"מיסוי קרקעות זה גם סוג של מס עושר"

 

השר סמוטריץ' הסביר את הרקע להצעת החוק: "הדיון על מס רכוש הוא כחלק מרפורמת מס שהתכלית שלה היא הורדת מס הכנסה לאדם העובד"; "אין מס טוב, הלוואי ויכולנו לא לגבות מס בכלל, אבל אנחנו מחפשים תמיד את המס הפחות גרוע. כדי להוריד את מס ההכנסה אני צריך מס אחר, אחרת הגרעון יגדל וזה יעלה יותר לאזרחי ישראל".

 

השר סמוטריץ' הוסיף: "אנחנו מחזירים את המס לקרקעות שיש בו הרבה היגיון וצדק, הוא בטח צודק יותר ממס על האדם העובד, אז מורידים מס הכנסה ומייצרים הכנסה פיסקלית, שנועדה גם לתמרץ בנייה, אני משוכנע שהוא גם יוזיל את מחירי הדיור, אבל לא לזה הוא נועד. זה גם סוג של מס עושר, גם ה-OECD ממליץ על כך, כמעט שני שליש מהקרקעות מוחזק ע"י חברות, בקרב האנשים הפרטיים שהדבר נוגע להם, רובם מהאלפיון העליון שמחזיק ב-25%".

 

 

במהלך הדיון הדגיש השר את האחריות לשמירה על המסגרות הפיסקליות, וציין כי חקלאים שעובדים את אדמתם יוחרגו מהחוק וכי הוא יברך על שינויים טובים שתבצע הוועדה בחוק. מנגד הביעו גורמי השוק וחברי הכנסת חשש כי החוק המוצע יגולגל לציבור ויעלה את מחירי הדירות, ותהו מדוע במצבים בהם הבירוקרטיה מצד המדינה היא המעכבת בנייה יוטל המס.

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה דיון שני בפרק ח' (מס רכוש) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924), במסגרת חוק ההסדרים.

 

במסגרת ההצעה, מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע על קרקע. כמו כן, מוצע לקבוע מודל שומה עצמית, הוראות לעניין הליכי תשלום, הגשת הצהרות מקוונות, השגה, ערעור והוראות לעניין אמצעי אכיפה, וכן לצמצם פטורים שניתנו בעבר.

 

בנוסף קרקע שעליה בניין ששטחו פחות מ-30% מהשטח המותר לבניה תהיה חייבת במס, ויראו את שוויה של קרקע שעליה בניין, ששטחו פחות מ-10% מהשטח המותר לבנייה, כשווי השוק של הקרקע כאילו לא היה עליה בניין. שווי השוק של קרקע בייעוד חקלאי ושל קרקע בייעוד חקלאי ששונה ייעודה, יהיה שווי הקרקע בניכוי סכום של 60 אלש"ח לדונם. הפטור ממס בהתאם להצעה יהיה רק לבעלים של קרקע בשווי שוק שאינו עולה על 60 אלש"ח, ובלבד ששווי כלל הקרקעות שבבעלותו אינו עולה על 250 אלש"ח. מוצע כי המיסוי יחול מתחילת שנת 2026 ואילך גם על כל בעל קרקע קודם לכן.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שלקח חלק בדיון, פתח: "זו הזדמנות לומר תודה ליו"ר הוועדה וצוות הוועדה, ועדת הכספים היא השותף המרכזי של משרד האוצר. אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה יקרה וארוכה, עם הרבה מחירים אבל גם הרבה הישגים, מה שיפה בכלכלה בסוף זה שמחירים לא משקרים. עם סייעתא דשמיא, אנשים טובים וגם החלטות נכונות שלנו במשרד ואתם כאן. אם לשפוט לפי הנתונים, הבורסה, הצמיחה, עקפנו גם את התחזיות שלנו עצמנו, גם המאבק ביוקר המחייה נושא פירות, עשינו דברים טובים וצריך להמשיך. שמניחים אדנים טובים, העתיד של הילדים והנכדים שלנו יהיה בע"ה עוד יותר טוב".

