שכר נושאי משרה ברשויות השלטון

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שכר נושאי משרה.

 

על פי ההצעה, הסמכות הבלעדית לקביעת השכר, וכן חלקים מהתוספות והתשלומים הנלווים של כל נושאי המשרה ברשויות השלטון: נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים, סגני השרים, חברי הכנסת, השופטים, הדיינים והקאדים תועבר מועדות הכנסת והכספים לידיה של וועדה ציבורית בלתי תלויה בת שלושה חברים. עם זאת, ועדות הכנסת האמורות ימשיכו לדון בתנאי העבודה הנלווים של נושאי המשרה.

 

על פי המנגנון המוצע, בראש הוועדה הציבורית יעמוד איש סגל אקדמי בכיר בתחום המדיניות הציבורית שימנה נשיא המדינה. שני החברים הנוספים יהיו שופט בדימוס של בית המשפט העליון או המחוזי שימנה נשיא בית המשפט העליון ודיין בדימוס שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול.

 

הוועדה הציבורית תקבע את שכר נשיא המדינה ושכר יתר נושאי המשרה ייגזר ממנו באחוזים קבועים ואחידים. כך למשל, שכרם של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יעמוד על  95% משכר הנשיא. שכרם של המשנה לנשיא בית המשפט העליון וראש האופוזיציה יעמוד על 90%.

 

שכרם של שר, שופט ביהמ"ש העליון הרב הראשי לישראל יעמוד על 85%. שכרם של סגן שר, יו"ר הקואליציה ויושבי ראש הוועדות בכנסת, דיין בבית הדין הרבני הגדול ושל ראש אבות בית דין אזורי יעמוד על 80% משכר הנשיא. ושכר חברי הכנסת, נשיא בית הדין האזורי לעבודה ונשיא בית המשפט המחוזי יעמוד על 75% משכר הנשיא.

 

מ"מ יו"ר הוועדה, ויוזם הצעת החוק חה"כ אביחי בוארון: "לקחנו את האלמנטים הבסיסיים ביותר של השכר והוצאנו אותם מידי חברי הכנסת. זאת אומרת שחברי הכנסת לא יקבעו לעצמם את השכר ואת תנאי העבודה, ומי שיקבע זו תהיה וועדת ציבורית שתמונה לפי החוק הזה.

 

"מטרת החוק היא רק לקבוע את האיזונים בין הרשויות. לא נפגע בשכר השופטים המכהנים וזה יהיה כתוב בחוק", הדגיש חה"כ בוארון, "מטרתי ליצור איזון בין הרשויות. לא יכול להיות שנשיא בית המשפט העליון ירוויח יותר מנשיא המדינה וראש הממשלה. זה גורם לרשות אחת לעמוד מעל רשות אחרת וזאת פגיעה באיזון בין הרשויות". עוד הוסיף חה"כ בוארון כי התיקון לחוק יסוד השפיטה יימחק מההצעה, כך שההצבעה תתמקד בחוק הרגיל בלבד.

 

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן אמרה כי הנוסח, כפי שמוצע לקריאה ראשונה, מצריך הכנה ובירור מעמיק לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

 

יו"ר נציגות השופטים, שופט בכיר ירון לוי: "מבחינתנו מדובר בהצעה המשנה את כללי היסוד שנועדו להבטיח את העצמאות של הרשות השופטת. אני לא רוצה לחשוש שתוצאות ההחלטות שלי ישפיעו על התנאים שלי". ביחס לטבלת השכר המוצעת אמר לוי כי היא פוגעת בשופטי השלום שבעבר שכרם היה כשכר הדיינים וכעת יהיה נמוך יותר לפי הטבלה המוצעת: 500 שופטי השלום הם הליבה של המערכת. ואתם נותנים להם תחושה שהם סוג ב'.

 

דן נימני מאגף התקציבים במשרד האוצר העריך שהעלות התקציבית של הצעת החוק תעמוד על 13 מיליון שקלים בשנה. בין היתר בשל התוספות לדמי ההבראה, עלויות תוספות ההפרשה לקרן ההשתלמות וכן תוספות השכר לחלק מנושאי המשרה. לפיכך ציין שמדובר בהצעה תקציבית ומאחר שהממשלה לא הסכימה לעלות התקציבית, יידרש רוב של 50 ח"כים במליאה.

 

עו"ד חנית אברהם בכר, הנהלת בתי המשפט: ההצעה כמו שהיא היום פוגעת בשכר השופטים והיא תהיה בכיה לדורות ותפגע במערכת. אין לקשור ולהשוות בין שכר השופטים לחברי הכנסת. ההצעה מתעלמת ממאפיינים ייחודיים בין שופטים לנבחרי ציבור. על כך השיב חה"כ בוארון כי הוא "מבין את החשש והפחד, אך בדיוק בשל כך יש כ"כ הרבה מנגנונים בחקיקה. כל מטרת החקיקה היא לקחת גורם בלתי תלוי שיקבע את נושא השכר והתנאים בשלוש הרשויות".

 

בהוראת המעבר נקבע כי הוראות החוק המוצע יחולו גם על נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה. עם זאת, נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה וממשיך לכהן ברצף בתפקיד שבו כיהן ביום התחילה או בתפקיד אחר המצוי באותה פסקה בטבלה או בפסקה אחת מעליה- לא תהיה פגיעה בשל הוראות חוק זה בשכרו ובכל תשלום נלווה לשכר או בכל זכות  לרבות זכויות ותשלומים הקשורים לקידום. "המשתמע מכך, שקפיצה של 2 קטגוריות משמעותה שהשכר יפגע", אמרה עו"ד מורן פרוינד מהנהלת בתי המשפט.

 

חה"כ בוארון ציין כי ההצעה כפי שתובא לא תכלול את התיקונים לחוק היסוד, אלא רק לחוק הרגיל.

 

8 חברי כנסת תמכו, ו-2 התנגדו