אלְיָה וקוֹץ בָּהּ
בנק ישראל מקדם הלוואות זולות לעסקים קטנים שנפגעו במלחמה, אך מעודד את ריכוזיות המערכת הבנקאית, בנק ישראל יספק לבנקים כסף זול בתמורה להעמדת הלוואת לעסקים בריבית ממוצעת של פריים, הבעיה: חברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ בנקאים נמצאים מחוץ לתוכנית.
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד) והוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) התכנסו לדיון משותף בנושא הנגשת מקורות הון לגופים חוץ בנקאיים לשם הרחבת האפשרות למתן הלוואות לציבור המצוי בקשיים בעקבות המלחמה.
בנק ישראל הכריז על תוכנית סיוע לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, אשר תאפשר להם לקבל אשראי בתנאי ריבית משופרים. בנק ישראל יספק לבנקים בלבד, הלוואות בהיקף של עד 10 מיליארד שקלים לתקופה של שנתיים בריבית משתנה בגובה ריבית בנק ישראל פחות 1.5% (פריים מינוס 3%), כנגד הלוואות שאותם בנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים שפדיונם נפגע בשיעור של לפחות 25% כתוצאה מהמלחמה, ובתנאי שהריבית הממוצעת על אותן הלוואות לא תעלה על ריבית הפריים.
ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה: "קיימנו לפני כחצי שנה דיון בנושא הזה. ביקשנו מבנק ישראל לבחון את הנושא, אבל טרם קיבלנו התייחסות. תחרות בעולם הפיננסי לא קיימת למעט בין הבנקים עצמם. בנק ישראל לא מעניק לחברות האשראי החיצוניות כסף במחיר זול כמו לבנקים. אנחנו מבקשים מרשות התחרות לעשות את העבודה שלה ולפקח גם על בנק ישראל. מבקש מרשות התחרות להעביר חוות דעת כתובה לבנק ישראל לגבי הפגיעה שתיגרם לגופים החוץ בנקאיים. בנק ישראל צריך לשנות את נושא הביטחונות לתקופת המלחמה ולהעמיד כספים גם לחברות כרטיסי האשראי ולגופים החוץ בנקאיים. אנחנו נקיים ישיבה נוספת בעוד שבוע כדי שתציגו לנו את ההצעה המשופרת. צריך לתת מגוון אפשרות לעסקים לקבל הלוואות ולא רק דרך הבנקים. בנוסף, אנחנו מבקשים מבנק ישראל להציג את המתווה שלו להקלה על הגופים הפיננסים החוץ בנקאיים עד לסוף חודש פברואר. כדי לוודא שזה אכן יקרה אנחנו נקים צוות של חברי כנסת שיהיה בקשר עם בנק ישראל ויעקוב אחר כתיבת המתווה עד להגשה סופית לוועדת הכלכלה".
ח"כ אוהד טל, יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים: "גם כשאנחנו עוסקים בניהול הכלכלה של המדינה, הלב שלנו עדיין נמצא יחד עם משפחת החטופים ואנחנו לא שוכחים אותם אפילו לא לרגע אחד. שר האוצר ביקש לפני מספר חודשים להכין מתווה לפיקדונות חוץ בנקאיים. הכנסת והממשלה משדרים מסר ברור: אנחנו רוצים לראות יותר תחרות פיננסית במשק. בנק ישראל יצא בתוכנית שהיא אנטי תחרותית במשק לפיה בנק ישראל יעניק הלוואות לבנקים בשווי 10 מיליארד שקלים במחיר זול, והם ימכרו את הכסף לעסקים קטנים וזעירים בריביות יקרות יותר. הצעד הזה הוא אנטי תחרותי, אנחנו דורשים להגביר תחרות בעולמות הפיננסיים. אנחנו מחזקים את ידי בנק ישראל לסייע למשק הישראלי בזמן מלחמה, אך אנחנו מתעקשים על כך שיהיו במקביל שיקולים לקידום התחרות בעולם הפיננסי. אנחנו מבקשים שתציגו לנו מתווה מתוקן בעוד שבוע".
ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת משנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית: "מדינת ישראל נמצאת במלחמה מול חמאס וגם במלחמה בזירה הכלכלית. בשתי המלחמות האלה אנחנו הולכים לנצח. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לפתוח את השוק הפיננסי לתחרות. אנחנו רוצים ליצור אשראי זול לעסקים בתקופת המלחמה. רשות התחרות חייבת להיות יותר מעורבת בכל התהליך ולדעת להגיש את ההערות שלה לבנק ישראל. צריך להכניס את כל השחקנים הפיננסיים לתוך התוכנית, גם אלה שהם לא בנקים גדולים. אנחנו נעבוד קשה למען הציבור".
יוסי סעדון, בנק ישראל: "התחרות במערכת הפיננסית לא מספקת. מטרת ההלוואות היא לא לפתוח את השוק לתחרות אלא להקל על בעלי העסקים שצריכים זאת. המדיניות המוניטרית מאפשרת לנו לעבוד בשגרה מול הבנקים ולא מול החברות החוץ בנקאיות. המטרה שלנו היא לתת סיוע לעסקים, קידום התחרות במערכת הבנקאית לא נמצאת ביעדים הנוכחיים בזמן המלחמה. קידום תחרות בשוק הבנקאי עוברת דרך העברת פיקדונות לגופים החוץ בנקאיים וזה צריך להגיע עם מנגנונים של משנה זהירות. רק לאחר שהבנקים מעמידים את ההלוואות ללקוחות בתנאים שאנחנו הגדרנו, הם מגישים בקשה לבנק ישראל ומקבלים את הכסף כנגד ההלוואה".
