שיעמום איך מתמודדים איתו ומה לא כדאי לעשות?
שיעמום הוא חלק טבעי מהחיים, אבל כשהוא נמשך הוא עלול לגרום לתסכול, חוסר שקט ולהוביל לבחירות לא טובות. מצד שני, הוא גם יכול להיות סימן שמשהו דורש שינוי. במאמר הזה נבין למה אנחנו משתעממים, איך להתמודד עם השיעמום בצורה טובה, ומה עדיף לא לעשות.
Photo by Niklas Hamann on Unsplash
למה אנחנו משתעממים?
המוח שלנו תמיד מחפש גירויים ועניין. כשאנחנו בסביבה נטולת אתגרים, כשהפעילות קלה מדי, או כשאנחנו חסרי אנרגיה, המוח משדר חוסר נוחות. השיעמום הוא סימן פסיכולוגי שאומר: הפעולה הנוכחית אינה מספקת, הגיע הזמן לחפש משהו אחר שמצריך יצירתיות או יותר מעורבות.
סוגים של שיעמום
שיעמום הוא חוויה של רגע מעיק עם תקיעות או חוסר עניין, אבל לא כל שיעמום הוא אותה חוויה. לשיעמום יש מספר פנים וסיבות שכדאי להכיר לפני שממהרים לחפש איך לצאת מזה:
שיעמום רגעי
קורה לרוב במצבי חוסר מעש זמניים, כמו בזמן המתנה בתור ארוך או בנסיעה מונוטונית באוטובוס בדרך הביתה. במקרים כאלו, הפתרון הוא לרוב פשוט הסחת דעת קלה, כמו האזנה לפודקאסט, קריאת כתבה או משחק זריז בנייד, שנועדו פשוט להעביר את הזמן הקרוב עד לחזרה לשגרה.
שיעמום חברתי
מופיע לעיתים באופן פרדוקסלי דווקא כשאנחנו מוקפים באנשים, כמו במפגש חברים או באירוע משפחתי, אבל לא מרגישים שום חיבור אמיתי לסיטואציה או לתוכן השיחה. זהו איתות פנימי שלרוב מצביע על פער בין תחומי העניין שלנו לאלו של הסביבה באותו הרגע, או על כמיהה לשיח עמוק ומשמעותי יותר במקום "סמול טוק" שטחי.
שיעמום בעבודה
מצב מתמשך שבו המשימות היומיומיות הופכות שגרתיות, טכניות ונטולות כל אתגר אינטלקטואלי או למידה חדשה. בניגוד לשיעמום החולף, זהו תהליך שקט ששוחק לאט את המוטיבציה הפנימית, ויכול להוביל למצב שמחייב אותנו ליזום תחומי אחריות חדשים או לעשות חושבים לגבי המסלול המקצועי שלנו.
שיעמום פנימי
מצב זה מורכב ועמוק יותר משאר הסוגים, ומתאפיין בתחושת ריקנות כללית הנובעת מחוסר משמעות או היעדר מטרה ברורה, גם כשהיומן שלנו עמוס ויש לנו לא מעט מה לעשות.
בניגוד לשיעמום שנוצר מחוסר תעסוקה, כאן הבעיה היא חוסר חיבור לעשייה עצמה. מצב כזה לא ייפתר על ידי הוספת עוד משימות או הסחות דעת, אלא דורש מאיתנו לעצור, להתבונן פנימה בכנות, ולחפש מחדש את הדברים שמעוררים בנו תשוקה וערך אמיתי ביומיום.
מה לא כדאי לעשות כשמשעמם
הדחף הראשוני שלנו הוא להעביר זמן עד שנרגיש קצת אחרת או עד שיגיע הזמן למשימה הבאה שלנו. אבל פתרונות כאלה בדרך כלל רק מגבירים את הריקנות. הנה טעויות שכדאי להימנע מהן:
- לברוח למסך: גלילה אינסופית באפליקציות ורשתות שמעבירה את הזמן בצורה פסיבית.
- לאכול: מתוך חוסר עניין ולא מתוך רעב, לפתוח את המקרר שוב ושוב רק כדי לחפש מה לעשות.
- לחפש דרמות וריגושים: כמו תוכן פרובוקטיבי או להתעדכן בערוצי החדשות, ולהכניס לראש דברים כמו חדשות תל אביב פלילי או מה קורה במלחמה, כדי לעורר אדרנלין.
- לצפות במשפיענים: צפייה באשליה של חיי משפיענים, והשוואה עם החיים שלנו, לרוב זו פעולה שרק מגבירה את התסכול ולאו דווקא מעוררת השראה או השפעה חיובית.
איך להתמודד עם שיעמום בצורה בריאה
ההתמודדות מתחילה בלהסכים לשהות בחוסר המעש. קבלו את הרגע כהפוגה. שאלו את עצמכם: "מה מתחשק לי לעשות עכשיו?". ההקשבה הזו עוזרת לעבור מחוויה פאסיבית מתסכלת לפעולה אקטיבית ובריאה.
דרכים ליצירת עניין
לא חייבים פרויקט גדול כדי להפיג את השעמום, פעולות פשוטות שתמיד נגישות לנו גם יכולות ליצור שינוי מיידי. הנה כמה דרכים פרקטיות:
- לשנות סביבה: מעבר לחדר אחר, יציאה למרפסת או סיבוב קצר בשכונה יכולים לחדש את האנרגיה.
- להתחיל משימה קטנה: בחירה בפעולה קצרה כמו סידור השולחן או מגירה יכולה להכניס למומנטום של עשייה.
- ליצור קשר עם אדם אחר: לשלוח הודעה לחבר או לטלפן לבן משפחה אהוב יכול למלא את המצברים.
- ללמוד משהו חדש: למצוא הדרכה ביוטיוב שתלמד אתכם לעשות משהו חדש. זה לא צריך להיות סדנה בהמשכים, זה יכול להיות סרטון ממש קצר שמלמד משהו ממוקד.
סיכום
אם הגעת לכאן, כנראה שאתה לא מחפש רק להעביר זמן אלא להרגיש יותר חי, מעורב ונוכח בחיים שלך. עכשיו יש לך כלים לזהות מה באמת קורה מתחת לשיעמום, ולבחור תגובה שמקדמת אותך במקום רק להעסיק את הראש לרגע.


















