פרויקטים בתחום התיירות מתעכבים שנים
דוח מבקר המדינה מצביע על ליקויים משמעותיים בניהול שלוש החברות הממשלתיות האחראיות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל, לפי הדוח, פרויקטים מתעכבים במשך שנים, חריגות בלוחות הזמנים מגיעות למאות אחוזים, הוצאות ההנהלה גבוהות מהממוצע, ובחלק מהחברות לא התקיים דירקטוריון פעיל במשך שנים.
מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים בניהול חברות התיירות הממשלתיות: פרויקטים מתעכבים במשך שנים, חריגות של מאות אחוזים בלוחות הזמנים והוצאות הנהלה גבוהות משמעותית מהממוצע.
דוח ביקורת פיננסית של מבקר המדינה על יעילותן של שלוש חברות הביצוע הממשלתיות בתחום התיירות, החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) והחברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת (חל"פ עכו), מצביע על שורה של ליקויים משמעותיים בניהול הפרויקטים, בפיקוח על התקציבים ובממשל התאגידי של החברות.
מהדוח עולה כי למרות שמשרד התיירות מקצה מדי שנה מאות מיליוני שקלים לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות, אין למשרד התיירות, לרשות החברות הממשלתיות ואף לא לשלוש החברות עצמן תמונת מצב כוללת שתאפשר לבחון אם הפרויקטים מנוהלים ביעילות, עומדים בלוחות הזמנים ובמסגרת התקציב ומבוצעים באיכות הנדרשת.
במסגרת הביקורת נבדקו 68 פרויקטים שבוצעו בשנים 2010–2025, בהיקף כספי כולל המוערך בכ-377 מיליון שקלים. ממצאי הבדיקה העלו פערים משמעותיים במשך הזמן הנדרש להשלמת הפרויקטים, כאשר בחלק מהמקרים התהליכים נמשכו שנים ארוכות מעבר למתוכנן.
פרויקטים שנמשכים שנים ארוכות
אחד הממצאים הבולטים נוגע לחברה הממשלתית לתיירות. מתוך 49 פרויקטים שהשלימה החברה בתקופה שבין ינואר 2022 לאפריל 2025, בין 35% ל-49% נמשכו שש שנים ומעלה. בין 22% ל-33% מהפרויקטים נמשכו תשע שנים ומעלה, ובין 12% ל-20% נמשכו עשר שנים ויותר.
גם בחברות האחרות נמצאו עיכובים משמעותיים. שבעה פרויקטים בתחום התיירות שניהלה חל"י והסתיימו בין אפריל 2020 לאוגוסט 2025 נמשכו בין שנה ו-11 חודשים לשש שנים ושבעה חודשים. בחברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת, תשעה פרויקטים שנבדקו נמשכו בין שנתיים וחודש לחמש שנים וחצי.
העיכובים נרשמו בשלבים שונים של הפרויקטים, החל מההתקשרות עם הרשויות המקומיות, דרך בחירת קבלני הביצוע ועד לשלבי התכנון והעבודות בשטח.
כך למשל, בחמ"ת נמצא כי ב-46% מהפרויקטים שנבדקו חלפה יותר משנה מקבלת הזמנת העבודה ועד לחתימה על הסכם עם הרשות המקומית. ב-26% מהפרויקטים התהליך נמשך חמש שנים ויותר.
גם לאחר בחירת הקבלנים נרשמו עיכובים: ב-38% מהפרויקטים שנבדקו חלפה שנה לפחות בין חתימת ההסכם עם הרשות המקומית לבין מתן צו תחילת העבודה לקבלן.
חריגות של מאות אחוזים בלוחות הזמנים
ממצאים מדאיגים במיוחד נרשמו בשלב ביצוע העבודות על ידי הקבלנים. בחמ"ת נמצא כי ב-73% מהפרויקטים שבהם נקבע לקבלן מועד לסיום העבודה, משך הביצוע בפועל היה ארוך פי שניים לפחות מהזמן שתוכנן. ב-40% מהפרויקטים החריגה הייתה פי שלושה ומעלה, ובחלק מהמקרים נרשמו חריגות של פי תשעה ויותר מהזמן המקורי.
גם בחל"י ובחל"פ עכו נמצאו חריגות בלוחות הזמנים. בחל"י נעו החריגות בין 24% ל-112% מהזמן שנקבע לקבלנים, ואילו בחל"פ עכו נרשמו חריגות של 36% ועד 317%, כלומר שנה וחמישה חודשים מעבר ללוח הזמנים שנקבע בפרויקט אחד.
בנוסף, הביקורת העלתה כי חמ"ת וחל"י אינן מבצעות ניתוח מסודר של מידת העמידה בתקציב המקורי של הפרויקטים, ואינן מבחינות באופן מספק בין התקציב המקורי לבין תוספות תקציב שניתנו במהלך ביצוע העבודות. בחל"פ עכו נמצאו חריגות מהתקציב המקורי בשניים מתוך תשעה פרויקטים שנבדקו, בשיעור של 11%.
