הסוף למזומן

 

ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את סעיפי חוק ההסדרים למאבק בהון השחור: מגבלה חדשה של עד 6000 ש"ח להחלפת שטרות במזומנים, והרחבת חובות הדיווח של נותני שירותים פיננסיים

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, קבע כי ההגבלה להחלפת שטר במזומן ביחס למט"ח תעמוד על 25,000 ₪; עוד קבע כי הסכום להמרה או פריטה של שטר במזומן יעמוד על 25,000-6,000 ₪ בכפוף לצירוף קבלה וחשבונית, וכי החזר הלוואה שניתנה במזומן יוחרג מההגבלה בכפוף לתקרה של 25,000 ₪ לשטר. כמו כן, קבע כי בנוסח תתווסף הבהרה לפיה משיכת מזומן מיתרת זכות אצל כל גוף פיננסי מפוקח, לרבות נש"פ אינה בגדר החלפת שטר במזומן, גם אם מקור הכסף ביתרה הוא בצ'ק שהופקד בעבר.

 

היו"ר רוטמן אמר כי ישקול לחוקק את ביטול החוק לצמצום השימוש במזומן: "צריך לעבור ממשטר של איסור שימוש במזומן למשטר של דיווח לרשות המיסים, על החזקת סכום מסוים במזומן. לצד חובת הדיווח יש לייצר חזקה שאם תופסים כסף מזומן שלא דווח עליו- כל הכסף נתפס כהעלמת מס. במדינה חופשית, יש לתת את חופש הבחירה לאדם ולנקוט בסנקציות".

 

בתגובה לדברים, שיתף ח"כ סגלוביץ': "הייתה הצעה כתובה כזו במשרד האוצר, גורמי המקצוע המליצו על נתיב הדיווח ואני פעלתי לכלול זאת בחוק ההסדרים - אבל זה נזרק החוצה".

 

ועדת החוקה אישרה בכפוף לרביזיה, לקריאות שניה ושלישית, את ס' 6 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026; פרק ג': צמצום ההון השחור; סימן ב': הגבלה על החלפת שטר במזומן.

 

במטרה לקדם את מדיניות המאבק בהון השחור, מוצע להגביל החלפת שטר במזומן, לרבות פריטה או המרה של שטר למזומן, ולקבוע כי ניכוי שטר במזומן תהיה פעולה שיהיה מותר לבצע אותה במזומן עד 6,000  ש"ח בלבד. ביחס למט"ח- מוצע כי הסכום יעמוד על 25,000 במקום על 6000 ש"ח. ביחס להמרה או פריטה של שטר במזומן- מוצע כי הסכום יעמוד על 25,000-6000 ₪, בכפוף לצירוף קבלה או חשבונית. בנוסף מוצע, כי החזר הלוואה שניתנה במזומן, באמצעות שטר, יוחרג מההגבלה, בכפוף לתקרה של 25,000 ₪ לשטר.

 

בהתאם לכך, מתוך ההחרגה לחוק, המאפשרת מתן הלוואות על ידי גופים פיננסיים מפוקחים בלא הגבלת סכום במזומן, תמועט האפשרות לנכות שטר; כלומר היא תוכפף להגבלה של מתן הלוואה עד סכום של 6,000 ש"ח אם התמורה ניתנת במזומן. נוסף על כך מוצע להבהיר כי משיכת מזומן מחשבון שמנוהל לתשלום בגופים שבהם ניתן להפקיד שיקים לצורך הצגתם לפירעון, שהם תאגיד בנקאי, בנק הדואר או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ושאליו הועברה תמורת השיק, היא פעולה שאינה כפופה להגבלה האמורה. בנוסף, בעקבות הדיון הנחה היו"ר רוטמן, כי בנוסח תתווסף הבהרה לפיה משיכת מזומן מיתרת זכות אצל נש"פ אינה בגדר החלפת שטר במזומן, גם אם מקור הכסף ביתרה הוא בצ'ק שהופקד בעבר. אכיפת הפרת הוראה זו תיעשה באמצעות מנגנוני האכיפה הקיימים היום בחוק לצמצום השימוש במזומן, העוסקים בהטלת עיצום כספי על עוסק או קנס פלילי על אדם.

 

הוועדה אישרה בנוסף את ס' 7 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 פרק ג': צמצום ההון השחור; סימן ג': חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים.

 

במסגרת יישום המלצת צוות בין-משרדי, להגביר את הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים למניעת שימוש בשירותיהם ע"י גורמים עבריינים, נקבעה חובת דיווח של נותני השירותים לרשות המיסים, כהוראת שעה, שעוגנה כהוראת קבע ב-2023. בנוסח החדש שאושר, מוצע כי חלפני כספים יצטרכו להגיש הצהרה רבעונית על ביצוע או אי-ביצוע פעולות מעל 50,000 ₪, לרבות הצהרה שלא בוצעה כל פעולה כאמור. זאת במקום דיווח לפי דרישת המנהל.

