אגרות בסך מיליארד וחצי ₪ נגבו ממעסיקים

 

אלפי עובדים זרים שברחו ממעסיקיהם, עובדים בצורה לא חוקית, והכנסתם לא מדווחת לרשויות המס, ומעסיקיהם מחויבים להמשיך ולשלם עבורם אגרות.

מעסיקי עובדים זרים מחויבים לשלם אגרה שעשויה להגיע עד-23,430 ₪ לשנה על העסקת עובדי זר בענף הבניה. המעסיקים מחויבים להמשיך ולשלם את האגרה גם עבור עובדים שברחו ועזבו את מעסיקיהם, בהם כאלו שברחו ברגע נחיתתם בארץ. יתירה מזאת, מעסיק לא יכול להזמין עובד במקום העובד שברח, מאחר והעובד הזר "יושב" למעסיק על מכסת העובדים המאושרת.

 

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה בשינויים שנדרשים באופן תשלום ובגובה האגרות שהמדינה גובה מהמעסיקים עבור העסקת עובדים זרים.

יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין העסקת עובדים זרים עמדו על מעל מיליארד ₪, שהם 12.4% מהכנסות המדינה מאגרות. כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון ₪ שהיוו 7.4% מסך הכנסות המדינה מאגרות.

 

עוד אמרה ח"כ עטייה, המעסיקים מחויבים להמשיך ולשלם אגרות עד סוף השנה הקלנדרית, גם כאשר העובד נטש אותם. עמדת הוועדה שנשמעה שוב ושוב כי מעסיק שהעובד הזר שלו נטש אותו, לא צריך להמשיך לשלם עליו אגרות על החודשים שהוא לא עבד אצלו. התשלום אמור להפסיק מיידית ולהוציא את העובד שנטש ממכסת העובדים שיש למעסיק ברגע שהמעסיק מדווח על כך ולהעביר את הדיווח למינהל אכיפה.

 

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שאל, למה לא מיישמים את החלטת ועדת המנכ"לים? שר האוצר צריך ליישם את החלטות הוועדה. לשם מה הוקמה הוועדה אם לא סופרים את החלטותיה?
 

 

ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) אמרה, בדיון משתתפים טובי האנשים שעוסקים בחקלאות, בניה, ניקיון ומאפשרים לנו לחיות כאן. הם מדברים מדם ליבם, והניתוק ניכר. ח"כ בן משה אמרה ליו"ר הוועדה, כי בכל הקשור לאגרות הלא הגיוניות, לא תהיה אופוזיציה וקואליציה. תהיה לך את התמיכה שלנו.
 

 

רום בר-אב מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר, כי בגיבוש תקציב המדינה הוחלט שלא לכלול את הפחתת האגרות בתקציב המדינה לשנת 2026. בנוסף, הוחלט שלא להאריך את הפחתת דמי ההיתר שנקבעו בהוראת השעה שתוקפה יפוג בסוף השנה. לדבריו, הפחתת האגרות לא גרמה להעלאת קצב כניסת העובדים הזרים לבניין.
 

יו"ר הוועדה הגיבה לדברים בפליאה ואמרה, "שר האוצר אמר לי שיש כוונה להפחית את האגרות".
 

 

מיטל כהן שבתאי מרשות האוכלוסין וההגירה אמרה, עד סוף חודש אוקטובר 2025, המדינה גבתה מיליארד וחצי ₪ בגין אגרות על עובדים זרים. בתגובה להצעה לאפשר למעסיקים לשלם את האגרות בכל רבעון, ובכך להימנע מתשלום בגין עובד שברח, השיבה כהן כי הרשות אינה ערוכה לגביית אגרות בפריסה רבעונית.
 

