מי אמור למנות חברי ועדת החקירה למלחמה?
רק חמישית מהציבור (21%) תומכים באפשרות שנשיא ביהמ"ש העליון עמית ימנה את חברי הועדה. פערים גדולים בין השמאל והימין בשאלת הגורם הממנה, רק מיעוט קטן מעוניין שהממשלה (7%) או הכנסת (8%) ימנו את הוועדה.
מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי לחודש דצמבר הציג לנשאלים מספר אפשרויות הנוגעות לשאלה מי צריך למנות את חברי וועדת החקירה למלחמה.
מהאפשרויות שהוצגו, שכולן הועלו על ידי גורמים שונים, שתי אלה שזכו למירב התמיכה הן מינוי משותף של נשיא בית המשפט העליון עמית ושופט העליון סולברג (27%), ומודל של מינוי בחלוקה פוליטית מאוזנת - מחצית קואליציה, מחצית אופוזיציה (28%).
רק חמישית (21%) מהישראלים תומכים באפשרות שהועדה תמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון עמית.
רק מיעוט קטן מעוניין שהממשלה (7%) או הכנסת (8%) ימנו את הוועדה.
בקרב יהודים, הנטייה למודל של חלוקה מאוזנת בין הקואליציה לאופוזיציה חזקה יותר (34%).
בקרב הערבים שליש (32%) מעדיפים שהוועדה תמונה על ידי נשיא העליון עמית, חמישית בעד מינוי משותף של עמית וסולברג, עשירית (10%) בעד מינוי של הממשלה ועשירית נוספת (10%) בעד מינוי של הכנסת.
בחלוקה אידאולוגית נרשמים פערים משמעותיים: בשמאל ובשמאל מרכז יש העדפה כמעט מוחלטת למינוי של בית המשפט העליון: למעלה מ-90% בשתי הקבוצות מעדיפים שהוועדה תמונה על ידי עמית בלבד או על ידי עמית וסולברג יחד.
במרכז עדיין יש עדיפות ברורה למינוי שיגיע מבית המשפט העליון (75%), אך עולה גם תמיכה מסוימת במנגנוני איזון פוליטיים.
בימין מרכז ובימין התמיכה הגדולה ביותר היא במודל הקואליציה והאופוזיציה - 37% בימין מרכז ו-55% בימין תומכים באפשרות זו.
הימין, שהיא הקבוצה הגדולה ביותר, היא גם הקבוצה היחידה שבה נרשמה תמיכה ממשית במינוי על ידי הממשלה או הכנסת (12% ו-15% בהתאמה). כלומר, בימין יש העדפה לאפשרות שנבחרי הציבור הם שימלאו את תפקיד הממנים, ללא מעורבות של בית המשפט העליון.
נתוני סקר דצמבר 2025 של המכון למדיניות העם היהודי נעשה באמצעות הפאנל של אתר המדד (במגזר היהודי), וחברת אפקאר (במגזר הערבי).
הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל.
שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. תחקיר: יעל לוינובסקי. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.