 

"את הדיון במס רכוש על קרקעות, אני רוצה למקם בתוכנית הכלכלית שלנו, איך אנחנו מוציאים את המשק מהמלחמה לצמיחה. יש לכך 3 רגלים מרכזיות: לזרוק המון כסף לשוק לצד ההיצע של הכלכלה, ככל שיהיה יותר כסף הוא יהיה זול יותר ויהיה קל יותר לפתוח ולפתח עסקים, זה שורה של חוקים, זה רפורמת הפיקדונות, רפורמת האשראי שלצערי פוצלה, אבל אנחנו נחושים לקדם אותו, חוק האיגוח ש-14 שנה היה תקוע, הרפורמה בקרנות ההון סיכון, היא תהפוך אותנו לאטרקטיביים יותר, זה יזרים הרבה מאוד כסף, המעבר של הבורסה לעבודה משני עד שישי כחלק מהשוואה למצב בעולם, שורה שלמה של רפורמות שמייצרות יותר אשראי, מחיר נמוך ושורה של מכשירים, ככה מניעים משק. דבר שני זה הורדת מיסים, אין דבר שמעודד יותר יציאה לעבודה והגדלת פריון מאשר יותר כסף לכיס, והדבר השלישי זה הורדת יוקר המחייה. הדיון על מס רכוש הוא כחלק מרפורמת מס שהתכלית שלה היא הורדת מס הכנסה לאדם העובד, זה בדיוק האנשים שנשאו את האלונקה על כתפיהם במלחמה, אלא שהאחריות מחייבת לשמור על המסגרות הפיסקליות".

 

"אין מס טוב, הלוואי ויכולנו לא לגבות מס בכלל, אבל אנחנו מחפשים תמיד את המס הפחות גרוע. צריכים מיסים כי יש צבא, ביטחון, חינוך, מחפשים את המס הפחות רע. כדי להוריד את מס ההכנסה אני צריך מס אחר, אחרת הגרעון יגדל וזה יעלה יותר לאזרחי ישראל. לכן אמרנו שאנחנו מחזירים את המס לקרקעות שיש בו הרבה היגיון וצדק, הוא בטח צודק יותר ממס על האדם העובד, אז מורידים מס הכנסה ומייצרים הכנסה פיסקלית, שנועדה גם לתמרץ בנייה, אני משוכנע שהוא גם יוזיל את מחירי הדיור, אבל לא לזה הוא נועד. זה גם סוג של מס עושר, גם ה-OECD ממליץ על כך, כמעט שני שליש מהקרקעות מוחזק ע"י חברות, בקרב האנשים הפרטיים שהדבר נוגע להם, רובם מהאלפיון העליון שמחזיק ב-25%".

 

"את החקלאים נדע לפתור, באתי כדי להרגיע בתחילת הדרך. אין לנו שום מטרה שחקלאי ישלם על קרקע חקלאית שלו שהוא עובד עליה, נפתור את זה יחד".

 

"המס בוטל בעבר בגלל שהיו בו כ"כ הרבה חורים, ומנגנוני הגבייה לא ידעו להתמודד, פה אנחנו עושים אותו יותר טיפש במרכאות, הוא הולך להיות מאוד יעיל ומאוד טוב, כמובן שומרים על הזכויות. אנחנו משקיעים בזה הרבה כסף ותקנים עם מערכת מאוד חכמה, לא נתחיל להתעסק עם החרגות, חקלאות זה משהו אחר, הוא צריך להיות מאוד פשוט ומאוד גורף ומנגנונים פשוטים, אם לא יהיה המס הזה לא תהייה הבשורה של הורדת מס הכנסה לאזרחי ישראל, ל-99% מהאזרחים ובוודאי לכלכלה הרבה יותר נכון להביא את הבשורה של הורדת המיסים ומולה את הצעד הזה".

 

ח"כ משה גפני: "אדם קנה קרקע ואתה מבקש ממנו פעם שלישית רביעית לשלם מיסוי, זה שקר שזה יוריד את מחירי הדיור, זה רק יפגע באופן חמור באנשים שמצבם הכספי קשה, אתה מגיש חוק על החקלאים ואתה אומר שתוציא אותם איך? יבואו אחרים ויגידו למה אותם הוצאת ואותנו לא? אני לא אצביע בעד דברים שעושים עוול לאוכלוסייה".
השר השיב לדברים: "אתה מייצג את הציבור העני ביותר ואני הולך לחסוך לציבור שלך הרבה כסף".

 

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "מה יהיו העלויות של יישום החוק? יש קרקעות שאין אפשרות להוציא להן היתר בנייה מכל מיני סיבות ובעלי קרקע שאין להם יכולת כלכלית לבנות, אני מציעה שעליהם לא יוטל מס, יש אזרחים פשוטים שאין להם הכנסה אבל ירשו קרקע שלא מניבה. אתה שר של כולם ולא של אוכלוסייה מסוימית".

 

אילן גורדון, ארגון הקבלנים: "השר סמוטריץ' נכשלת בגדול. אתה הולך עלינו באופן אישי, אנחנו כקבלנים במשך כל התקופה שלך כשר האוצר לא ראינו שעשית משהו לטובת הענף. לקחת אותנו כפרה חולבת ולקחת את הכספים שלנו. אתה רוצה למסות אותנו בכוח למה? בגלל הרגולציה לוקח לנו הרבה שנים להתחיל לבנות. בנוסף הדרוזים מחזיקים קרקעות של אלפי דורות למה הם צריכים  לשלם עליהם מס?".

 

ח"כ נאור שירי: "הטלתם למעלה מ-30 מיליארד ₪ מיסים מכיס האזרחים, ממה אתה שש על אותו נאום שנשאת על הורדת מחירים, גם על קרן הארנונה אמרת שהיא תביא את הבשורה להורדת המחירים, יש למעלה מ-2 מיליון עניים בישראל, למעלה מ-800 אלף ילדים עניים במדינה. צריך להודות שאתה פוגע בכלכלה, שאתה תמרץ אנשים שלא מקבלים השכלה, אתה מביא לפגיעה בפריון במשק. את קבינט יוקר המחייה כינסת פעמיים ב-3 שנים. אתם באים על החלשים, זה פעם הרפתנים ופה זה בעלי הקרקע".

 

אבי נוימן לשכת רואי החשבון: "שמדברים על מיסים וספציפית על מס שחל על קרקעות, שהוא מס רכוש שרוצים להחזיר אותו, אי אפשר להתעלם מיתר המיסים וממה שקורה בעולם. זה קיים בעולם אבל שמסתכלים על מארג המיסים הכולל, מדברים על מס גבוה מאוד בארץ. ישראל לא  הורידה את שיעור המס על קרקעות ותיקות, שזה חלק גדול מהקרקעות, לכן אם עושים השוואה לעולם, שם הורידו את שיעור המס על רווח הון על קרקעות ארוכות טווח".

 

ח"כ חמד עמאר: "אני זוכר את המשפט שלך בינוב, שאמרת אני מחויב לברית החיים עם העדה הדרוזית, אז שתדע שאתה קובר את החיים עם המס הזה. אנחנו מחזיקים קרקע פרטית מדורי דורות, אתה אומר שאתה רוצה להוריד את מס הכנסה, ואז כשאתה מוריד את המס מקרקע חקלאית, הכנסת עז כדי שנאמר שיש הישג? אם הייתה רוצה מההתחלה הייתה מוריד את הנושא של קרקע חקלאית מהחוק. החוק הזה הגיע גם לנו בממשלה הקודמת, הייתי במשרד האוצר, מטרת החוק הייתה לעודד בנייה ואז נצליח להוריד את מחיר הקרקע, לא המטרה הייתה לקחת כסף מאנשים, דווקא מי שמחזיק לשם החזקה ויכול לבנות עליה, זה שישלם מס אבל אדם שיש לו קרקע שירש אותה, משהו שלא מניב, איך אשלם עליו?.

 

נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים: "מבחינתנו שיש פה 2 בעיות, אחת היא בתחום התעשייה, לוקח בממוצע 5 שנים אחרי קבלת הקרקע להתחיל בנייה, בהרבה מקרים זה יותר. בנוסף בתוך התעשייה יש שטחים תפעולים שמשמשים להשגת הכנסה אבל הם לא חלק מהבנייה. בנוסף לגבי חברות תשתית, שחושבות קדימה עשרות שנים, הן רואות את הנכסים שלהם לפי מה שעתיד להיות בהן, המשמעות היא שאתם מטילים על זה מס, כל עלות עליהם עוברת לצרכנים. המס הזה יצור הרבה חיכוכים עם הרשויות".

 

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אנחנו פה בוועדה בשנים של מלחמה פעלנו בענייניות, אבל כל פעם שמגיע מס חדש אנחנו שואלים את עצמנו כמה שאלות, יש פה הרבה בעיות במס הזה, אנחנו בתקציב רביעי של הממשלה הזו, גם התקציב הזה לא מדמה מצב של מלחמה, לא מדמה הסלמה באיראן, לא הסלמה בעזה, היינו רוצים לראות יותר הידוק חגורה ואנחנו רואים פוליטיקה. זה מס שבוטל כי הוא היה מס גרוע, כל היום התעסקו בפטורים, ששאלנו כמה המס הזה יכניס שנה הבאה, דיברו על כמה מאות מיליוני שקלים. יש כסף מתחת לפנס ולא מטפלים בו, אתה דיברת לאחר המלחמה שיש לקצץ כל מה שלא קשור במלחמה, קיצוץ בכספים הקואליציוניים. לפני עוד מס מה אתה יכול לומר שעשית, שוב שיא כספים קואליציוניים, עד עכשיו הטלנו מיסים על האדם העובד והמשרת. עכשיו זה יגולגל על קרקע תהייה אשר תהייה, אני לא חושבת שזה יביא להוזלה, יבוא הציבור ויפגוש דירות יותר יקרות, חשמל יותר יקרות, למה עכשיו שדה סולארי נצטרך לגלגל לתעריף חשמל על המשק".

 

ח"כ ולדימיר בליאק: "תשאל אזרחים האם הכלכלה שלהם השתפר בשנים שלך הם יגידו לך שלא, רמת החיים יורדת במשמרת שלך. אמרת שריווח המדרגות זה הקלת מס על האדם העובד אך זה לא נכון, בכל השנים הייתה הטלת מס על האדם העובד במקום להוציא מאוכלוסיות שלא משתתפות במעגל העבודה. הטלתם מיסים על מעמד הביניים, החוק הזה זה יחול רק על מי שירוויח 16 אלף בחודש, אין הורדת מיסים משמעותית גם בתקציב הזה".

 

ח"כ ינון אזולאי: "אני לא מהמתנגדים הבולטים בחוק הזה, דיברו פה על מחירי הדירות, זה מורכב מכמה רכיבים, וצריך למצוא את המנגנון שבאמת לא ייקר את מחירי הדירות. מבקר המדינה אומר 18.5 מיליארד לא ממוסה במיסוי מקרקעין, לחברות ממשלתיות יש עתודות שהמדינה נתנה להם, גם מבחינה ביטחונית, האם גם זה ממוסה? אם אני מחזיק קרקע בגלל שאני תקוע בבירוקרטיה מצד המדינה, יש גבולות, צריך לפתור את הדבר".

 

ח"כ אכרם חסון: "קיימתי 2 שיחות בנושא הזה עם שר האוצר והוא הודיע לי שכנראה לא יהיה מס על אדמות חקלאיות, יש כאן לפחות 5 חברי קואליציה שנגד החוק, אם אתה עושה מס נגד אדמת בנייה, כמובן שהמס יגולגל לקונה ושוב נפגע בתושבי מדינת ישראל. אתה מדבר על ישובים דרוזים שהם בסוציו 4 במקרה הטוב, חיים ממשכורת אחת, כך שההכנסה הממוצעת עליהם נשענו באוצר לא קיימת אצלנו. אנחנו עובדים אדמות שלנו, לא אדמות מדינה, אנחנו משלמים מחיר כבד כדי לשמור על אדמות המדינה, בבקשה לא לפגוע בנו".

 

יגאל סלוביק, התאחדות הקבלנים: "יש אין ספור של מיסים שבסופו של דברים מתגלגלים על הרוכש, עשינו אצלנו עבודה עם הכלכלן שלנו, שאתה מרווח את מדרגות המס, נתת למשפחה או בית אב סדר גודל של 3,000-5000 ₪ לחודש, בהטלה של מס רכישה על הקרקע הוספת לרוכש 150 אלף ₪ על רוכש הדירה. מטילים מס על אמצעי שהקבלן רוצה לבנות עליו מהר ככל שהוא יכול, במקום שהמדינה לא נותנת לנו לעשות את זה ואנחנו גם צריכים לשלם על זה מס, זהו מס לא הוגן ולא נכון והוא בסופו של דבר יוטל על הרוכש".

 

השר השיב לדברים: "מחירי הדיור נגזרים מביקוש והיצע, אתם תמכרו בהכי הרבה שאתם יכולים, מה שמווסת את המחירים זה היצע גדול ותחרות גדולה. אמרת גם 150 אלף תוספת לזוג הצעיר על מדד התשומות המחירים לצרכן וזה לא קרה במציאות, אין אחד שבונה את מחיר הדירה מלמטה למעלה. ב-22 עלו המחירים ב-20%, משהו עלה? לא כי יכולתם".

