כ-70% מהמיגוניות בארץ אינן מונגשות לנכים
כך נחשף בוועדת הצעירים בכנסת, שדנה בנגישות לתרבות, ספורט ופנאי לצעירים עם מוגבלויות. 34% מהישראלים הביעו אי־נכונות לשותף לדירה עם מוגבלות, ו־15% לא הסכימו אפילו לעמית עבודה עם מוגבלות. נתונים מדאיגים אלה מעידים על סטיגמות ועל היעדר מודעות, שמקשים מאוד על השתלבות צעירים עם מוגבלות בחברה.
יו"ר הוועדה נעמה לזימי: ההשתתפות של צעירים עם מוגבלות בתחומים אלה נמוכה משמעותית בהשוואה לבני גילם ללא מוגבלות, והמצב חמור עוד יותר בפריפריה
המחסור הניכר בארץ בנגישות לתרבות, ספורט ופנאי לצעירים עם מוגבלויות נדון בוועדת הצעירים בכנסת. יו"ר הוועדה, נעמה לזימי (העבודה) ציינה את החשיבות הרבה בהבנת האתגרים הניצבים בפני צעירות וצעירים בישראל, ובפרט מתוך הכרה בקושי האמיתי ובאתגרים המשמעותיים שבהנגשת חיי התרבות, הספורט והפנאי עבורם. ההשתתפות של צעירים עם מוגבלות בתחומים אלה נמוכה משמעותית בהשוואה לבני גילם ללא מוגבלות, והמצב חמור עוד יותר בפריפריה ובקרב קבוצות מוחלשות. לזימי הדגישה כי הצלחת מאמצי הנגישות תלויה גם בשינוי עמדות הציבור.
הסקר הארצי משנת 2023 הצביע על כך ש־34% מהישראלים הביעו אי־נכונות לשותף לדירה עם מוגבלות, ו־15% לא הסכימו אפילו לעמית עבודה עם מוגבלות. נתונים מדאיגים אלה מעידים על סטיגמות ועל היעדר מודעות, שמקשים מאוד על השתלבות צעירים עם מוגבלות בחברה.
יוזמת יום דיונים מיוחד בנושא, דבי ביטון (יש עתיד), הדגישה כי עולמם התרבותי של הצעירים הוא קריטי לעתידם וליציבות חייהם.
סימון דוידסון, חברה לסיעה, הוסיף את זכייתם של נכים ישראליים בעשר מדליות אולימפיות לאחרונה, והמשמעות העמוקה לדימוי העצמי של ילד מיוחד לשחק כדורסל, להיכנס לבריכה ולהשתתף בתחרויות. הוא סיפר על הכפלת התקציב לסניפי "בית הלוחם" בארץ.
לדברי ד"ר ניצן פייביש, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפי נתוני הלמ"ס, בשנת תשפ"ב היו בישראל 5,133 ספורטאים פעילים עם מוגבלות, הרשומים במרשם האנשים עם מוגבלות, 3.8% מכלל הספורטאים הפעילים בשנה זו. נתון זה משקף את סך הספורטאים שהיו רשומים במרשם לרבות מי שאינם מתאמנים במסגרת ספורט הנכים הייעודי, וכן את ענפי החשיבה – ברידג' ושחמט. ב
שנת תשפ"ג היו רשומים 519 ספורטאים פעילים בענפי ספורט ייעודיים לאנשים עם מוגבלות, 181 מהם השתתפו בענפי ספורט אישיים. משרד התרבות והספורט מעודד השתתפות של אנשים עם מוגבלות בספורט תחרותי-הישגי באמצעות תעדוף בתמיכות עבור ספורטאים תחרותיים עם מוגבלות. לפי אתר התמיכות הממשלתי, בשנת 2024 הועברו כ-23 מיליון ש"ח לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות הן בתחום הספורט העממי והן בתחום הספורט התחרותי-הישגי. סכום זה הוא כ-4.7% מכלל תקציב התמיכות של מינהל הספורט לאותה שנה במסגרת תוכנית הפעולה "פעילויות ספורט". החוק מחייב הנגשת המתקנים, ויש מגבלת בקבלת רישיון עסק, ללא הנגשה זאת.
שילה מלכה, חבר רשת לינק 20, ציין את חשיבות ההנגשה למקומות בילוי והמסיבות, והחוסר הקיים בנושא, וחוסר המודעות של בעלי האתר לנגישות מלאה. יעלה שמעונוב, הוסיפה את הבעיה של חוסר הנגישות לשירותים במקומות בילוי ומדרגות בכניסה.
לדבריה, "בתור אישה שמתניידת בכיסא גלגלים ובקביים, לא פעם נאלצתי לוותר על יציאה או מסיבה רק כי המקום לא היה נגיש. וגם כשכבר יצאתי, זה הפך למסע מכשולים: כניסה עם מדרגות, צורך שירימו אותי רק כדי לעבור את הסף, ותנועה כמעט בלתי אפשרית בתוך החלל. ועל השירותים בכלל אין מה לדבר. ברוב המקומות הם נמצאים בקומות שלא נגישות לי, ובגלל זה אני כמעט לא שותה כל הערב, רק כדי לא להתמודד עם מצב שאין לי לאן ללכת. בישראל יש 163 אלף צעירים עם מוגבלות, ו-34% מהציבור עדיין לא מוכנים אפילו לגור עם אדם עם מוגבלות. כשמקומות בילוי אינם נגישים - זו לא בעיה טכנית, זו הדרה חברתית שמנתקת דור שלם מהמרחב התרבותי והחברתי שלו".
לפי עו"ד רויטל לן-כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אין די מודעות לחובת ההנגשה בפרט לפעילות משותפת, ונדרשות הסברה ונחישות ממשלתית לאכוף הנגשה זו.
עו"ד לימור קרוכמל, נציגת איל"ן, קראה לתקציבים ייעודיים במשרד התיירות לפיתוח מסלולי טיולים מונגשים, וציינה את הבעייתיות של סגירת דלתות חדרי השירותים המיועדים לנכים. בנוסף, האוטובוסים הבינעירוניים שאינם מונגשים כלל, וכ-70% מהמיגוניות בארץ, אינן מונגשות.