עו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי: "אם לא ימנו ועדת משנה שתקבל בכל חודש טיוטה לקידום התוכנית לגופים החוץ בנקאים זה פשוט לא יקרה. אנחנו חוזרים כל הזמן על טעויות העבר, אם מזרימים כסף מבנק ישראל לבנקים הגדולים אין שליטה לאן הכסף הולך. הפתרון הנכון הוא להוציא מכרז תחרותי ולבחון מי הבנק או הגוף שייתן לעסקים את הכסף הכי בזול. חברות כרטיסי האשראי מפוקחות ע"י בנק ישראל והם צריכים לקבל את ההקלות כדי להעמיד הלוואות לציבור בצורה זולה יותר. חוקים נועדו כדי לשנות אותם בהתאם לצרכים ואנחנו נמצאים עכשיו בזמן מלחמה".
אביגיל ונקרט, אגף תקציבים במשרד האוצר: "אנחנו מתמודדים עם שוק בנקאי בעל ריכוזיות גדולה. אנחנו עושים הרבה צעדים כדי לנסות להקטין את הריכוזיות הזאת ויש הטבה מסוימת בנושא הזה. ההחלטה הנוכחית של בנק ישראל לדעתנו היא לא מספיק טובה. ביקשנו מבנק ישראל שיכניס לתוכנית לכל הפחות את חברות כרטיסי האשראי. יחד עם זאת חשוב לזכור שמסוכן מאוד לפגוע בעצמאות של בנק ישראל".
אילנית מדמוני, הפיקוח על הבנקים: "קיימנו מספר ישיבות ע"מ להבין אילו הקלות ותיקוני חקיקה אנחנו יכולים להעניק כדי לפתוח את השוק לתחרות. אני קוראת לגופים החוץ בנקאים להיות בקשר איתנו ולהעביר לנו פרטים כדי שנוכל להקל עלייכם. אני מקווה שנוכל להציג תוכנית מגובשת עד לסוף השנה".
רועי פולקמן, יו"ר פורום מחוללי תחרות: "התוכנית שבנק ישראל הציג היא מכת מוות לתחרות הפיננסית בישראל. המלחמה פגשה אותנו בעיצומו של משבר כלכלי עם ריבית מאוד גבוה, ובעלי העסקים יכולים לקחת הלוואות רק מגופים בנקאיים. בנק ישראל מעניק כסף זול לבנקים הגדולים ובכך מגדיל את היתרון שלהם על הגופים החוץ בנקאיים. זו פגיעה בתחרות שתוביל לפגיעה בצרכנים האזרחים. תהליך קבלת ההחלטות של בנק ישראל בתכנון התוכנית היה לא סביר וללא שיתוף של הגורמים החוץ בנקאיים".
מימי רגב, חטיבת השווקים, בנק ישראל: "התוכנית הרלוונטית למענק הלוואות לעסקים קטנים וזעירים אמורה להתחיל לפעול במקביל לתוכנית הבנקאית בתחילת חודש דצמבר. התוכנית עומדת בהיקף של 10 מיליארד שקלים לתקופה של שלושה חודשים, בהתאם להתפתחויות של המלחמה אנחנו נבחן את המשך התוכנית".
ח"כ שלום דנינו (הליכוד): "בנק ישראל צריך להקצות כסף גם למערכות החוץ בנקאיות. בנק ישראל יכול לקחת על עצמו סיכונים ולתת כספים לחברות כרטיסי האשראי הגדולות שיתגלגלו להלוואת לציבור במיוחד בתקופת מלחמה".
אורית ארד כץ, מנהלת הרגולציה של ישראכרט: "התוכנית שבנק ישראל פרסם היא מביכה. עצוב לי שבנק ישראל מקים תוכנית מתוך ידיעה ברורה שלחברות כרטיסי האשראי ולחברות החוץ בנקאיות הנוספות אין נכסים סחירים והם לא יוכלו להיות חלק ממנה. באירופה הבנקים המרכזיים מעמידים כספים לחברות חוץ בנקאיות, המצב הזה צריך להיות גם בישראל".
ענת סביצקי ביינהורן, MAX: "אנחנו מספקים את האשראי לעסקים הכי קטנים שנקלעו לצרות הכי גדולות. כחברת כרטיסי אשראי אנחנו מפוקחים ע"י בנק ישראל, דווקא אנחנו צריכים להיות חלק מהתוכנית שבנק ישראל מפרסם".
משה קאשי, מנהל תחום פיננסים בלובי 99: "הכללת הבנקים בלבד בתוכנית, עשויה להביא לכך שבסופו של דבר גם במסגרת התוכנית יעניקו כלל הבנקים הלוואות בריבית המקסימלית, באופן שלא ייטיב עם העסקים הקטנים והזעירים. הכללת חברות כרטיסי האשראי בתוכנית תגביר את התחרות בין ספקי האשראי שיוכלו להעניק הלוואות לאותם עסקים שנפגעו מהמלחמה, דבר שיביא לכך שהריבית שתגבה על ההלוואות המוענקות תהיה נמוכה יותר".
















