דוח השחיתות בישראל

הדוח קובע כי ישראל מפעילה מסגרת רחבה ומבוססת למניעת שחיתות, הכוללת חקיקה מפורטת, מנגנוני פיקוח, גופים ייעודיים ושיתוף פעולה בין-משרדי ובין-לאומי. הדוח מציין כי לישראל מערך משפטי ומוסדי מתקדם, המאפשר שיתוף פעולה בין-לאומי רחב ויעיל, לרבות תפיסה, חילוט והשבה של נכסים שמקורם בעבירה.

16.04.2026 מאת: פורטל הכרמל והצפון
דוח השחיתות בישראל

 

פורסם דוח הביקורת של האו"ם על יישום האמנה נגד שחיתות בישראל

פורסם דוח הביקורת של האו"ם על יישום אמנת האו"ם נגד שחיתות (UNCAC) בישראל, במסגרת מנגנון הביקורת הבין-לאומי של האמנה. הדוח כולל בחינה מקיפה של יישום האמנה בשני תחומים מרכזיים: מניעת שחיתות והשבת נכסים.

 

מניעת שחיתות

הדוח קובע כי ישראל מפעילה מסגרת רחבה ומבוססת למניעת שחיתות, הכוללת חקיקה מפורטת, מנגנוני פיקוח, גופים ייעודיים ושיתוף פעולה בין-משרדי ובין-לאומי. בין היתר, מצוינים לחיוב מנגנונים שיטתיים להערכת סיכוני שחיתות והטמעתם בתוכניות עבודה, הפקת לקחים ממקרי עבר, קיומם של פורומים בין-משרדיים קבועים לקידום יושרה, וכן הסדרה מפותחת של ניגודי עניינים ומנגנונים לגיוס מבוסס כישורים בשירות הציבורי.

 

לצד זאת, הדוח כולל שורה של המלצות לשיפור, ובהן:

  • חיזוק עצמאות הגופים העוסקים במניעת שחיתות 
  • בחינת הרחבת ההסדרה בתחומי שדלנות ומימון פוליטי 
  • שיפור הנגישות למידע לציבור, ובכלל זה צמצום עיכובים במענה לבקשות מידע 
  • חיזוק מנגנוני הפיקוח על הרכש הציבורי ועל ניהול כספי הציבור, לרבות חיזוק האחריותיות בתחום זה 
  • טיפול בסיכונים להשפעה פוליטית בהליכי המינוי וההדחה של היועץ המשפטי לממשלה, ושמירה על יכולתו למלא את תפקידו באופן עצמאי 
  • שמירה וחיזוק עצמאות הרשות השופטת, והבטחת כינוס סדיר, שקוף ומבוסס מקצועיות של הוועדה לבחירת שופטים, לשם מניעת עיכובים במינויים 
  • קידום שקיפות והסדרה בתחום הצהרות ההון 

 

השבת נכסים והלבנת הון

בתחום זה, הדוח מציין כי לישראל מערך משפטי ומוסדי מתקדם, המאפשר שיתוף פעולה בין-לאומי רחב ויעיל, לרבות תפיסה, חילוט והשבה של נכסים שמקורם בעבירה. כן מודגשים תפקודן של יחידות ייעודיות לניהול נכסים, לצד שיתוף פעולה אפקטיבי עם מדינות ועם גופים בין-לאומיים.

 

הדוח מצביע על מספר תחומים לחיזוק, ובהם:

  • חיזוק יישום אמצעי בדיקות נאותות, במיוחד ביחס לאנשים חשופים פוליטית (PEPs) 
  • הרחבת תחולת משטרי איסור הלבנת הון לגורמים נוספים, ובכלל זה מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות וספקי שירותי נאמנות וחברות 
  • בחינת הטלת חובת דיווח על עסקאות חשודות גם על עורכי דין ורואי חשבון 
  • חיזוק משטרי הצהרות ההון, לרבות קידום מנגנוני בקרה ואימות, דיגיטציה של המערכות והגברת השימוש במידע 
  • המשך פיתוח הכלים לשיתוף פעולה בין-לאומי בתחום השבת נכסים 
  • גיבוש קריטריונים ברורים להחזרת נכסים במסגרת שיתוף פעולה בין-לאומי 

 

הדוח מהווה אבן דרך משמעותית בהערכת יישום האמנה בישראל, ומשמש בסיס להמשך חיזוק המדיניות והכלים למניעת שחיתות.

 

המשך התהליך

בשלב הבא, קבוצת העבודה של האו"ם האמונה על מנגנון הביקורת פועלת לגיבוש אופן המעקב אחר יישום המלצות הדוחות כחלק מסבב הביקורת הבא. במסגרת זו, צפויות המדינות להידרש לדווח על צעדים שננקטו ליישום ההמלצות שניתנו להן.

בהתאם לכך, גם ישראל תידרש לפעול לקידום יישום ההמלצות הכלולות בדוח, ולדווח על ההתקדמות בתחום זה במסגרת מנגנון המעקב הבין-לאומי.

 

לקריאת הדו"ח המלא באתר האו"ם.

 

תגובות

מומלצים