 

בדברי ההסבר להצ"ח, נכתב כי "כיום, על אי–דיווח על ביצוע פעולה בסכום של למעלה מ–50,000 ש"ח על ידי נותן שירותים פיננסיים, מוטל עיצום כספי. יחד עם זאת, קיים חסר במידע לגבי סיבת אי–הדיווח וחסר בכלי בקרה על הדיווחים ואמינותם. כתוצאה מכך נפגעת יכולת האכיפה של חובת הדיווח על ידי רשות המסים. כדי להגביר את הציות להוראת החוק וכדי שיהיה בידי רשות המסים מידע מלא לצורך אכיפתו, מוצע לקבוע נוסף על הדיווח הקיים היום, חובת הגשת הצהרה, בהתאם לדרישה בכתב של המנהל, ביחס לביצוע או לאי־ביצוע של פעולה החייבת בדיווח על ידי נותן שירותים פיננסיים.

 

חייב בדיווח שלא דיווח או לא הצהיר כלל, בניגוד לדרישת המנהל, תיבחן הטלת עיצום כספי עליו בהתאם להוראות החוק. בנוסף, לאור המעבר להוראת קבע, מוצע להאריך את משך שמירת המידע המתקבל במאגר המידע הייעודי לדיווחים אלה, מתקופה של 3 שנים לתקופה של 7 שנים. זאת, כדי לאפשר בין היתר שימוש יעיל במאגר, בהתאם לתקופת התיישנות שומה אזרחית ולתקופת התיישנות עבירות המס הנחקרות בהליך פלילי".

 

עו"ד אפרת ריץ', רשות המיסים: "הנוסח המעודכן כולל שלושה שינויים מרכזיים: ראשית, החזר הלוואה שניתנה במזומן באמצעות צ'קים לא ייכנס בגדר ההגבלה, כך שמוסד לגמ"ח שנותן הלוואות במזומן וההחזר ניתן בצ'ק, לא ייאסר. שנית, עבור שטר הנקוב במטבע חוץ,  הסכום שיהיה אפשר לנקות הוא עד 25,000 ₪. שלישית, הקלה לעוסקים - מגבלה גבוהה יותר להמרה ופריטה, בתנאי שהעוסק יציג חשבונית עם מספר הקצאה וקבלה".

 

עו"ד עודד אופק, איגוד חברות האשראי: "בשנת 2017 חויב כל נותן אשראי ברישיון, במטרה לחולל תחרות בשירותי האשראי לציבור. בדיוני חוק הצמצום ב-2018 הייתה סיבה טובה למה לא מנעו את ההחרגה של ניכיון צ'קים. ההגבלה פוגעת באוכלוסייה מודרת שנדרשת להתנהל במזומן כי אין לה חשבון בנק. בעוד שנה קדימה, מה שתוביל ההגבלה של 6,000 ₪ הוא שנותני שירותי אשראי יקבלו כמויות של צ'קים, כשכבר היום הם מחויבים לדווח על "דרדוס". כדי לחמוק מסף הדיווח, כל האוכלוסיות שיעשו שימוש בתשלום מזומנים ידווחו לרשות לאיסור הלבנת הון, ותפותח תעשייה של שיקים ע"ס 5,999 ₪. הצענו במקום תקרה כזו ללכת לסכום של 50,000 ליחיד לחודש ולתאגיד 100,000 ומעבר לזה לקבוע את רף המזומנים".

 

היו"ר רוטמן: "הפקדת צ'ק בבנק או בנש"פ הן שתי פעולות זהות לחלוטין, גם בסיכונים שלהן. אחת נאסרת ואחת לא, על אחת מתקבל דיווח מרשות המיסים ועל אחת לא. יש כאן פגיעה בתחרות לגיטימית. אני רוצה שנאסור את מה שאנחנו רוצים ונצמצם פגיעה בפעילות לגיטימית".

 

ח"כ יואב סגלוביץ': "נש"פים הם בעייתיים יותר הן מבחינת הלבנת הון והן מבחינת העלמת מס. זו התשובה שרוצים לומר ולא נעים. לכן, המדינה רוצה להכביד את היד גם במחיר אי-שוויון. יש כשל מבני בדרך שבה מפקחים על הנש"פים וחשוב להסדיר זאת".

 

עו"ד רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה: " בשם אלפי עסקים- חוק הצמצום התחיל לקוי, המשיך וממשיך לקוי, ורק מוסיפים על זה. ההגבלה על פריטת צ'ק לא הגיונית. לכל צ'ק יש חשבונית קבלה עם מספר הקצאה, למה להגביל אם זה כבר מדווח ב-100%? אזרחים לגיטימיים ייפגעו. אני כגבאי בית כנסת שמתנהל במזומן, או אחותי שמשכירה דירה ומקבלת צ'קים שהיא פורטת בנש"פ. הכל חוקי אך אין הקצאה- אז איך היא תוכל לפרוט?"

