הנוער מעדיף להתייעץ עם בינה מלאכותית במקום עם בני אדם

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ יאסר חוג'יראת: מעבר לחובה של המדינה לפתור את המחסור בפסיכולוגים, מטפלים ויועצים שדוחף בני נוער לפנות לבינה מלאכותית, החברות חייבות לבנות מנגנוני הגנה ולקבוע שבפניות רגשיות הכלים יפנו קודם כול לסיוע מקצועי ולא יהפכו לתחליף לקשר אנושי"

 

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח״כ יאסר חוג׳יראת, התכנסה לדיון בנושא כשהצ'אט הופך לחבר: שימוש רגשי ואישי של בני נוער בצ'אטים של בינה מלאכותית. בדיון נחשפו נתונים מדאיגים על מגמה הולכת וגוברת של פנייה לכלי AI לצרכים רגשיים. על פי מחקר שהוצג בוועדה, 52% מבני הנוער מעדיפים לשוחח עם צ'אטבוטים על נושאים רגשיים במקום עם בני אדם.

 

המחקר, שנערך על ידי איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת עלם, מצא כי 55% מבני הנוער משתמשים בבינה מלאכותית כחבר, 49% כייעוץ טיפולי רגשי, ו-20% כבן או בת זוג רומנטיים. כמחצית מהמשתתפים במחקר דיווחו על תסכול לאחר השיחה עם הצ'אט, ושליש חוו בדידות ועצב.

 

יו״ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח״כ יאסר חוג׳יראת פתח את הדיון בהתייחסות לניסיון ההתנקשות בראש המועצה המקומית ג׳דיידה-מכר ובסגנו: "לצערנו, הקו האדום בנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נחצה פעם אחר פעם. נרצחו אנשים עם מוגבלויות, נרצחו ילדים, וכעת אנו עדים פעם נוספת לניסיון פגיעה בראש רשות מקומית. רק לפני מספר חודשים היה ניסיון דומה נגד ראש עיריית עראבה, ד״ר חמוד נאסר, והבוקר התבשרנו על ניסיון הפגיעה במר סוהיל מלחם, ראש מועצת ג׳דיידה-מכר, ובסגנו. מכאן אנו שולחים להם איחולי רפואה שלמה והחלמה מהירה. נושא האלימות והפשיעה מלווה אותנו כמעט מדי שבוע במליאה ובוועדות הכנסת.

 

חברי הכנסת הערבים מעלים אותו שוב ושוב, אך לצערנו איננו רואים התקדמות מספקת בטיפול בתופעה. מתחילת השנה נרצחו למעלה מ־108 בני אדם בחברה הערבית, ומאז קום המדינה מדובר כבר בכמעט אלף נרצחים. מאחורי כל מספר כזה עומדות משפחות, נשים שהתאלמנו, ילדים שהתייתמו ומעגלים שלמים שנפגעים. אנחנו לא מאבדים תקווה. אנו מקווים לראות שינוי אמיתילמען החברה בישראל כולה, ושינוי שיביא לשותפות אמיתית בין החברה הערבית לחברה היהודית.

 

בנושא הדיון אמר יו"ר הועדה: “הקדמה הטכנולוגית היא כמובן מבורכת, אך כמו כל כלי משמעותי יש לה שני צדדים. לצד התרומה הגדולה לחברה, לאזרחים ולקידמה, קיימים גם שימושים שליליים, ובהם הונאות וניצול לרעה של טכנולוגיות מתקדמות. ועדת המדע והטכנולוגיה כבר קיימה בעבר דיונים בנושא. בני נוער שפונים לכלי בינה מלאכותית כתחליף לדמות המבוגר להורה, למורה, ליועץ או למטפל ומנהלים איתם שיח רגשי ואישי כדי לקבל עצות, הכוונה ותמיכה. מדובר בתופעה שמחייבת התייחסות מעמיקה ואחראית. המסקנה המרכזית והחשובה ביותר היא הצורך בהעלאת מודעות בקרב בני הנוער, הילדים, ההורים ואנשי החינוך. חשוב לחזק חשיבה ביקורתית ולהבהיר שמדובר בכלי טכנולוגי בלבד. לא כל תשובה שמתקבלת היא בהכרח נכונה, ולא כל המלצה מתאימה למציאות או למצב האישי של הפונה".

 

"למשרד החינוך יש תפקיד מרכזי, ועליו להמשיך ולהעמיק את העיסוק בנושא. בנוסף, עלה כאן גם המחסור באנשי מקצוע פסיכולוגים, מטפלים ויועצים מחסור שלעיתים דוחף צעירים לפנות לבינה מלאכותית במקום לקבל מענה אנושי. לכן יש חשיבות לחיזוק כוח האדם המקצועי ולהרחבת מערכי התמיכה והטיפול. צריך לבנות מנגנוני הגנה, כללים ובלמים שיבטיחו שימוש נכון ואחראי עבור ילדים, בני נוער, הורים ומערכת החינוך כולה. יש מקום גם למעורבות של החברות המפתחות עצמן, כך שכאשר מתבצעת פנייה בעלת אופי רגשי או נפשי, הכלי יפנה בראש ובראשונה לסיוע אנושי מקצועי ולא יספק מענה רגשי כתחליף".

