחמש הרשויות המקומיות שנבדקו לא הובטח טיפול משפחתי תומך לצד הטיפול בבני הנוער ולא הושם דגש על חיזוק הקשרים בין האחים; ככלל ביחס לבני נוער בסיכון המטופלים בקהילה לא ניתנה התייחסות להיבטים רב תחומיים - ובעיקר רפואיים. 

טיפול בבני נוער בסיכון מאוכלוסיות מגוונות 

החברה החרדית - במש"ח בעיריית ערד אין מענה לאוכלוסייה החרדית, אף שכ-60% מהילדים ובני הנוער בעיר משויכים לקהילת גור. עיריית ערד לא הגישה בקשה לתקציב ממשרד הרווחה לטיפול בנוער חרדי בסיכון. העירייה אינה מבצעת פעולות מניעה, איתור או טיפול, למעט במקרים בודדים וחריגים במיוחד, ולמותר לציין שהיא אינה פועלת בנושא על אף מספרם הרב של בני הנוער החרדים בתחום שיפוטה (כ-4,500 ילדים ובני נוער חרדים). מנגד, בעיריית רמלה מופעלת תוכנית נוח"ם לנוער חרדי מנותק - 49 נערים ונערות. עיריית רמלה ניצלה רק 27% (כ-121,000 ש"ח מתוך 440,000 ש"ח) מהתקציב שניתן לה לנושא זה. אף שעיריית קריית גת קיבלה תקצוב לסעיף זה של טיפול בנוער חרדי מנותק, היא אינה מנצלת את התקציב שניתן לה (0% ניצול מהתקציב בסך כ-450,000 ש"ח).

החברה הערבית - אף שיש בחברה הערבית נטייה לטפל בנוער בסיכון בתוך הקהילה, נראה כי התקציבים לחברה הערבית בתחום החינוך דלים יותר מאשר התקציבים לחברה היהודית.

החברה הדרוזית - רק ארבע מ-19 הרשויות הדרוזיות - עיריית מג'אר והמועצות המקומיות בית ג'אן, יאנוח-ג'ת וירכא - מנצלות את תקציבי משרד הרווחה לטיפול בנוער בסיכון.

החברה הבדואיות - שום רשות בדואית באזור הצפון לא ניצלה באופן ישיר את תקציב נוער בסיכון של משרד הרווחה.

נוער להט"בי בסיכון - בעיריות ערד ורמלה ובמועצה המקומית יפיע לא התקיימה פעילות לבחינת צורכי הטיפול בנוער להט"ב, ולפיכך לא פעל עו"ס להט"ב ברשויות אלו.

פיתוח מדיניות ויישום כלים לאיתור בני נוער בסיכון במרחב המקוון - על אף המלצת ארגון ה-OECD וארגון האומות המאוחדות והחלטת הממשלה שהצביעו על הצורך בקביעת מדיניות כוללת בנושא הגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון, ועדת ההיגוי בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי טרם גיבשה מדיניות לאומית בנושא. משרד הרווחה והרשויות המקומיות שנבדקו אינם משתמשים בכלים מקוונים לאיתור וליישוג של בני נוער במצבי סיכון, סכנה וניתוק, ועבודת האיתור מתמקדת ברובה במרחב הפיזי - במסגרות החינוך, ברחוב ובגנים. 

הקמת מערכת מידע לשיתוף מידע בין גופים - על אף המלצות דוח ועדת וינטר משנת 2010 בדבר הצורך בהקמת מערכת מידע ממוחשבת לשיתוף מידע בין גופים המטפלים בילדים - ובהם עו"סים ואנשי טיפול במסגרות רווחה, קב"סים ויועצים במשרד החינוך, אנשי בריאות ובריאות הנפש וכד' - המערכת טרם הוקמה והגופים עדיין לא צמצמו את החסמים השונים, ובהם חסמים של תיאום בין-ארגוני ובין-מקצועי נרחב וחסמים משפטיים הנוגעים לחשש מפגיעה בפרטיות, מהימנות של הכלים הדיגיטליים, מהטיות ומליקויים באבטחת המידע/מפרצות אבטחה. הדבר עלה ביתר שאת גם בנוגע להעברת המידע בעת מלחמת חרבות ברזל ביחס לבני נוער שפונו מבתיהם. 

