הענקת סמכויות מיוחדות למשטרה במאבק בארגוני פשיעה

​יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:" אנו מניחים את התשתית כדי להגן על אזרחים נורמטיביים מהפשיעה המאורגנת. החוק ייתן יתרון למשטרה על ארגוני הפשיעה, יחזק את ההרתעה ואת המשילות".
 

הוועדה לביטחון לאומי אישרה את הצעת חוק סמכויות מיוחדות למאבק בארגוני פשיעה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 של ח"כ צביקה פוגל לקריאה ראשונה. הצעת החוק נדונה בשמונה דיונים בוועדה לביטחון לאומי, במהלכם נערכו בהצעת החוק שינויים רבים, ובתוך כך גם שונה שמה של הצעת החוק (בקריאה הטרומית הצעת החוק נקראה הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון - הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה-2025).

 

מטרת ההצעה היא להסיר את האיום האסטרטגי הנובע מארגוני פשיעה, וזאת על ידי הענקת סמכויות מיוחדות, תחומות ומגודרות בזמן, למשטרת ישראל להתמודד עם ארגונים אלה. בהן: חיפוש סמוי במחשב ובמקום, הגבלת פגישת עצור עם עו"ד, השהיית הבאת עצור לפני שופט, פיקוח טכנולוגי למנוע הפרה של צו הגבלה שיפוטי מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה-2024.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם ההצעה, אמר כי אנו מניחים את התשתית כדי להגן על אזרחים נורמטיביים מהפשיעה המאורגנת. "החוק ייתן יתרון למשטרה על ארגוני הפשיעה, יחזק את ההרתעה ואת המשילות".

 

יועמ"ש לוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, ציין כי בחלק מהנושאים יש הסכמות ואלה שבמחלוקת ילובנו בהכנה לקריאה השנייה לשלישית.

 

עו"ד קרן אבירם, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, הבהירה כי הסמכויות בחוק יחולו על ארגוני פשיעה בהן גם עבירות של המתה, נשק ופרוטקשן. "זה לא יחול על כל אדם ואזרח".

 

נצ"מ גלעד בהט, משטרת ישראל, התייחס לנושא האיזונים וטען כי המסגרת הכללית בעבר נתנה סמכויות רבות יותר למשטרה ובעבירות הרבה פחות חמורות. "יש נקודת איזון ממנה והלאה הסמכות לא תהיה אפקטיבית. היו המון סמכויות שהורדנו מהנוסח הראשוני כדי לקבל את החוק הזה בשטח".

 

נציגי משרד המשפטים הסבירו ביחס לחיפוש הסמוי כי הסמכות לחיפוש סמוי צריכה להיות נתונה למשטרה בכל עבירות של פשע חמור. "כן נכון להקנות את הסמכות באיזונים המתאימים ובמגבלות הראויות". לגבי המחלוקות בסעיפים שונים כגון: העונשין, סודיות ועבירה פלילית, שימוש בסמכות לגבי עבירה עתידית ציינו כי יש לקיים עליהם שיח נוסף. עוד אמרו בקשר להגבלת מפגש עם עורכי הדין היא סוגיה מורכבת ודורשת חשיבה מעמיקה ויש לגבש משהו מידתי עם סף ראייתי וצידוק של פגיעה ממשית בחקירה.

 

ח"כ עאידה תומא סלימאן :"אנו בעד המאבק ללא פשרות בארגוני הפשיעה אך הביעה דאגה בנושא האיזונים המוצעים. לא ראיתי גם התייחסות לאנשים לא מעורבים ושאינם מטרת החיפוש".
ח"כ סמיר בן סעיד: "כולם מכירים את מספר הנרצחים בחברה הערבית. תשעים אחוז מהם מארגוני הפשע. ניתן יד לכל נוסח שיקודם בוועדה".

 

עו"ד גיל שפירא, מהסנגוריה הציבורית: "יש סיבה מדוע האמצעים הללו לא ניתנו עד היום והשיח מתקיים שנים. אי אפשר להקל ראש בסמכויות המוצעות כאן. בעינינו העובדה שנותנים סמכות למשטרה לשוטט בביתו של אזרח המדינה ללא ידיעתו היא דבר דרמטי במדינה דמוקרטית". הוא הוסיף , כי קיים חשש לזליגה של שימוש בכלים הללו בהרחבת העבירות המוצעות.

 

עו"ד דבי גיל חיו, האגודה לזכויות האזרח, התייחסה בין היתר לנושא הגבלת מפגש עם עורך דין ובית המשפט וטענה כי מדובר בשתי זכויות הכי דרמטיות ובסיסיות בהליך פלילי של חשוד. "היום החוק כבר מאפשר להרחיב בהחרגות אך כמעט לא משתמשים בכך".

 

עו"ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד רוה"מ, טען כי מדובר כאן בעבריינים עם דיפלומה, מנוסים היודעים להתנהל בחקירה לכן הגבלה של 48 שעות היא עדין לא אפקטיבית ויש להרחיבה".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי אנו עוסקים בארגוני פשיעה ולא בארגוני הצלה ורווחה ויש לתת למשטרה את הסמכויות כדי להגן עלינו ולמנוע רציחות נוספות. "מדברים כל הזמן על זכויות אדם, למי יש זכות יותר גדולה? לארגוני הפשיעה או לאזרחים הנורמטיביים?". לאחר הצבעה אישרה הוועדה את ההצעה לקריאה ראשונה והיא תועבר למליאת הכנסת.