מקבלי אות בן גוריון לשנת תשפ"ו

אות בן-גוריון מוענק על ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאנשי מופת מעוררי השראה המרחיבים את גבולות המעורבות, הנתינה והידע האנושי ולאלו שהתרומה או ההשפעה על הנגב, מדינת ישראל או העולם הפכו למפעל חייהן/ם.
 

מובילי ומובילות דרך, שהוכיחו מנהיגות וחזון ייחודי  עבור הנגב, מדינת ישראל והעולם, נבחרו לקבל את האות שנקרא על שם ראש הממשלה הראשון. 'אות בן-גוריון' יוענק ביום השנה לפטירת דוד בן-גוריון, בסוף חודש נובמבר.

 

" מקבלי אות בן-גוריון לשנת תשפ"ו, מדגימים בצורה הטובה ביותר את המנהיגות המקומית המדעית והחברתית, הממשיכה את דרכו של דוד בן גוריון בפיתוח המדינה והנגב", אמר פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

ואלו מקבלי האות:

 

ד"ר אתי לוצאטו- ד"ר לכימיה, אשת עסקים, עורכת פטאנטים במקצועה ופעילה  חברתית בנושאים ציבוריים ובראשם פיתוח הנגב.

 

לוצאטו החלה את פעילותה הציבורית והחברתית בשיקום נוער עבריין בשיתוף המשטרה, בהקמת מקלט לנשים מוכות, הראשון בנגב בשיתוף מסל"ן, ובחברות בהנהלת ויצו בדרום. היא חברת הוועדה לקידום מעמדן ומקצועיותן של הדירקטוריות בדירקטוריון באיגוד הדירקטורים בישראל ומכהנת בפורומים ציבוריים רבים ומעורבת בפרויקטים קהילתיים וחברתיים בתחום סיוע לנזקקים, העצמה נשית, תמיכה בילדים ובנוער, שילוב של האוכלוסייה הבדואית ועוד.

 

מנימוקי וועדת הפרס: ד"ר אתי לוצאטו היא מנהיגה עסקית וציבורית אשר תרומתה לחברה הישראלית חורגת מעבר לעשייה המקצועית. היא מקדמת יזמות, חדשנות ושוויון מגדרי, ובכך מהווה דמות מופת של מנהיגות ערכית. עשייתה רבת השנים ממצבת אותה כאחת התורמות הבולטות לפיתוח החברה והכלכלה בישראל.

 

הפועל באר שבע- נחשבת בשנים האחרונות לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי, אולם התרומה של המועדון לעיר ולכל אזור הדרום חורגת מגבולות המגרש. לאורך מלחמת חרבות הברזל ובמהלך השנתיים האחרונות, הפגינה הקבוצה מעורבות קהילתית יוצאת דופן. שחקניה ביקרו פצועים בבתי חולים, המועדון ליווה מקרוב את תהליך השיקום של חיילים והזמין רבים מהם לצפות במשחקי הקבוצה, קשרים מיוחדים נרקמו גם עם פדויי שבי, אוהדי הקבוצה.  

 

מנימוקי וועדת הפרס: מועדון הפועל באר-שבע מהווה עוגן מרכזי בחיי העיר, עם עשרות אלפי אוהדים והיסטוריה מפוארת. הקבוצה משקפת את רוח הקהילה, את גאוות הנגב ואת תרומתה לחיזוק הזהות המקומית לאורך עשורים. מעבר להישגים הספורטיביים, המועדון הוא סמל של חוסן עירוני ושל שייכות.

 

גדי מוזס- בן קיבוץ ניר עוז, איש הנגב זה שישה עשורים, חקלאי ומופת לערכים של ציונות ומסירות, שעבר את הגיהינום בשבי החמאס וחזר כעדות חיה לנחישות, לחוזק האישי ולרוח האדם.

 

מוזס עבד בענף החקלאות בקיבוצו ובמסגרת פעילותו כאגרונום,  לימד חקלאיים במדינות עולם שלישי, על השקיה ושיטות גידול. בשבעה באוקטובר 2023, נחטף מביתו על ידי הג'יהאד האיסלמי  ושוחרר לאחר 482 ימים. מוזס הוא הגבר החטוף המבוגר ביותר ששוחרר בחיים, ועם שובו חזר להוביל את שיקום קיבוצו.

 

מנימוקי וועדת הפרס: אות בן גוריון ניתן לגדי מוזס על תרומתו רבת השנים לבניית ושגשוג הנגב, על מנהיגותו בשיקום קיבוץ ניר עוז, האומץ האישי, ועל דמותו כמופת של עמידה איתנה, ציונות ואהבת הארץ.

 

אלון דוידי- יליד באר שבע, בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית. ניהל את ישיבת ההסדר בשדרות, הקים את "המטה לביטחון שדרות" אשר פעל רבות למען השבת הבטחון לתושבי העיר. מכהן כראש עיריית שדרות משנת 2013 ומאז, הוא מוביל את עירו בהתמודדות אמיצה עם מציאות ביטחונית מורכבת.

 

מנימוקי וועדת הפרס: תחת הנהגתו של דוידי, העיר התחזקה בתחומי החינוך, התרבות והקהילה והפכה לסמל לחוסן ולאמונה.  עם אירועי ה- 7 באוקטובר ובמשך מלחמת 'חרבות ברזל' ניהל את העיר תוך קבלת החלטות מצילות חיים, שמר על רווחתם הנפשית והפיסית של תושביו, הפיח תקווה ותקומה בימים של שבר. פועלו משמש מקור השראה למנהיגות נחושה וערכית בנגב ובישראל כולה.

 

ג'דיר האני- אשת חינוך ומגשרת, פעילה חברתית ופעילה למען חיים משותפים של יהודים וערבים.

 

ג’דיר האני נולדה בעכו ומשמשת כפעילה חברתית ומגשרת, היוצרת חיבורים בין יהודים לערבים בחברה הישראלית. היא מנהלת פרויקטים לחיזוק החיים המשותפים ותנועות אזרחיות כמו “עומדים ביחד” ו-“נשים עושות שלום”, וכן מובילה יוזמות עממיות בנגב וביישובי העדה הערבית. פעילותה זכתה להכרה בפרסים חשובים כגון פרס סמי מיכאל ופרס “תקווה ישראלית”.

 

מנימוקי וועדת הפרס: פעילותה הרבה והמשמעותית של ג'דיר האני למען החברה וקידום דו-קיום בנגב ממחישים את תרומתה יוצאת הדופן למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

 

פרופ' ורד סלונים-נבו- חברת סגל בגמלאות של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עוסקת בחקר משפחות החיות בעוני ומשפחות של מהגרים, מטפלת זה שנים רבות ביחידים, בזוגות ובמשפחות.

 

לפרופ' סלונים- נבו תרומה עצומה לחברה הישראלית באמצעות מחקר ופרקטיקה חדשנית. היא יזמה, הקימה וניהלה את עמותת 'באר שובע' ותוכניות פורצות דרך נוספות, בהן “אסירים לומדים באוניברסיטה”. פעילותה משלבת מצוינות אקדמית עם מחויבות חברתית עמוקה.

 

מנימוקי וועדת הפרס: לפרופ' סלונים- נבו תרומה יוצאת דופן לאורך שנים בפן המחקרי, ההוראתי, והחברתי. היוזמות שלה פורצות דרך ומאפשרות שילוב אוכלוסיות מוחלשות בחברה.