440 אלף ילדים ובני נוער בסיכון

מבקר המדינה: 440 אלף ילדים ובני נוער בסיכון, 16 שנים ללא מיפוי ארצי, מחסור חמור בכוח אדם, תיאום חלקי בין המערכות, ומענה מצומצם מדי בקהילה

 

יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר "מבקש לפתוח בנתונים הקשים שעולים מהדוח, כ-440,000 ילדים ובני נוער, הם כ-14% מכלל הקטינים במדינה, מוכרים כנמצאים על רצף הסיכון. הממצאים חושפים זינוק מבהיל ומדאיג. וכי מדובר במצב שאינו מתיישב עם רמת האחריות שמדינה אמורה לקחת על אוכלוסייה כה פגיעה. היעדר מידע, מיפוי והגדרה אחודה, כשלי תכלול וסנכרון, אי ניצול תקציבים חריף וצמצום מענים בקהילה, משבר בכוח אדם, תשתיות פיזיות ואי מתן מענה לאוכלוסיות מגוונות. משרד הרווחה, לא הגיש עדיין דוח תיקון ליקויים. אם לא די בכך, אנשי המקצוע מרים כי במהלך המלחמה מספר בני הנוער בסיכון מוסיף לעלות".

 

נציגת מבקר המדינה הציגה את עיקרי הממצאים והסבירה כי מדובר באוכלוסייה מגוונת מאוד, עם מאפייני סיכון משתנים. לדבריה, בעבר בני נוער בסיכון זוהו בעיקר במרחב הציבורי, אך כיום הם עשויים להימצא גם "בחדרם מול המסכים", והמשמעות היא שהאיתור נעשה מורכב הרבה יותר. היא הבהירה כי הביקורת התמקדה במענים קהילתיים, בתיאום בין משרדי, במיפוי, בתקצוב, ובפיקוח על הרשויות המקומיות. "רק חלפו 16 שנים מהמיפוי האחרון, וזה נכון לדצמבר 2024". לדבריה, "הנתון היחידי שיש הוא 14% של שיעור ילדים ובני נוער שמוכרים לשירותי הרווחה, 440,000 ילדים ובני נוער", אך הנתון הזה אינו כולל את כל בני הנוער בסיכון בפועל.

 

עוד אמרה כי "רק 50% ממשרות העובדים הסוציאליים המיועדות לטיפול בנוער בסיכון ברשויות המקומיות שנבדקו מאוישות". לדבריה, "בכל הרשויות שנבדקו, כמעט שלא מופעלים מענים של משרד הרווחה בתוך הקהילה". היא הוסיפה כי אין כמעט שיתוף פעולה מסודר בין משרד החינוך למשרד הרווחה, וכי "אין שולחן משותף" מספק לתיאום מדיניות ויישום.

 

מהרשויות המקומיות אמרו בדיון כי המלחמה, הקורונה והמציאות החברתית יצרו "מגיפה של ממש" בתחום השימוש בסמים בקרב בני נוער. מנהל מחלקת החינוך במוצקין תיאר כיצד העיר נכנסה ל-7 באוקטובר עם "קרוב ל-50% מתקני העו"סים שלה לא מאוישים בכלל", אך הצליחה לצמצם את החוסר ל-13% בלבד. עם זאת, לדבריו, "במקרי קצה לא תמיד אנחנו מקבלים את הסעד ואת הסיוע הנדרש מכל הרכיבים החוץ ביתיים".

 

מעיין סולומון, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בקריית מוצקין, הדגישה כי העיר הרחיבה בשנים האחרונות את סל השירותים, ובכלל זה תוכנית "נתיבים להורות" ותוכניות נוספות לילדים ונוער חשופים לאלימות. היא אמרה: "אם זה לא יהיה יזום וזה לא יהיה מלווה בחיזור, אז זה לא יצליח". לדבריה, נדרש תמריץ ייחודי לעובדי נוער, משום שמדובר בתחום קשה שדורש הגעה יזומה אל הרחוב, לפארקים ולמרחבים הלא-פורמליים.

 

אייל קהלני, מנהל אגף הרווחה בעיריית רמלה, התריע: "אני נמצא בחוסר איוש של למעלה מ-30% מהתקנים של העבודה הסוציאלית, מה שבעצם גורם לי לסגור שירותים". הוא ציין כי "בית חם לנערות יהודיות" סגור כבר שלוש שנים, וכי ברמלה קשה מאוד לגייס עובדים לתפקידים שמחייבים שעות אחר הצהריים. לדבריו, הקושי נובע גם ממבנה המימון: "תקן הוא בעצם מטצ'ינג של משרד הרווחה 75% ו-25% רשות".

 

אילי לוי, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, אמר: "דוח הביקורת מציב בפנינו תמונת מצב עגומה ומטרידה במיוחד". הוא קרא ל"טיפול מיידי, מקיף ובלתי מתפשר בנוער בסיכון" ול"הפניית תקציבים משמעותיים ותוכניות סיוע יהודיות". לדבריו, "השקעה בנוער אינה פריבילגיה, היא תעודת הביטוח של כולנו".

 

נציגת משרד הרווחה,הסבירה בדיון כי המשרד פועל להרחיב את התיאום ואת האיתור, כולל באמצעות ניידות איתור, תהליכי מיפוי ופעילות משותפת עם רשויות. "איפה שבני הנוער נמצאים, שם אנחנו צריכים להיות. המשרד מכין עבודת מטה לקראת החלטת ממשלה חדשה, וכי "המנכ"ל הבטיח שהולך להיות מתוקצב תוספת תקציבית לתוכנית".

 

נציגי המשרד אף הודו כי יש צורך גם בנוכחות במרחב הדיגיטלי: "הסיפור של איתור בני נוער ברשת... משרד הרווחה עוד לא מכיר מספיק את הצרכים ואיפה הוא צריך להיכנס. המשרד בוחן כיצד להיות שם מבלי לפגוע במה שכבר עושה עבודה מאוד טובה בשטח".

 

בסיכום הישיבה אמר יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר כי "הנושא הזה, מה שאנחנו קוראים החיים עצמם, יהיו בקדמת סדר היום. הוועדה מבקשת להפוך את הדיון למהלך מתמשך, עם מעקב, יישום ותכלול, ולא להסתפק בהצגת הבעיה בלבד. אנחנו רוצים לחיות בסביבה שבה הקהילות שלנו, הרשויות המקומיות, היישובים, השכונות, הן מפתחות את תחושת האחריות הזו. ש לשלב בין תקצוב, תקנים, תכלול, ניהול מידע וניהול ידע, כדי להקים סביבה מגנה, מיטיבה לילדים ולבני הנוער".