נפגעי עבירות מין ואלימות יוכלו להתנגד לשחרור הפוגע

ועדת החוקה אישרה תקנות המסדירות את מימוש זכותם של נפגעי עבירות מין ואלימות להשמיע את עמדתם בהליכי שחרור על תנאי ממאסר של הפוגע

 

ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן אישרה תקנות של משרד המשפטים, המסדירות את אופן מימוש זכותם של נפגעי עבירות מין ואלימות להשמיע את עמדתם בהליכי שחרור על תנאי ממאסר של הפוגע. התקנות נועדו להשלים את ההכנות ליישום "חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר", שעתיד להיכנס לתוקף ב-1.12.26 ומחייב את ועדת השחרורים לשמוע עמדת נפגעי עבירת מין או אלימות ולשקול את השפעות השחרור המוקדם של אסיר על שלומם וביטחונם.  במסגרת התיקון מוסדרות הדרכים שבהן יוכלו נפגעי עבירה למסור את עמדתם בפני ועדות השחרורים– בכתב או בעל־פה, לפי בחירתם. כמו כן, מתאימות התקנות את ההסדר להעברת האחריות למימוש זכות הנפגעים משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט.

 

עו"ד שמרית גולדנברג ממשרד המשפטים הציגה את התקנות ואמרה: "בפרקטיקה היו בעבר מקרים שנפגעים הגישו בקשות להשמיע את עמדתם בעל פה וזה התאפשר להם, אבל כעת זה מעוגן כזכות בחוק- שאופן מימושה מוסדר בתקנות האלה. התקווה שלנו היא שהתיקון והתקנות יביאו להנגשה וייעול של התהליך, מה שיאפשר ליותר נפגעי עבירה לממש את זכותם להביע עמדה".

 

בין היתר קובעות התקנות כי נפגע המעוניין להביע את עמדתו בכתב יתבקש להגיש את עמדתו להנהלת בתי המשפט עד 7 ימים ממועד הדיון ואילו נפגע המבקש להביע את עמדתו בעל פה יודיע על כך לא יאוחר מ-21 יום לפני מועדו. עו"ד גולדנברג הסבירה כי הסיבה לכך היא העובדה שהבעת העמדה בעל פה דורשת היערכות לוגיסטית מורכבת, הכוללת בין היתר העברה של הדיון מבית הסוהר לבית המשפט וכן יצירה תנאים נוחים ובטוחים עבור הנפגע להגיע ולהציג את עמדתו. עוד ציינה כי במידה ונפגע לא הודיע בזמן על רצונו לא תישלל ממנו הזכות להציג את עמדתו, אולם הדבר עשוי להביא להיערכות שאינה מיטבית עבורו, לרבות קיום הדיון בבית הסוהר ולא בבית המשפט. עוד ציינה כי יש לוודא שהדבר לא יביא לדחייה של הדיון מעבר למועד שבו כבר מתחילה תקופת ה'שליש' של האסיר.

 

עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית הארצית הסכים כי ההודעה המוקדמת על הגעת הנפגע לדיון חשובה גם מבחינת היערכות נכונה של הצדדים לדיון עצמו וגם כדי להבטיח אווירה בטוחה ומכבדת לכל הצדדים המעורבים, לרבות ידוע והכנה גם של האסיר עצמו.

 

מאיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אמרה: "המורכבות והצורך להיערך ברורים לנו אבל 21 ימים זה המון זמן וזה עלול להוות מכשול עבור הנפגעים ולפגוע במימוש הזכות. כדאי לחשוב שוב על אורך התקופה, אולי אפשר לקצר את זה ל-14 ימים". בתגובה לדברים עמדו נציגי הרשויות השונות על כך שזמן היערכות של 21 יום הוא חיוני לשם העברת מקום הדיון ובכדי להנגיש את הדיון עבור הנפגע.

 

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות שבתה דנית נרצחה לפני כ- 30 שנה: "במשך שנים רבות אפשרו למשפחות שביקשו להגיע לדיונים אבל עכשיו זה יהיה מסודר ויקל מאוד על המשפחות ואני מברכת על כך. הגעה לוועדת השחרורים אינה פשוטה. מדובר במעמד קשה מאוד אבל המשפחות זקוקות לכך- לא רק להביע עמדה בטופס אלא לשיח אנושי. לצד זאת הן צריכות גם כתובת אנושית לפנות אליה. עד עכשיו קצינת נפגעים בשב"ס לקחה על עצמה ליידע את המשפחות במועדי הדיונים ועכשיו מערכת 'מנע' לנפגעי עבירה הופכת להיות מקור מידע עיקרי. כיום לא קיים יידוע רחב ומעמיק של נפגעי עבירות המתה אודות המערכת ואופן השימוש בה ואני צופה לא מעט תקלות בדרך".

 

לאור הדברים וכן בהמשך הדיון עמד יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן על כך שהמידע שיוצג לנפגעים וכן הטפסים שהם נדרשים למלא עבור מימוש זכויותיהם יהיו ברורים, נגישים ופשוטים להבנה: "מערכת מנע היא כרגע מאוד לא ידידותית. המידע שאתה מקבל הוא כמו כתב סתרים וממש בלתי אפשרי לנסות להבין את המידע המוצג שם. הנפגע לא יכול להגיע אפילו למידע בסיסי וחשוב כמו טופס התלונה שהגיש. מדובר באנשים שהם לא תמיד בחזית הטכנולוגיה ובלי מידע מלא וברור, בלי טפסים פשוטים שאדם ידע איך למלא ולאן לשלוח- כל מה שאנחנו עושים כאן יהיה אות מתה".

 

נציגי הרשויות השונות בהן המשטרה, הפרקליטות ונציבות זכויות נפגעי עבירה הסכימו כי המידע שמוצג היום לנפגעים מנוסח בצורה משפטית שמקשה לעיתים על ההבנה וציינו כי מתבצעת עבודה משותפת להנגשת התכנים בצורה פשוטה ומותאמת יותר.

 

לאחר ההצבעה על התקנות בירך יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן על התיקון החשוב למען הנפגעים. בנוסף, ביקש מהנוכחים להעביר לוועדה בהקדם עדכון בנוגע לשיפור אופן הנגשת המידע לנפגעים, לרבות חיבור בין מערכת מנע לטופס התלונה שהגיש המתלונן.​