 

שלומי רוט, אגף התקציבים במשרד האוצר: "ההבחנה בין בנק לנש"פ מוצדקת - עוסק שרוצה לא לשלם מס, יותר סביר שיעשה את הפעולה בצ'יינג' ולא בבנק, כי בבנק לרשות יש אפשרויות לדעת בדיעבד. הסכום המעודכן גבוה מאוד ומשאיר עדיין לא מעט מזומן במשק".

 

אופיר פנחסוב, נש"פ: "אנשי רשות המיסים אומרים שנוציא את ניכיון הצ'ק ואם אדם רוצה לקבל מזומן בסך 40,000 אין בעיה. אם נכנס אדם עם סכום כזה בצ'ק ועם מספר הקצאה, אני מעביר לו את כל הסכום לבנק. הלקוח שלי מעביר לצ'יינג' אחר את הכסף ומבקש לפרוט. איך יודעים במקרה כזה את המקור. אם אני או הבנק נותנים את הכסף הזה, זה אותו כסף והוא מודפס באותו מקום. ניהלתי שיחה עם אחד המשפטנים הגדולים, והוא אמר שגם בהרכב מורחב בבג"ץ, הרשות תפסיד. כל הצ'יינגים בישראל הולכים להיסגר".

 

היו"ר רוטמן: "בזכות הדברים שעלו לאורך הדיונים הצלחנו להעלות את הסכום מ-6,000 ל-25,000 ₪. לא קיבלנו את מלוא מה שרצינו אבל היה לך חלק משמעותי בלהגן על העסק הקטן. הטענה שלך היא לא על החוק הזה, אלא בעצם על חוק צמצום השימוש במזומן בכללותו, וכאן אני מסכים - אני חושב שהחוק הזה צריך היה להיחקק עם פסקת התגברות של חוק יסוד חופש העיסוק. החוק דורש רביזיה. צריך לעבור ממשטר של איסור שימוש במזומן למשטר של דיווח. בעידן הביג-דאטה וה-AI, אם הייתה הוראה כללית שמי שמחזיק מעל סכום מסוים במזומן מחויב לדווח לרשות המיסים, זה היה הדבר הנכון. לצד חובת הדיווח יש לייצר חזקה שאם תופסים כסף מזומן שלא דווח עליו, כל הכסף נתפס כהעלמת מס עם כל התהליך הנדרש. זה יאפשר להתנהל בצורה יותר מסודרת במדינה חופשית. יש לתת את חופש הבחירה לאדם ולנקוט בסנקציות. זה איזון הרבה יותר נכון להילחם בפשיעה ולא להפריע לאזרחים שומרי חוק".

 

ח"כ סגלוביץ': "יש הצעה כתובה כזו במשרד האוצר, מהזמן שעסקתי בנושא. היה צוות שלם במשרד האוצר שמטרתו הייתה להפחית שימוש במזומן. הייתה אפשרות לנתיב של איסור ונתיב של דיווח ולמרות שנבחר נתיב הדיווח לא הלכו עליו. גורמי המקצוע המליצו על כך ובכוחותיי האחרונים בתפר הצלחתי לכלול זאת בחוק ההסדרים וזה נזרק החוצה".

 

דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס: "מברך על היוזמה במלחמה בהון השחור. אבל צריך לייצר הבחנה -הסיכון הגדול הוא בעסקת הניכיון עצמה, לא בשימוש במזומן. נותן שירותי אשראי חובתו להבין את העסקה ושאין בה סיכוני הלבנת הון. ברגע שיחויב לבצע העברה רק לחשבון בנק, הבנק לא ידע מה עסקת היסוד ולא יוכל להתחקות עליה. זה חמור מאוד כי זה יאפשר לטשטש עקבות".

 

גבריאל ביטון, משטרת ישראל: "אם נשים מגבלות, המזומן לא ייעלם וכולם ירדו למחתרת. מצד שני, לבנקים יש חגורות ביטחון משלהם, ולארגוני פשיעה יש נש"פים 'ביתיים' שמאפשרים להם מזומן שלא ניתן להתחקות אחריו. צריך ליצור מצב עם תובנה לצורך של עסקים במזומן, אבל אם נאפשר לנש"פים להמשיך כרגיל, רוקנו את הצעת החוק". 

 

יערה ברקול, מנהלת איגוד חברות האשראי: "הרבה מהדברים כאן נשמעים שרירותיים. אני רוצה לחזור על קריאתו של יועמ"ש הוועדה מהפעם הקודמת - צריך לבצע מחקר מקיף בשביל להבין איך הדברים הנקבעים ישפיעו. הסכום של 25,000 ₪ נקבע באופן שרירותי, צריך שיהיה מגובה בנתונים אמפיריים כדי שלא נראה אירועים מתפתחים בטווח הארוך והקצר".

 

עו"ד זוהר שדמון, משרד המשפטים: "היום יש בעיה להבחין בין נש"פים שדיווחו לכאלה שלא, ונפגעת אכיפת חובת הדיווח. ההיגיון של הצ"ח הממשלתית היא שהאיפה תהיה על אי-ההצהרה ולא להפך".