מערה בת כ-300 אלף שנה נחשפה בפוריידיס

חפירת המערה, מזמנה של התרבות הקרויה "אשלו-יברודית", ממומנת ע"י חברת נתיבי איילון ומנוהלת ע"י ד"ר קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, בליווי פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוני' חיפה.

"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אומר פרופ' רון שימלמיץ מאוני' חיפה. "קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים."

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו: בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה, ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני", מוסיף פרופ' שימלמיץ. "אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים", מוסיף פרופ' שימלמיץ. "במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת – עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים."

לדברי ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. האתר, שלא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות - ומתוארך לאותה התקופה, יאפשר לנו לחקור ברזולוציה גבוהה כיצד חיו אז בני האדם. התרבות שאנחנו חוקרים כאן מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור - בהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים. בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים."

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

על רקע חשיבותו של האתר, מקדמים ברשות העתיקות ואוני' חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף, במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית.

"השאיפה היא שלאחר המחקר, יהיה פה אתר פתוח ונגיש לכולם - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר שסמוך אלינו, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל", אומרים החוקרים.

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות