גונדר מקבל טאפש חוזר הביתה

מקבל איש חברה ומפקד בכיר שידע תמיד לחבר בין עבודה משפחה וחברה, חיבור שהביא קצין ומפקד טוב לעלות בסולם הדרגות ולהוביל במשך 40 שנה, יחד עם זאת לא לשכוח מאיפה הוא בא, למרות הטרגדיה האישית של מקבל במות בנו, הצליח להישאר אבא ומפקד.

13.08.2019 מאת: פורטל הכרמל והצפון

גונדר מקבל טאפש 2019

צוות פורטל הכרמל הגיע לביתו של מקבל טאפש בבית ג'אן, לראיון אישי, בליווי שיח' ריאד טאפש, ובסיוע טובה אשל. פגשנו אדם מעניין ומלא באנרגיות וחוכמה אישית.

לראיון עם מקבל הצטרפו בני משפחתו, אשתו מונה וילדיו אמיר ופאנדה.

זה לא קל לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה שנים בהן מקבל טאפש היה בעמדת פיקוד ונתן פקודות במסגרת תפקידו. מקבל אומר לנו "היום אני טירון באזרחות ויש לי את הכבוד ללמוד מאשתי מונה שהחזקתי הרבה זמן בעבודה בזכותה שהיא הייתה האדם שהחזיק את הבית וגידל את הילדים".

אין זה סוד שמקבל רצה לקבל את הפיקוד על שב"ס וזה לא כל כך צלח, אבל עבורו הדלתות עוד לא נסגרו.

מקבל: "תמיד שאפתי להתקדם לתפקידים בכירים, ושאפתי למצוינות, בגלל הסיטואציה הפוליטית במדינה אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לעשות לעצמי ולביתי, אבל מבחינתי הכל פתוח, אני יודע שיש לי את היכולת ואני אוהב לשרת ולסייע לאנשים".

אסון הכרמל ב2010 השאיר צלקת גדולה אצל מקבל וחוויות אישיות קשות.

מקבל: "באסון הכרמל הנוראי שהיה הייתי בדרום, קיבלתי דיווח וישר נסעתי לכיוון הכרמל, אני ראיתי את האש והלהבות וידעתי את גודל האסון, התחלתי ליצור קשר ביוזמה פרטית, פתחתי חדר מצב ברמב"ם, ונתקלתי באשתו של הסוהר עאדל טפש ז"ל שהתקשרה לשאול אודות בעלה, כל מי שעבד איתי מכיר אותי שהתייחסתי לכולם כמו בני משפחה, בעניין עאדל טאפש ז"ל הוא היה מעבר לסוהר גם בן משפחה, ניסיתי להרגיע את אשתו ולתת מענה ככל האפשר. החיים לא קלים ועל כל אדם חברה ועם להיות עם חוסן נפשי במיוחד במקרים טרגיים כאלה". 

"האסון הכבד הזה הביא להפקת לקחים בכל המישורים, בנושא טייסת הכיבוי, המשטרה ובתי הסוהר. הכאב של המשפחות השכולות לא קל, זה לצבור כוחות , כי מאותו רגע החיים שלהם ימשיכו להיות אבל זה חיים ליד החיים".

מקבל שמשקיע ומקדם צעירים וצעירות באקדמיה, מבין שחינוך הוא הדרך הנכונה להצלחה ועתיד טוב לצעירים הדרוזים.

מקבל: "מאז ומתמיד ראיתי בצעיר הדרוזי שלא צריך ללכת להתפרנס רק בביטחון, מצד שני אני כדרוזי יודע שיש מצוקה אמיתית בכפרים שאחרי השירות אין לצעירים אפשרויות להתפרנס, זה אילוץ כזה ללכת לשירות הביטחון, כל מי שפנה אליי וראיתי שיכולתי לעזור בעיקר לדרוזים סייעתי".

"אף פעם לא חינכתי וחונכתי על רגשי קיפוח, מי שמתקבל ומתקדם זה בגלל כישוריו כמצטיין ולא בגלל היותו דרוזי".

איך זה לעבוד במשך הרבה שנים עם אוכלוסיות של עבריינים?

מקבל: "עבדתי עם כל סוגי האוכלוסייה וראיתי בעבודה שלי מאוד מורכבת ומאתגרת עם שליחות בכל המישורים. אנשים שחיו במצוקה והסתבכו בכל מני עבירות, אנשים כאלה מגיעים אליך ואתה דואג להם לחיים, לטפל בהם ולחנך אותם, ולתת להם עבודה, השליחות החברתית להקנות להם הרגלי חיים כדי לחזור לחברה במצב נורמטיבי יותר, ככה בעצם אנחנו מצילים אנשים ומשפחות. חשוב הרצף הטיפולי מול האסירים כדי שהדברים יצליחו ועל מקבלי ההחלטות לדאוג לצד זה".

" בשנים האחרונות שרות בתי הסוהר הפך לארגון ענק, עם אנשי מקצוע, מתקני כליאה ענקיים, ברמה גבוהה, רמת סגל גבוהה שמשתווה לארגונים גדולים בעולם".

זה לא מובן מאליו שאדם שבא מהכפר, מצליח לפרוץ דרך ולהגיע לדרגה הבכירה בארגון.

מקבל: "בכל הזדמנות תמיד ראיתי את עצמי סוהר שזה מקצוע לא פשוט, לעבוד מול אנשים במצוקה מכל סוגי האוכלוסייה, לסוהר אחריות גדולה מאוד על הכתפיים, לעשות את העבודה בצורה מקצועית ונאמנה".

בהתייחסות לחוק הלאום, מקבל "אני לא רוצה להיכנס לחוק הלאום, כל אחד מבין את מקומו, למה להיכנס לזה?, אנחנו נמשיך להיות נאמנים למדינה ולעצמנו, ומה שהיה במשך 70 שנה ימשיך להיות תמיד. בכל דבר צריך למצוא את האיזון".

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים