רק 3.6% מהתקציבים מושקעים במניעת אלימות במשפחה
בשנתיים וחצי האחרונות יש עלייה בהיקפי האלימות במשפחה, בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה על מניעת אלימות במשפחה עלתה תמונה עגומה, לפיה רק 3.6% מהתקציבים מושקעים במניעת התופעה. נציגת משרד הרווחה הודתה: "במניעה אנחנו פחות חזקים". רופאים להגנת הילד: "חובה על כל רופא לעבור הכשרה לזיהוי פגיעות של אלימות במשפחה".
בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה על מניעת אלימות במשפחה התברר כי רק 3.6% מהתקציבים מושקעים במניעת התופעה. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "המדינה משקיעה את מירב ההשקעה בכיבוי שריפות במקום איתור מוקדם". נפגעת אלימות שיתפה כיצד בנה נחטף ממנה על ידי בת זוגה: "בגלל המערכת בני שכח אותי, הפסדתי את מילותיו וצעדיו הראשונים". נציגת משרד הרווחה הודתה: "במניעה אנחנו פחות חזקים"
הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה דיון בתופעת המאבק באלימות בתוך המשפחה. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "השלכות המלחמה יצרו תופעות פוסט טראומה. עלינו להשקיעה במניעה ראשונית. המדינה משקיעה את מירב ההשקעה בכיבוי שריפות במקום איתור מוקדם. זיהוי הסימנים יכול להציל חיים".
לדברי היו"ר נושא המניעה הראשונית הוא מפתח אמיתי להתמודדות עם התופעה. "לצערנו, זהו גם התחום שבו הפער בין ההבנה של החשיבות לבין ההשקעה בפועל הוא מהגדולים ביותר. לפי דו"ח מבקר המדינה מאשתקד, ההשקעה של המדינה במניעה ראשונית עומדת על 3.6% בלבד מהסכום שמושקע בטיפול במקרי אלימות לאחר מעשה. עוד עולה מן הדו"ח כי לא קיימת כיום מדיניות מקיפה ומתואמת בתחום המניעה הראשונית. המשמעות ברורה: אנחנו ממשיכים להשקיע בעיקר בכיבוי שריפות ופחות במניעת ההצתה".
ענבל חן קארה מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "דיון כזה מעולם לא היה. זה חובה שנעשה את זה ונעבוד ביחד. במניעה אנחנו פחות חזקים. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו על זה ועדיין נשים נרצחות ויש אלימות קשה ואנחנו צריכים את העזרה שלכם כי אפשר לעשות. יש לנו הכשרה דיגיטלית שתעלה בקמפוס IL שתסביר מה זאת אלימות במשפחה, מי הנפגעים ומה השלכות הפגיעות ומה המענים. יהיה לנו קמפיין רב שנתי ולא רק סביב חודש המאבק באלימות במשפחה".
לדברי קארה יש את מרכז אלון שמסייע לגברים לפני ההגעה לאלימות. "גברים שלא רוצים להגיע לרווחה. גברים שאומרים שיש להם קושי בחיים. הם יכולים להכניס את עצמם וולנטרית. הגיעו 200 גברים ו-120 קיבלו מענה. יש לנו תוכנית לאיתור וזיהוי ילדים שחווים אלימות. לילדים האלה צריך לתת מענה נכון. יש לנו תוכניות לעו"סים קהילתיים. אנחנו נעשה סקר עם הלמ"ס. אנחנו לא יכולים לחייב אנשים ונגיד בצבא היינו רוצים לסייע לחיילים במניעת אלימות במשפחה".
יסמין רובין קופר מנהלת יוזמת "קווים אדומים": מניעה פחות מושכת את האוזן והדיון הזה חשוב כדי להסביר כמה מניעת אלימות חשובה. אנשים לא יודעים מה זה ללכת למשטרה או למרכזי טיפול. צעירים ונוער הם הקהל שלנו כי הטיפול בהם הוא קריטי בשלב מוקדם בחיים לפני זוגיות וחתונה. נכנסנו לנושא חזק בתנועות הנוער. חסרים המון משאבים. חסרים תקציבים לוועדה.
עו"ס זהר בן און מנהלת מרכז "יובלים" בחיפה: "עשינו קבוצת גלישה שעסקה בוויסות רגשי. היא סייעה לגברים שהיה מתח שנצבר. פנינו לגברים נשואים. אתם מרגישים שהכעס נצבר בך, מרגישים שהמתח נכנס הביתה. זה היה בים והיה פרויקט מדהים. צריך כסף בשביל פרויקטים כאלה. הפעילות הזאת היתה מתקציב מפעל הפיס. אלו תקציבים לא קבועים ואני לא יכולה להגיד שאוכל לעשות כמה קבוצות כאלה בשנה. לעיתים יש מורכבות במימוש תקציבים".
ד"ר הדס יחיעם מייצגת רופאים שהמקצוע שלהם הוא הגנת הילד וכולל איתור מוקדם ומניעה ודיווח לרשויות אחרות: "אנחנו לא מתוקננים אבל מוגדרים 'רופאים להגנת הילד', אנחנו יודעים לזהות פגיעות בהתאם למצב באמת. יודעים לכתוב חוות דעת רפואית לבית משפט. המצב שכל הרופאים עובדים בזה בהתנדבות בנוסף לתפקיד שלהם. יש שני בתי חולים בארץ עם זמן צבוע לדבר הזה".
ח"כ כהן: "אולי צריך לתת התמחות כזאת ברפואה גם עבור נשים שחוות אלימות?".
ד"ר יחיעם: "אנחנו מתמחים ברפואת ילדים ויש פה גם ממשקים גם לרופאי נשים וגם פגיעות מיניות. מלחמה זה גורם בלתי תלוי לסיכון במשפחה. אין חובה בתוך התמחות ברפואת ילדים לעבור הכשרה לזיהוי הפגיעות השונות של אלימות במשפחה. זאת צריכה להיות חובה לכל רופא כמו קורס החייאה".
מיושי רוזן עו"ס בעיריית בני ברק: "אני מטפל באלימות כבר מספר שנים. בציבור הכללי לא ממש יודעים מה זאת אלימות אז באוכלוסיה החרדית אז עוד יותר לא יזהו. מגיל מאוד צעיר יש חינוך לכבוד לסמכות. הרבנים לא תמיד יודעים לזהות אז עוד יותר קשה לטפל. צריך להגיע לבתי ספר אבל זה קשה. התמקדנו בצמתים קריטיים כדוגמת הכשרות למדריכי חתנים לזהות מורכבויות ואנחנו באמצע ההכשרה והם לא יודעים מה זה קונפליקט זוגי שלא לדבר על אלימות במשפחה. הרבנים במצוקה כי הם מקבלים מלא פניות ולא יודעים איך להתייחס לזה. אנחנו עושים הכשרות לרבנים והסיפור הגדול הוא שיח וצריך להשתמש באנשי השטח, אנשים כמוני שיכולים להיות סוכני שינוי וצריך לתקצב המון יוזמות. אם נזהה את המצוקות אז נעשה שינוי".
רס"ן אלון גרזון רז מנהל קהילה בעמותת ל.א לאלימות: "אני הפצצה המתקתקת אחרי כל הסבבים. אני חזרתי ממילואים ואף אחד לא שואל אותי מה איתי, אני לא מעניין אף אחד ורק רוצים שאחזור למקום העבודה ואהיה פרודוקטיבי. אני לא ישן בלילות וכמוני עוד רבים ולא שואלים איך אני קם לעבודה ועם מה אני מתמודד? אף אחד לא באמת מטפל בזה". לדברי רז כדי שגברים ירגישו בנוח לפנות לסיוע צריך לשנות את השפה: "מה שאני בתור גבר מחפש זה לא להיות מתויג כאלים, הכותרת של הדיון היתה צריכה להיות 'הדיון לקידום הזוגיות המיטבה', הסמנטיקה קריטית".
אלכסנדה לוי נפגעת אלימות במשפחה סיפרה כי ניכור הורי ואלימות כלכלית פגעה בה גם לאחר עזיבת הקשר האלים. "ניסיתי לעזוב את הקשר 5 פעמים לפני שילדתי את בני. הפוגעת שלי היתה בת זוגתי. כשרציתי לעזוב היא חטפה את בני בזמן חופשה בארץ. אני עדיין נלחמת על בני ולא ראיתי אותו במשך שנה וחצי עד לפני כחודשיים ומאז פגשתי אותו מספר פעמים במרכז קשר. הפסדתי את צעדיו הראשונים ומילותיו הראשונות. אני ילדתי אותו ונמנעה ממני גישה אליו. שילמתי למעלה מ-150 אלף שקל בהוצאות משפט והכל בגלל שאין לי אזרחות. דיממתי לנייר בזמן מחזור כי נאבקתי להחזיר את בני ולא נותר לי כסף עד למצב שכמעט הגעתי להיות הומלסית. אני בחוב של עשרות אלפי דולרים. בתי המשפט פעלו כנגדי. המערכת לא עזרה לי וההפך מכך, המערכת יצרה בעיה. בגלל שופט ישראלי בני שכח אותי, אני זרה לו ואני לא יכולה להגיד לו שאני ילדתי אותו עד שזה יהיה כתוב בתעודת הלידה, כי תעודת הלידה זויפה על ידי בת זוגי לשעבר. כל אדם פה צריך לדבר איתי ולסייע לי לפתור את זה. אסור שזה יקרה לאף אחד אחר".