פיקוח מחוזי מטעם משרד הרווחה על שירותים לנוער בסיכון בקהילה - כ-10% מתקני פיקוח על שירותים בקהילה, אינם מאוישים (13 תקנים חסרים). למרות מיעוטם ואף היעדרם של מעני רווחה לנוער בסיכון ברשויות שנבדקו לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי התקיימו פגישות של גורמי הפיקוח ברשויות המקומיות עם דרג הנהלת המחלקה או דרג הנהלת הרשות כדי להתריע על היעדר המענים. 

מלחמת חרבות ברזל - הועלה כי על אף הדיווחים על עלייה ברמת המתח, על חרדות שמקורן בחשיפה לתכנים קשים ברשת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, על חששות וקשיים הנוגעים למלחמה, על חשיפה לשיח לאומני ואנטישמי בעקבות המלחמה, מערכת שירותי הרווחה לא מבטיחה שמירה על הרצף הטיפולי בנוגע לאוכלוסיית הסיכון בעת חירום. 

צוותי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות - צוות הביקורת מציין את העובדים שעימם נפגשו הפועלים במסירות רבה ומתוך תחושת שליחות ציבורית כדי למלא את ייעודם ולטפל באופן המיטבי בבני הנוער בסיכון ובבני משפחותיהם.

עשייה חינוכית בתחום הנשירה וההתמדה - מבקר המדינה מציין לחיוב את העשייה החינוכית במועצה המקומית יפיע ובעיריית קריית מוצקין כפי שהם משתקפים מנתוני הנשירה וההתמדה במערכת החינוך. במועצה המקומית יפיע 0.8% נשירה ו-90.7% התמדה. בעיריית קריית מוצקין 0.3% נשירה ו-85.2% התמדה. אלה הם נתונים חיוביים לעומת הממוצע הארצי, שהוא 1.1% נשירה ו-81.4% התמדה.

ועדות תכנון טיפול והערכה - מבקר המדינה מציין לחיוב את הוועדה לתכנון טיפול והערכה במועצה המקומית יפיע על תשומת ליבה לקשר בין האחים בקרב בני נוער בסיכון ועל ניצול ההזדמנות לייצר מפגש בין אחים שנמצאים בהשמה חוץ-ביתית וממעטים להיפגש, וכן הוא מציין לחיוב את הוועדות לתכנון טיפול והערכה בקריית גת וביפיע על שתיעדו את דיוני הוועדות באופן הראוי לשמש מודל חיקוי לשאר הרשויות המקומיות. סיכומי הדיון של דיוניהן מפורטים ומלאים וכוללים את מגוון ההיבטים הנדרשים, בהתאם להנחיות מטה משרד הרווחה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על הרשויות המקומיות להקפיד על תכלול פעולות לאיתור נוער בסיכון, למניעת התנהגויות סיכון באוכלוסייה זו ולטיפול בה במנעד ההיבטים הרלוונטיים ועל קיום דיונים עיתיים בנושא תוך סנכרון ותיאום עם גורמי הטיפול. לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון - וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם - אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות. 

משרד הרווחה והרשויות המקומיות אינם יכולים להשלים עם מצב זה, ועליהם לתכנן ולבצע פעולות המיועדות לאיתור יזום (יישוג) של נוער בסיכון - במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי. כמו כן הם נדרשים לאסוף ולמפות את הנתונים בדבר בני הנוער המאותרים ולפעול להרחבת קשת המענים הניתנים להם באופן המותאם למידותיהם - לצורכיהם, למאפייניהם ולסיכונים המשתנים - וככל שניתן תוך הגברת שיתופם בכך.