 

ד״ר שקד דברן־זיוון מאיגוד האינטרנט הישראלי ונציגי עמותת עלם הציגו בוועדה מחקר ראשון מסוגו על השימוש הרגשי של בני נוער בצ׳אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית והתריעו מפני מגמה מדאיגה של החלפת קשר אנושי בקשר עם AI. הנתונים מצביעים על חדירה כמעט מלאה של כלי AI לחיי בני הנוער בישראל. לפי דוח בזק מ־2025, 98% מבני הנוער משתמשים בכלי בינה מלאכותית, ואפילו יותר ממחצית מהילדים בגילאי 7–12 כבר משתמשים בצ׳אטים". ממצאי הסקר שערכו איגוד האינטרנט הישראלי ועלם בקרב בני נוער בגילאי 13–17: מעל מחצית מבני הנוער העידו שהם מעדיפים לדבר עם צ׳אט על נושאים רגשיים במקום עם בן אדם. 55% משתמשים בבינה מלאכותית כחבר או חברה, 49% משתמשים בה לייעוץ רגשי או נפשי, ואחד מכל חמישה בני נוער משתמש בצ׳אט כבן או בת זוג רומנטיים. 56% סבורים שהצ׳אט מועיל כחבר או חברה, 52% רואים בו כלי יעיל לייעוץ רגשי, ו־45% תופסים אותו כמועיל כבן זוג רומנטי. אלו נתונים חריגים שמעידים עד כמה הכלים הללו נכנסו לעולם הרגשי של בני הנוער".

 

עוד עלה מהמחקר כי הסיבות המרכזיות לפנייה לבינה מלאכותית הן תחושת בדידות, קלות השימוש והיעדר שיפוטיות: “בני הנוער מרגישים שקל יותר לדבר עם הצ׳אט מאשר עם אנשים. הם מרגישים שהוא זמין, לא שופט אותם ותמיד נמצא שם בשבילם. כמחצית מבני הנוער דיווחו שלאחר השיחה עם הצ׳אט הם חוו תסכול, וכשליש דיווחו על תחושות בדידות ועצב. ככל שהשימוש הופך אינטנסיבי יותר ומחליף קשרים אנושיים – תחושות הבדידות והתלות רק גוברות".

 

בדיון סיפרו מעמותת עלם על בני נוער שפונים לצ׳אטבוטים במקום לבני אדם: “נער שפנה אלינו סיפר שהוא מדבר על הפגיעה העצמית והבדידות שלו רק עם GPT – לא עם ההורים, לא עם חברים ולא עם גורמי טיפול. אנחנו רואים יותר ויותר בני נוער שמחפשים בבינה המלאכותית חבר, פסיכולוג או בן זוג. הצ׳אט תמיד תומך, תמיד מסכים ותמיד נמצא שם. זה עלול ליצור תלות רגשית וציפיות לא מציאותיות ממערכות יחסים אנושיות. בנוסף, בני נוער משתפים את הכלים האלה במידע האישי והרגיש ביותר שלהם בלי להבין מה נעשה במידע הזה".

 

מיה מגנט, מנהלת מרחבים דיגיטליים בעמותת עלם: "ממצאי הסקר מצביעים על שינוי עמוק באופן שבו בני ובנות נוער מחפשים תמיכה רגשית וחברתית. כאשר יותר ממחצית מהנוער מעדיפים לעיתים לפנות לצ'אט מבוסס בינה מלאכותית במקום לאדם אמיתי, מדובר באיתות חברתי משמעותי שמחייב אותנו לפעול. בני נוער זקוקים למבוגרים קשובים, למענים אנושיים זמינים ולמרחבים בטוחים לשיח רגשי. לצד ההזדמנויות שהטכנולוגיה מייצרת, חשוב לזכור כי צ'אט אינו יכול להחליף קשר אנושי, ליווי מקצועי ותחושת שייכות אמיתית."

 

רועי בני, מועצת התלמידים והנוער הארצית "עבור בני הנוער שימוש בכלי בינה מלאכותית הפך לחלק בלתי נפרד משגרת היום. אנחנו נעזרים בו כמעט לכל צורך מהכנת שיעורי בית ועד לקבלת תמיכה רגשית. עבור רבים, הצ׳אט נתפס כחבר זמין 24/7: הוא לא שופט, הוא מגיב מיד, והוא יוצר תחושת הקשבה ואנונימיות. אבל לצד הנוחות הזו עולה שאלה מהותית: האם אפשר באמת לסמוך עליו ברגעי משבר, כשההחלטות הרגישות ביותר על השולחן? התשובה היא שלא. עם זאת, בפועל, כשיש חוסר היכרות עם מערכות הסיוע הקיימות, כשקיים חשש לפנות לעזרה, וכשמערכת החינוך מתמודדת עם עומסים גדולים ומחסור ביועצים ופסיכולוגים בני נוער רבים מוצאים את עצמם נשענים על הכלי הזה כברירת מחדל. במציאות כזו, המחיר משולם בסופו של דבר על ידי בני הנוער עצמם. ללא חינוך מסודר לשימוש נכון בבינה מלאכותית וללא חיזוק מערכות התמיכה האנושיות בתוך בתי הספר, הפער רק יעמיק. נדרשת פעולה כפולה: גם הטמעת חינוך לשימוש מושכל בבינה מלאכותית במערכת החינוך, וגם הרחבה משמעותית של מערך הייעוץ והטיפול בבתי הספר. במקביל, יש לפתח ולוודא קיומם של כלים מפוקחים ובטוחים למענה רגשי עבור בני נוער. זו הקריאה שלנו – של בני הנוער עצמם".

 

משרד החינוך הציג בדיוןאת המדיניות החדשה שפותחה והיא איסור מוחלט על שימוש תלמידים בכלי בינה מלאכותית בכיתות א'-ג', שימוש מבוקר בכיתות ד' רק בכלים שפותחו על ידי המשרד, ושימוש מורשה מכיתות ז' ומעלה רק בכלים מאושרים "אנחנו עלולים לאבד את יכולת התקשורת הבין אישית בין אנשים."