הנשים הדרוזיות במקום האחרון בהפסקת היריון
פניות לוועדות להפסקת היריון, שיעורי הפניות לוועדות להפסקת היריון של הנשים המוסלמיות 7.1 ל-1,000 נשים והדרוזיות 6.0 נמוכים מאלו של היהודיות 9.4 ושל הנוצריות הערביות 9.8, תשע אחוז מהפניות היו של נערות עד גיל 19.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת
בשנת 2016 נרשמו 18,032 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. 99.3% מהן אושרו על ידי הוועדות. שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון ב-2016 היה 9.0 (ל-1,000 נשים בגילים 49-15). בשנת 2015 פנו 18,510 נשים והשיעור היה 9.4. שיעור הפניות נמצא במגמת ירידה משנת 1988 (אז היה השיעור 18.6).
שיעורי הפניות לוועדות להפסקת היריון של הנשים המוסלמיות (7.1 ל-1,000 נשים) והדרוזיות (6.0) היו נמוכים מאלו של היהודיות (9.4) ושל הנוצריות הערביות (9.8). השיעורים של הנוצריות האחרות (שאינן ערביות) והנשים ללא סיווג דת הם הגבוהים ביותר (12.7 ו-11.3, בהתאמה).
ב-9.0 מתוך כל 100 הריונות ידועים הייתה פנייה לוועדה להפסקת היריון. יחס זה נמצא במגמת ירידה מתמדת משנת 1988 (אז היה היחס 15.2).
48.2% מהפניות היו של נשים נשואות, 40.9% - של רווקות, 10.3% - של גרושות ו-0.5% - של אלמנות.
85.8% מהפניות היו בשליש הראשון של ההיריון (עד סוף השבוע ה-12). 1.9% היו משבוע 24.
סעיף החוק השכיח לאישור הפסקות היריון היה היריון מחוץ לנישואין (49.7% מהפניות).
20.5% מהפניות נתמכו בסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר".
29.9% מהפניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2016 היו של נשים שפנו בעבר לוועדה לשם הפסקת היריון.
בהשוואה למדינות אחרות בעולם, יחס הביצועים של הפסקות היריון ל-100 לידות חי בישראל היה נמוך (10.2), ומשקף את הפריון הגבוה יחסית בישראל.
הנתונים להלן מבוססים על טופסי בקשה לאישור הפסקת היריון, שמגיעים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהוועדות להפסקת היריון.
הפניות נעשות על פי חוק העונשין (הפסקת היריון) 1977. כל הנתונים בהודעה מבוססים על הפסקות היריון חוקיות. הטפסים כוללים פרטים אישיים של הפונה, פרטים דמוגרפיים חברתיים, פרטים על הריונות קודמים, מספר ילדים, פרטים רפואיים, החלטת הוועדה, סעיף החוק במקרה שהבקשה אושרה וממצאים פתולוגיים או מחלות גנטיות אם נמצאו בבדיקות. כמו כן, הטפסים כוללים את ספח אישור ביצוע הפסקת ההיריון.
פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2015 נרשמו 18,510 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. שיעור הפניות היה 9.4 ל-1,000 נשים בגיל הפריון (49-15), כמעט כל הפניות (99.1%) אושרו על ידי הוועדות.
בשנת 2016 נרשמו 18,032 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. שיעור הפניות היה 9.0 ל-1,000 נשים בגיל הפריון (49-15), כמעט כל הפניות (99.3%) אושרו על ידי הוועדות.
נתוני שנים אלו ממשיכים את מגמת הירידה בשיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון הנצפית מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת.
שיעורי הפסקות היריון לפי דת וגיל בשנת 2016, כמו גם בשנים קודמות, שיעורי הפניות ל-1,000 נשים בגילים 49-15, של נוצריות אחרות (שאינן ערביות) (12.7) ושל נשים ללא סיווג דת (11.3) היו הגבוהים ביותר, לאחריהם השיעורים של היהודיות והנוצריות הערביות (9.4 ו-9.8, בהתאמה).
השיעורים הנמוכים ביותר הם אלו של המוסלמיות והדרוזיות (7.1 ו-6.0, בהתאמה). מאז 2006 שיעורי הפניות בקרב היהודיות נמצאים במגמת ירידה.
לעומת זאת, בקרב המוסלמיות שיעורי הפניות נמצאים במגמת עלייה מתונה, אם כי השיעור ב-2016 נמוך מהשיעור ב-2015. בקרב נשים ללא סיווג דת חלה ירידה משמעותית לאורך השנים.
גם בקרב הנוצריות שאינן ערביות יש מגמת ירידה, אך התנודתיות רבה. בקרב הנוצריות הערביות שיעורי הפניות די יציבים עם תנודתיות קלה.
בשנת 2016, 47.7% מהפניות היו של נשים מתחת לגיל 30, ו-11.7% של נשים בגיל 40 ומעלה. 9.1% מהפניות (1,632) היו של נערות עד גיל 19. ישנה ירידה באחוז זה במהלך העשור האחרון, מ-14.3% בשנת 2006. אחוז הפניות של נערות עד גיל 19, שונה לפי דת הפונה. אחוז הפניות הגבוה ביותר נמצא בקרב נערות יהודיות ונערות ללא סיווג דת, ואילו בקרב המוסלמיות, הדרוזיות והנוצריות הערביות אחוז הפניות של נערות נמוך בהרבה.
|
דת |
אחוז הפניות מתוך קבוצת הדת |
|---|---|
|
יהודיות |
10.2 |
|
מוסלמיות |
4.2 |
|
נוצריות ערביות |
(3.3)* |
|
נוצריות אחרות |
(3.7)* |
|
דרוזיות |
(2.2)* |
|
ללא סיווג דת |
11.1 |
היחס של מספר הפניות לוועדות להפסקת היריון ל-100 הריונות ידועים עמד על 9.0 בשנת 2016. המשמעות של מדד זה היא שמכל 100 הריונות ידועים, 9.0 מסתיימים בהפסקת היריון יזומה.
