הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה

 

הוועדה לביטחון לאומי אישרה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה של חברי הכנסת אריאל קלנר ועמית הלוי. על פי המוצע, החוק יוותר כהוראת שעה עד ל- א' בטבת התשפ"ח (31 לדצמבר 2027), לא יבוטל הצורך באישור בית המשפט לאחר קביעת ההוראות והארכתן, תוארך הבחינה העיתית של הוראת שר התקשורת בדבר הפסקת שידורי ערוץ זר ל -90 ימים והארכתה לתקופה דומה; בהסכמת ראש הממשלה, ועדת שרים או הממשלה.

 

יורחבו הסמכויות המוקנות לשר התקשורת ולשר הביטחון כך שיכללו סמכות להורות לגורם המפעיל אתר אינטרנט או מפיץ תכני משתמשים באינטרנט לנקוט פעולות למניעת הפצת תכנים בשטח ישראל. להנחות את שר הביטחון בבקשה שיורה על נקיטת פעולות טכנולוגיות שימנעו את קליטת השידורים באמצעות לוויין גם באזור יו"ש ובלבד שלא יימנעו שידורים של ערוץ אחר.

 

יועמ"ש לוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, הציג את התיקונים המוצעים בנוסח בהם: הוספת משטרת ישראל לגורמי הביטחון המציגים חוות דעת, החלת ההסדרים שבחוק גם אם הפגיעה בביטחון המדינה היא בשל שידורים ביו"ש, אי ביצוע חדירה למחשב אם ייתפס, להורות לגוף שפעילותו הפצת תכני משתמשים באמצעות האינטרנט על הגבלת הגישה לשידורי הערוץ הזר. והגבלת שידור לוויין תוך מניעת פגיעה בערוץ אחר. עו"ד אביטל סומפולינסקי, משנה ליועמ"ש הממשלה:

 

"קיבלנו את הפניה של שר התקשורת שנבחן מעבר להוראת קבע וחשבנו שהדרך הנכונה היא בהארכת החוק הקיים לתקופה נוספת של חצי שנה ועד כשנה סה"כ במטרה לקיים עבודה מקצועית ולבדוק את צרכי הביטחון גם בעת שאינה תקופה של מלחמה מפני שיש לכך אלמנטים מיוחדים".

 

לשאלת ח"כ עמית הלוי, למה חשובה ההפרדה הרי הנזק מתרחש גם בשגרה? "לא הבענו התנגדות לתרגום הוראת השעה לתקופה שהיא מחוץ למלחמה ברמה קטגורית. אלא שכעת היא מעוצבת לתקופת חירום וכשהולכים להוראת קבע יש להתאימה גם לשגרה כשמפעילים סמכויות מאד חריגות. אנו לא מגנים על חופש הביטוי של אל ג'זירה אלא של אזרחי מדינת ישראל שהמדינה לא חוסמת מהם לצפות בתכנים. נכון להשאיר את הנוסח כפי שהוא ולא להפר את האיזונים שהו". פקד שיר מדיני, ציינה, כי משטרת ישראל אינה מתנגדת לצירופה לגורמי הביטחון ומדובר בעמדה של גורמי המקצוע של משטרת ישראל .

 

לשאלת ח"כ גלעד קריב מדוע פתאום המשטרה הסירה את התנגדותה? ואמר בדיון כי מדובר בטשטוש בין כוחות שיטור לכוחות ביטחון ויש בכך כרסום בהתנהלות הממשלתית. רפ"ק ניצן מרקוס, הסביר, כי במשטרה פועלת מחלקה במקומות בהם יש הסתה: "אנו יודעים לרשום חוות דעת של פגיעה ממשית בביטחון המדינה". ערן יוסף, יועמ"ש נציג  משרד הביטחון, ביקש בדיון כי תוסר ההתייחסות הספציפית לשידורים הלווייניים ביו"ש והנושא יישאר בצו אלוף. וציין כי הם מתנגדים שהחלטה תתקבל על פי חוות דעת המשטרה בלבד. "יש לצרף אליה חוות דעת של גוף בטחוני קלאסי".

 

ח"כ גלעד קריב הציג את ההסתייגויות לחוק וטען בין היתר כי הוראת השעה פקעה ואין חוק והוועדה ממשיכה בהליך חקיקה כאילו דבר לא קרה. "העובדה שלא מובאת הצעת חוק ממשלתית היא פגם ואות קלון". לדבריו, יש נוהג שעמדת הדרגים המקצועיים אינה רלוונטית ומתייתרת בוועדות על ידי הדרג המדיני וכי לא הונחה בפני הוועדה תשתית עובדתית ראויה מהגורמים הביטחוניים הרלוונטיים התומכת בתיקונים המוצעים".

 

ח"כ עמית הלוי וח"כ אריאל קלנר, הגישו הסתייגויות לנוסח המוצע. ח"כ הלוי הזהיר, כי החוק בנוסחו לא יועיל כלל. " יהודים וחיילים נרצחו בגלל החוק הקודם מפני שהוא יצר מצב שאל ג'זירה יכלה להמשיך להסית ולהכווין פיגועים לרצח". הכל במסווה שכאילו יש חוק אבל בפועל לא נתן מענה. "לחזור על אותה טעות פעם שנייה זה כבר פשע". יש להחיל את מניעת השידורים והקליטה בכל הפלטפורמות באחריות כל שרי הממשלה ולכל גופי הממשלה. להפסיק את נטל ההוכחה שוב עלינו אחרי הסנקציה אל על הגוף המשדר, לא לאפשר לשופט לדון ב 24 שעות הראשונות בהחלטה וכן לקבוע את ההצעה כקבועה.

 

ח"כ קלנר: "כולנו על הכוונת של הג'יהאד שאל ג'זירה מטפח לא משנה שמאלנים ימנים, בעד או נגד זכויות חוקתיות. הערוצים הללו נטלו יותר מנפש אחד והחוק הזה הוא הצלת נפשות אז למה להכביד? חייבים לתקן את החוק הזה כפי הנוסח שהוגש בקריאה הראשונה".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי בתנאים הנוכחיים הצליח להביא הצעה מאוזנת ומידית שניתן להפעיל מחר בבוקר. "חשוב שאזרחי ישראל ידעו שעשינו את כל מה שניתן להימנע מתהליך ארוך ומסורבל". לאחר דחיית ההסתייגויות אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ הלוי עזב את הדיון בטרם ההצבעה וביקש למשוך את הצעתו.