916 זירות הרס מירי רקטי מהן 123 במבצע עם כלביא
כך ציין נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי בדיון בוועדה לביטחון לאומי, "התמודדנו עם 7 חזיתות בעת ועונה והמערך אותגר גם בפעילות מלחמה ולחימה ואירועי שגרה, מערך הכבאות מתמודד עם 200 אלף אירועים מבצעיים בשנה".
צילום כב"ה
בהתייחס לאירועי שריפות הענק בערב יום העצמאות במחוז ירושלים, אמר כי למעלה מ- 13,500 דונם נשרפו, 76% מהכוח המבצעי הופעל, 9 ישובים פונו, 169 צוותים פעלו ב- 301 אירועי שריפה במקביל. לנושא תרחיש הייחוס: "מערך הכבאות אינו ערוך להתמודדות עם שלוש שריפות ענק במקביל". שריפות ברבי קומות: "ראינו את השריפה הקשה בהונג קונג והקמנו צוותי חקירה יסודיים כדי ללמוד ולהפיק לקחים. הבניינים החדשים בישראל בטוחים מאד ומדינת ישראל מתקדמת בתחום הבטיחות בבנייה החדשה".
הוועדה לביטחון לאומי שמעה סקירה על פעילות כבאות והצלה לישראל בהשתתפות רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי "הסקירה של השנה האחרונה היא מורכבת לאור מלחמת התקומה, מבצע עם כלביא, הצתות ושריפות ענק. בהם הלקחים והאתגרים לשנים הבאות והתהליכים שמתבצעים במערך כיבוי והצלה. האש לא הולכת לרדת ומזג האוויר מתחמם ופוטנציאל השרפות גדל".
נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, הסביר כי המערך לא רק עוסק בכיבוי והצלה כמו שאר הגופים המקבילים בעולם. "אנו מתמודדים לא רק עם ההתחממות הגלובלית, אלא התמודדנו עם 7 חזיתות בעת ועונה והמערך אותגר גם בפעילות מלחמה ולחימה ואירועי שגרה. לדבריו, בעשור האחרון כמות האירועים המבצעיים הוכפלה וכיום מערך הכבאות מתמודד עם 200 אלף אירועים מבצעיים בשנה. התנופה בקצב הבנייה בישראל של רבי הקומות וגורדי שחקים מאתגרת את מערך הכבאות ואת פוטנציאל הסיכון כולל קומות התת קרקע.
"ראינו את השריפה הקשה בהונג קונג והקמנו צוותי חקירה יסודיים כדי ללמוד ולהפיק לקחים. חצינו בבניינים החדשים את רף ה- 500 מטר עם עירוב שימושים והם מאד מורכבים. הבניינים בישראל מאד בטוחים יש להם מערכות הגנה פסיביות ואקטיביות. מדינת ישראל מובילה ומתקדמת מאד בתחום הבטיחות בבנייה החדשה".
רב טפסר, כספי, סיפר על המורכבות בהתמודדות עם אירועי תת הקרקע בתשתית הרכבות, הרק"ל ומטרו, המחייב שיתופי פעולה עם כל הגורמים, למידה והכשרה. בהם: 'צוות מפעלי' המוכשרים לתת מענה מהיר בבתי חולים, בתי אבות, תעשייה, מפעלי חומרים מסוכנים. בהתייחס למשבר האקלים המייצר עוצמה ותדירות כמו כמות משקעים גדולה מאד בפרקי זמן קצרים ושריפות מתפשטות. לאור צפי הגשמים בקיץ הקרוב יש פוטנציאל גדול מאד לשריפות. "השאלה מה יהיה המחולל? איתני הטבע, זדון או דברים אחרים. תפקידנו לטפל עם קק"ל ורט"ג בשטחים כדי שיהיו בטוחים בשנים הבאות. לא הכרנו קצב כזה של התפשטות שריפות במדינת ישראל כמו שחווינו בקיץ האחרון ואנו פועלים להערכות ומיומנות התגובה הנדרשת".
הוא סיפר על השריפות ערב יום העצמאות וציין כי זו הסתיימה ללא הרוגים ועם נזק קל לרכוש. "אנו משקיעים במחקר ופיתוח טכנולוגי של רובוטיקה ושימוש ברחפנים לצורך מתן מענה ראשוני וניווט ביערות והמערכות הללו יהיו מבצעיות בקרוב". על תרחיש הייחוס ציין כי מערך הכבאות אינו ערוך להתמודדות עם שלוש שריפות ענק במקביל. "הוכנה תכנית רב שנתית להתמודד עם הפער הזה".
הוא הזהיר, כי יש צורך דחוף בהתעצמות של כ - 1000 לוחמי אש, 163 רכבים ו- 32 תחנות כיבוי. רב טפסר, כספי, הזכיר את תחום 'איגום האנרגיה' וסוללות הליתיום השכיחים ברכבים, אופניים חשמליים, וקורקינטים שלדבריו הם איום משמעותי. לגבי האחרונים המליץ לא להחזיק בבית, בחניונים ובמעליות.
בנושא סוללות הרכבים הוסיף: "הסוגיה מאתגרת את מערכי הכיבוי בכל העולם. אין אף מדינה בעולם שיכולה לבוא ולומר אנו יודעים לכבות רכב עם סוללת ליתיום באופן מידי". בסיכום דבריו סיפר על האימונים והכשירות המבצעית של לוחמי האש, חיזוק מערכים משלימים כמו גיוס החברה החרדית "פעם הם היו מתביישים במדים היום הם הולכים איתם בגאווה".
נושא כוח האדם המבצעי "בישראל 70% מצוותי התגובה מונה 2 לוחמים – כאשר בעולם התקן הוא 4 לוחמים". וגיל הפרישה: "בעולם הגיל המומלץ והמקובל הוא 55 בישראל הוא 67 – מתוך הבנה כי לוחם אש לא יכול פיזית להתמודד עם האתגרים והכשירות המבצעית".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי החלק הנוגע להתעצמות המערך ושינוי גיל הפרישה הן נקודות שצריכים לתת להן מענה. "יש לבחון את התרחישים ביכולות לא רק בכוונות כי עלינו להיות מוכנים לאתגרים הבאים. הארגון הזה הוא ארגון משמעותי מאד לביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל".