 

לשאלת יו"ר הוועדה מדוע המעסיקים מחוייבים להמשיך לשלם אגרות על עובדים שנטשו את מעסיקיהם השיבה עו"ד קרן גלבוע מרשות האוכלוסין ואמרה, כי בתקנות עובדים זרים קבועים עילות להחזר אגרות למעסיקים ובהם כאשר העובד עזב את הארץ או עבר לעבוד אצל מעסיק אחר, מחלה מעל 90 יום או מעצר. אין בתקנות עילה להחזר בגין נטישת עובד את מעסיקו.
 

 

אורי דורמן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר, הפכנו להיות העסק הכי כלכלי למדינת ישראל.

 

אייל מוסט מארגון דף חדש לתאגידי עובדים לבניין אמר, מדינת ישראל הפכה להיות נרקומנית של אגרות. אנחנו משלמים מיליונים מיסים ואגרות והמדינה מתעלמת מאיתנו. המעסיקים לא שילמו אגרות על העסקת עובדים פלסטינאים, אז למה אנחנו צריכים לשלם אגרות על העובדים הזרים שבאו לעבוד במקומם?. מדינת ישראל אומרת לנו, אנחנו שמים עליכם פס. הכי קל להעמיס עלינו עוד עלויות. ואח"כ מתפלאים למה מחירי הפירות הירקות והבניה עולים. מי שאשם בעליית המחירים, זה מדינת ישראל. מוסט קרא לממשלה למנות פרוייקטור ממשלתי שיעסוק בעובדים הזרים.
 

 

יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה דיבר בכאב ואמר, אנחנו לא כספומט של המדינה! עזבו אותנו, תנו לנו לנהל את העסקים שלנו בשקט. אתם לא יכולים למנוע כניסת פלסטינאים ולאנוס אותו לשלם אגרות על עובדים שבאים במקומם. בדרך הזאת תהיה צניחה ולא צמיחה. מה אתם רוצים מאיתנו? די, נגמר, לא נוכל יותר לשאת בנטל האגרות.
ניר פז סמנכ"ל רשת בתי אבות ביחד אמר, אנחנו מטפלים בהורים של כולכם, אנשים שבנו את המדינה, אנשים שאין מי שיחליף להם חיתול בבוקר. אני מעסיק 800 עובדים, 150 מהם עובדים נפאליים. אין אף עובד ישראלי שמוכן לעבוד בעבודה הזאת. האגרות מחיבות אותנו להוריד את רמת השירות, ומי שסובל זה ההורים שלכם. אין לנו אפשרות להעלות את המחיר, כי מי שמשלם לנו, זו מדינת ישראל. פז אמר לנציג האוצר, אם תמשיכו להתעלל בנו, נעניק לזקנים פחות שירות, פחות פיזיותרפיה ולעיתים אף פחות מזון.
 

 

אברהם דניאל מהתאחדות החקלאים החדשה אמר, האגרות הם שוד מזויין לאור היום.
דורון ליבנה מהתאחדות חקלאי ישראל טען כי עובד שנוטש את מעסיקו, חייב לאבד את כל הזכויות שלו לרבות כספי הפיקדון והפנסיה. לא יכול להיות שמעסיק ישראלי שמשלם מיסים ומשרת בצבא ממשיך לשלם אגרות על עובד שברח. העובדים הזרים צוחקים עלינו בחסות המדינה.
 

 

עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין אמר, האוצר מציג דעה עקבית שדואגת לאוצר המדינה, לעובדים הזרים ונגד המעסיקים, בהתעלמות לחלוטין מהמשק הישראלי. זה לא מס, זה קנס אמר עו"ד קן תור.
המסעדן אילן זיגדון אמר, זה לא אגרה ולא מס, זה קנס. למה? כי הוא יכול. שר האוצר תופס אותנו במצוקה כשאין לנו עובדים.
 

 

יו"ר הוועדה אמרה בתום הדיון, הוועדה רואה בחומרה רבה את הבשורה שהפחתת האגרות לא תיכנס לתקציב 2026. אני לא מתכוונת להרפות מהנושא, אני אגיש הצעת חוק שתטפל בנושא, הפטירה ח"כ עטייה.