356.8 אלף סטודנטים למדו לתואר אקדמי
נתוני ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ״ו מצביעים על עלייה של 2.4% במספר הסטודנטים לעומת השנה הקודמת, מתוך כלל הסטודנטים, 47.6 אלף למדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, נשים מהוות את רוב הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה.
השכלה גבוהה בישראל - נתונים נבחרים לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26)
בתשפ"ו (2025/26) למדו לתואר אקדמי 356.8 אלף סטודנטים (כולל 47.6 אלף סטודנטים שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה), עלייה של 2.4% לעומת השנה הקודמת. ללא הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, הייתה עלייה של 1.9%.
המכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות מובילות בגידול במספר הסטודנטים: עלייה של 9.6%, לעומת ירידה של 2.5% במכללות האקדמיות המתוקצבות ועלייה של 1.1% באוניברסיטאות.
נמצאו הבדלים בין השינויים במספר הלומדים לתואר הראשון בתחומים המדעיים: מספר הלומדים בהנדסה ואדריכלות כמעט לא השתנה, ואילו במדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות חלה ירידה של 4.4%.
במספר הלומדים לתואר ראשון ברפואה נרשמה עלייה של 10.6% (תוספת של 272 סטודנטים).
נשים הן רוב הסטודנטים, אך התפלגות תחומי הלימוד שלהן שונה מאוד מזו של הגברים: 27.8% מהגברים בתואר ראשון למדו הנדסה ואדריכלות, לעומת 11.6% מהנשים.
במקצועות הבריאות נרשם שיעור גבוה יותר בקרב נשים: 9.6% מהסטודנטיות לתואר ראשון למדו מקצועות בריאות, לעומת 2.6% מהסטודנטים הגברים.
הנתונים ממחישים כי לצד נוכחותן הבולטת של נשים באקדמיה, קיימים הבדלים מגדריים בבחירת מסלולי הלימוד. בעוד שהנדסה ואדריכלות מושכות שיעור גבוה יותר של גברים, מקצועות הבריאות פופולריים יותר בקרב נשים.
בקרב סטודנטים חרדים אחוז בולט של הלומדים חינוך והכשרה להוראה: 43.0% מהלומדים לתואר ראשון, לעומת 12.8% בקרב יהודים ואחרים שאינם חרדים.
בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה אחוז בולט של הלומדים עסקים ומדעי הניהול: 20.6% מהלומדים לתואר ראשון, לעומת 10.9% בקרב יהודים ואחרים שאינם יוצאי אתיופיה.