 

ח"כ אלי דלל: "אני רוצה לפרגן בנושא המדדים הכלכליים של המדינה, מצב כלכלי למעט טוב, למעט חוב תוצר, מצד שני אני מרגיש שהאוצר לא קשוב ופועל בווקטורים מנוגדים בנושא יוקר המחייה. כמעט 65% ממחיר הדירה זה קרקע ומיסוי, לקבלן לוקח בין 5 ל-10 שנים, הייתי יו"ר ועדת בנייה, ברגע שהוא ישלם מס בתקופה הזו, אין ספק שהעלות לפחות 100 אלף ₪ על הקרקע. שהאוצר יבדוק למה המס בוטל לפני כ-20 שנה, יש גם חוב גדול מאוד, כי היו חורים בחוק, היו הרבה מאוד ויכוחים. אם מבטלים את הנושא על חקלאות זה יפה מאוד אבל יש גם קרקע בתעשייה, מחסנים לוגיסטיים, יש שאלה של מלאי שוטף או לא של קבלנים, אי הגבייה מהעבר לדעתי יש כמה וכמה מיליארדים, זה מה עשינו. יש דברים אחרים שניתן לעשות, למשל מאגר על דירות מושכרות, מיד ניתן להחיל את זה".

 

שר האוצר השיב לשאלות וסיכם את הדברים, הוא הדגיש כי מדינת ישראל צריכה לממן את הוצאות המלחמה, הפיצויים, שיקום הצפון והדרום, להתעצם צבאית ועוד, והדגיש כי חוסן ביטחוני קשור בחוסן כלכלי. כן התייחס השר שוב להצעת החוק: "שברנו את שיא התחלות הבנייה ב-24 וב-25, אנחנו עובדים מול האתגרים, ככל שנגדיל את ההיצע כך המחיר ירד.

 

כשקבלן יודע שהוא צריך לשלם שנה וחצי, אחוז וחצי מס על הקרקע, הוא יוריד את מחירי הקרקע. חתכנו הרבה בתקציב, יש פחות כספים קואליציוניים מבעבר, אף אחד לא אוהב לשלם מס, שנביא לפה מחר את החקיקה של הורדת מס כולם יתמכו, זה הכי טבעי בעולם. אין מס טוב, בוחרים חלופות, צריך לממן את כל צרכי מדינת ישראל, ומה שקורה פה, הכי על השולחן, זה שיש עכשיו קבוצות אינטרס שמחזיקות בקרקע, אנשים עשירים, מי שזכה, סבא, סבתא הורישו לו. מי שמחזיק קרקע ששווה הון תועפות הוא עשיר, כל הרעיון שאתה מחזיק משאב שנמצא בחסר, שהוא נקרא קרקע ומי שמחזיק אותו צריך לשלם מס למדינה, כשהשטח לא בנוי צריך לשלם מס למדינה".

 

"אין פה אחד חוץ ממני שמייצג 1.9 מיליון שכירים במדינת ישראל, שקמים בבוקר, הולכים לעבוד קשה, עושים את הכלכלה, את המדינה ואנחנו מורידים להם מס הכנסה ומשאירים להם יותר כסף הביתה. זה האירוע - קבוצות אינטרס שמחזיקות קרקע מול רוב אזרחי ישראל. זה הורדת מיסים מול צעד מאזן, בוחרים מס פחות רע ומורידים מס, מורידים מס מדכא צמיחה ומולו עושים צעד פיסקלי מאזן, כי צריך לאזן את המסגרות. עשירים בעלי קרקע יכולים לשלם מס".

 

השר ציין כי הוא מברך על שינויים טובים שיוכנסו בחוק במסגרת דיוני הוועדה, בין השאר לעניין אדם שרכש קרקע ומתכנן לבנות עליה בטווח הקרוב, והדגיש כי "אף אחד לא חלם למסות חקלאים שמעבדים את הקרקע, לשנייה לא חשבנו למסות אותו. יכולים להיות שנשחק עם המנגנון, אין חוק שיוצא כמו שהוא נכנס. התכלית של החוק היא פיסקלית אבל אם כבר הצעד יעודד אנשים למכור את הקרקעות מהר יותר, ולא יעלה את מחירי הדיור. מה שקובע את מחירי הדיור זה היצע, ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי להגדיל היצע".