הוצאות הנהלה גבוהות מהממוצע
ממצא נוסף נוגע להוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות של שלוש החברות. לפי הדוח, שיעור ההוצאות האלה מסך ההוצאות היה גבוה משמעותית ביחס לחברות ממשלתיות אחרות העוסקות בניהול פרויקטים.
בשנת 2025 עמד שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות על 10.5% בחל"פ עכו, 11.1% בחמ"ת ו-12.8% בחל"י. זאת לעומת ממוצע של כ-4.8% בקרב חברות ממשלתיות אחרות העוסקות בניהול פרויקטים.
במונחים כספיים, החריגה מהיעד המרבי שנקבע בעבר לחברות זרוע ביצוע ממשלתיות הסתכמה בכשני מיליון שקלים בחל"פ עכו, כ-11.1 מיליון שקלים בחמ"ת וכ-9.2 מיליון שקלים בחל"י.
ליקויים בממשל התאגידי: דירקטוריון ללא מניין חוקי
הביקורת הצביעה גם על ליקויים משמעותיים בממשל התאגידי של החברות. בחל"י ובחל"פ עכו כיהן דירקטור אחד בלבד במשך כארבע שנים, מצב שלא אפשר לקיים ישיבות דירקטוריון כחוק ופגע בניהול התקין של החברות.
בנוסף, בחל"י ובחל"פ עכו לא פעלה ועדת ביקורת במשך כחמש ושש שנים בהתאמה. בחל"י אף נמצא כי סקר הסיכונים האחרון נערך בדצמבר 2019, וכי במשך חמש שנים ושבעה חודשים לא נערך סקר סיכונים חדש.
לפי מבקר המדינה, נמצאו חריגות בכל שבעת כללי הממשל התאגידי שנבדקו בחל"י, בשישה מתוך שבעה כללים בחל"פ עכו ובשלושה מתוך שבעה כללים בחמ"ת. חלק ניכר מהליקויים נבע מאי-מינוי דירקטורים על ידי השרים האחראים.
המיזוג הממשלתי התקבל ללא בחינה מספקת
הדוח מתייחס גם להחלטת הממשלה מינואר 2026 לרכז את פעילות ניהול הקמת תשתיות התיירות בחמ"ת, באמצעות מיזוג חל"פ עכו לתוכה והעברת פעילות פיתוח התיירות של חל"י לחמ"ת.
מבקר המדינה מצא כי ההחלטה התקבלה על בסיס עבודת מטה חלקית. הצוות הבין-משרדי בחן בעיקר את החיסכון הצפוי בעלויות שכר ובשירותים, אך לא בדק את ביצועי החברות, את איכות עבודתן ואת יעילות ניהול הפרויקטים.
כמו כן, לא נבחנו חלופות אחרות לניהול הפרויקטים, לרבות התקשרות ישירה של משרד התיירות עם חברות מהמגזר הפרטי או העברת ניהול הפרויקטים לגורמים אחרים. זאת אף שבשנים 2022–2025 כ-42% מהפרויקטים שהועברו לחמ"ת נוהלו בפועל, כולם או חלקם, באמצעות גורמים חיצוניים.
גם הליקויים בתחזוקת אתרי התיירות לא תוקנו
במסגרת ביקורת המעקב אחר דוח קודם בנושא תחזוקה וניקיון של אתרי תיירות בישראל, נמצא כי ליקוי מרכזי טרם תוקן. ההסכמים בין החברות הממשלתיות לרשויות המקומיות, המחייבים את הרשויות לתחזק את הפרויקטים לאחר השלמתם, עדיין אינם כוללים מנגנוני אכיפה, עיצומים או אמצעים מוסכמים שניתן להפעיל במקרה של הפרת התחייבויות התחזוקה.
בסיכום הדוח ממליץ מבקר המדינה למשרד התיירות ולרשות החברות הממשלתיות לשפר את הפיקוח והבקרה על החברות, לשדרג את מערכות המידע כדי לאפשר מעקב כולל אחר ביצועי הפרויקטים ולוודא עמידה בכללי הממשל התאגידי.
עוד ממליץ המבקר לשרים האחראים להשלים את מינוי הדירקטורים הנדרשים בחברות, ולחברות עצמן לפעול להסרת החסמים המעכבים את השלמת הפרויקטים ולשפר את יעילות ניהולם.
בדוח מודגש כי תיקון הליקויים צפוי לשפר את פיתוח אתרי התיירות בישראל, לטובת הציבור, ולהבטיח שימוש יעיל וחסכוני בכספי הציבור ובמשאבי המדינה.

















