דווקא בתקופה של פילוג יש מי שבוחר לבנות גשרים
יש אנשים שנמדדים לפי התפקיד שהם ממלאים. ויש אנשים שנמדדים לפי הדרך שבה הם מחברים בין אנשים. פרדי מליק שייך לסוג השני.
תמונה AI
פרדי מליק כרב סרן במילואים עם כמעט 30 שנות שירות, סגן וממלא מקום ראש עיריית נשר וחבר מרכז הליכוד, אפשר היה לצפות ממנו ללכת בדרך המוכרת, להיצמד להגדרות ברורות ולדבר רק אל קהל מסוים. אבל מי שמכיר את מליק יודע שהוא מעולם לא האמין בפוליטיקה של מחנות.
הוא מאמין בפוליטיקה של אנשים
לא במקרה, לצד פעילותו הציבורית והלאומית, הוא גם מזוהה במשך שנים כאוהד של קבוצת בני סכנין. עבור רבים זו אולי נראית בחירה לא שגרתית, אך עבור מליק היא מסמלת בדיוק את מה שהוא מנסה להעביר לאורך כל דרכו הציבורית: אפשר לאהוב את המדינה בכל הלב, להיות נאמן לערכים שלך, ובאותה נשימה גם לכבד, להעריך ולהתחבר לאנשים מכל מגזר.
"אם נאבד את האנושיות, נאבד גם את המדינה"
לא מעט אנשי ציבור מדברים על אחדות בתקופות של משבר. אצל פרדי מליק, מדובר בגישה שמלווה אותו כבר שנים.
בשיחות עם תושבים הוא חוזר שוב ושוב על רעיון אחד פשוט.
"ישראל תמיד הייתה חזקה כשהצלחנו להסתכל אחד על השני כבני אדם לפני הכול."
זו אולי הסיבה שגם אחרי שנים של עשייה ציבורית, הוא מקפיד להישאר קרוב לשטח. להקשיב, לשוחח, להכיר אנשים ולא רק קהלים.
לדבריו, חברה חזקה אינה נבנית מכך שכולם חושבים אותו דבר. היא נבנית מהיכולת להכיל דעות שונות ועדיין לזכור שיש מטרה משותפת.
המגרש שמלמד שיעור לחיים
יש מי שרואה במגרש הכדורגל מקום של תחרות.
פרדי מליק רואה בו שיעור על החיים.
בכל שבת אפשר למצוא ביציעים אנשים עם השקפות עולם שונות לחלוטין, כאלה שבקלות היו יכולים להתווכח על כל נושא פוליטי. אבל ברגע שהמשחק מתחיל, כולם מריעים לאותה קבוצה, מתרגשים מאותו שער וחולקים את אותה החוויה.
"זה מזכיר לנו כמה קל להתחבר כשאנחנו בוחרים במה שמאחד אותנו", אומר אחד ממקורביו.
מבחינת מליק, בני סכנין היא לא רק קבוצת כדורגל. היא תזכורת לכך שאפשר לבנות אמון גם בין אנשים שמגיעים מרקעים שונים לחלוטין.
המדים לימדו אותו שיעור חשוב
כמעט שלושים שנות שירות במילואים השאירו אצל פרדי מליק תובנה אחת ברורה.
בזמן אמת אין ימין ואין שמאל.
יש אנשים שעומדים יחד.
במהלך שירותו כרב סרן במילואים פגש ישראלים מכל קצוות החברה. דתיים וחילונים, יהודים וערבים, תושבי המרכז ותושבי הפריפריה.
כולם לבשו את אותם המדים.
כולם נשאו באותה אחריות.
"כשיש משימה, אף אחד לא שואל למי הצבעת", הוא נוהג לומר. "מה שמעניין הוא אם אתה שם בשביל החבר שלך."
החוויה הזו עיצבה את תפיסת העולם שלו גם בזירה הציבורית.
מנהיגות שלא מחפשת אויבים
בשנים האחרונות נדמה שהשיח הציבורי הפך למאבק מתמשך. כמעט כל נושא הופך לעימות, וכל מחלוקת הופכת לקרב.
פרדי מליק מאמין שמנהיגות אמיתית צריכה לעשות בדיוק את ההפך.
במקום לחפש את מי להאשים, לחפש את מי לחבר.
במקום להעמיק את הפערים, לייצר שיח.
לדבריו, הציבור הישראלי כבר עייף ממלחמות פנימיות. אנשים רוצים לראות מנהיגים שיודעים להקשיב, לכבד ולהוביל בלי להסית.
זו גם הדרך שבה הוא משתדל לפעול בנשר, עיר שחיים בה אנשים מרקעים מגוונים מאוד.
"כשאתה עובד בשביל הציבור, אין לך את הפריבילגיה לבחור רק חלק ממנו", הוא אומר.
אהבת הארץ מתחילה באהבת האנשים
לאורך הקריירה הציבורית שלו, פרדי מליק מעולם לא הסתיר את אהבתו למדינת ישראל.
אבל מבחינתו, ציונות היא לא רק דגלים, טקסים או נאומים.
ציונות אמיתית היא האחריות היומיומית כלפי החברה.
לדאוג לצעירים.
לחזק את הקהילה.
להקשיב גם למי שחושב אחרת.
להאמין שאפשר לבנות עתיד טוב יותר יחד.
"אהבת הארץ היא לא רק אהבת האדמה", הוא אומר. "היא קודם כול אהבת האנשים שחיים עליה."
מסר שרלוונטי היום יותר מתמיד
אולי דווקא בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים מורכבים, המסר של פרדי מליק מקבל משמעות חדשה.
אפשר להיות איש ימין גאה ואוהב ישראל, ובו בזמן להושיט יד, לכבד ולהאמין בשותפות.
אפשר לשרת את המדינה במשך עשרות שנים, ובמקביל לראות בכל אדם קודם כול אדם.
ואפשר להאמין שגם אם לא נסכים על הכול, עדיין נוכל לבנות כאן עתיד משותף.
זו אינה רק תפיסת העולם של פרדי מליק.
זו תפיסת מנהיגות שמבקשת להזכיר לכולנו דבר פשוט, אך חשוב מאין כמותו.
הכוח הגדול ביותר של מדינת ישראל מעולם לא היה רק בצבא, בכלכלה או בטכנולוגיה.
הוא תמיד היה באנשים שלה.