יחס זה נמצא במגמת ירידה, מ-15.2 בשנת 1988. היחס הגבוה ביותר נמצא בקרב נערות עד גיל 19 (35.6). בקרב נשים בגיל 40 ומעלה היחס גבוה יחסית (18.5), ובגילים 34-25 היחס הוא הנמוך ביותר ועומד על 6.6.
בשנת 2016, 48.2% מהפניות היו של נשים נשואות, 40.9% - של נשים רווקות, 10.3% - של גרושות ו-0.5% - של אלמנות. חלקן של הנשים הרווקות מכלל הפונות לוועדות עלה מ-40.6% ב-2000 ל-45.4% ב-2008, ומאז החל לרדת. אחוז הנשואות מכלל הפונות לוועדות ירד בהדרגתיות מתחילת שנות ה-2000 ועד שנת 2007 (מ-45.7% ל-41.7%, בהתאמה). החל מ 2008 אחוז הנשואות החל לעלות בהדרגה, והגיע כאמור ל-48.2% מכלל הפניות.
בשנת 2016, רובן המכריע (85.8%) של הפניות להפסקות היריון נעשה בשליש הראשון של ההיריון (עד לשבוע ה-12), 12.4% - בשליש השני (שבועות 23-13) ו-1.9% - בשליש האחרון (משבוע 24 ואילך). בקרב נשים מוסלמיות אחוז הפניות בשליש השני והשלישי של ההיריון מעט גדול מזה שבקרב נשים יהודיות (15.8% לעומת 14.0%, בהתאמה).
אחוז הפניות של נשים יהודיות בשליש השני והשלישי של ההיריון עלה, מ-8.3% בשנת 2000 ל-14.0% בשנת 2016. לעומת זאת, אחוז הפניות של נשים מוסלמיות בשליש השני והשלישי של ההיריון ירד מ-21.1% בשנת 2000, ל-15.8% בשנת 2016.
הפסקות היריון קודמות 70.1% מהפניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2016 היו של נשים שלא פנו לוועדות להפסקת היריון בעבר. 20.7% מהפניות היו של נשים שפנו פעם אחת. כ-9.2% מהפניות היו של נשים שפנו פעמיים או יותר. התפלגות זו יציבה לאורך השנים.
סעיפי החוק לאישור הפסקות ההיריון בישראל מאושרות בהתאם לאחד מסעיפי החוק האלה:
א. האישה היא מתחת לגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה.
ב. ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שלא מנישואין.
ג. הילד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.
ד. המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי.
סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת היריון הוא "היריון מחוץ למסגרת הנישואין" (סעיף ב) 49.7% מהפניות. הסעיפים הבאים בשכיחותם הם "סיכון לבריאות האישה" (20.7%) ו"סיכון למום גופני או נפשי בעובר" (20.5%). שכיחות הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" נמצאת במגמת עלייה מ-14.7% בשנת 2000, לכ-20%-19% מהאישורים בשנים האחרונות.
בקרב נשים מוסלמיות, סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת היריון הוא הסעיף "סיכון לבריאות האישה" (47% מהפניות), פי 3 בהשוואה ליהודיות (15.7%). גם בקרב הנוצריות ערביות ובקרב הדרוזיות אחוז זה הוא הגבוה ביותר. בקרב הנוצריות האחרות שכיחות סעיף זה קרובה יותר לשכיחות שבקרב היהודיות.
הסעיף "היריון מחוץ לנישואין" בקרב היהודיות (53.9%) שכיח פי 2 יותר לעומת המוסלמיות (27.8%).
ככל שגיל ההיריון מתקדם יותר, אחוז האישורים הנתמכים בסעיף "סיכון למום בעובר" גבוה יותר. עד שבוע 12, רק 12.5% מהאישורים נתמכים בסעיף "סיכון למום בעובר" ואילו מרבית האישורים נתמכים בסעיף היריון מחוץ לנישואין.
בשליש השני להיריון (שבועות 23-13) 65.7% מהאישורים נתמכים בסעיף סיכון למום בעובר, ובשליש השלישי (שבוע 24 ואילך) 91.6% - נתמכים בסעיף זה.
הפסקות היריון על רקע מומים בשנת 2016 אושרו 3,666 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון על רקע של סיכון למום בעובר (סעיף ג לעיל). רק ב-1,779 מקרים (48.7%) הייתה אבחנה של מומים או מצבי טרום-לידה שיכולים לגרום לפגיעה בעובר בוודאות או בסבירות גבוהה.
ב-29.8% מהמקרים שאושרו על רקע של סיכון למום בעובר, הסיבה הייתה שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר בזמן ההיריון.
חלקן היחסי של הפסקות ההיריון בגין הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" מעט גדול יותר בקרב נשים ערביות, מאשר בקרב יהודיות ואחרות (21.7% ו-20.2%, בהתאמה). בתוך הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר", אחוז המקרים שבהם הייתה אבחנה של מומים או מצבים טרום לידתיים בוודאות או בסבירות גבוהה, בקרב היהודיות והאחרות הוא 49.5% (1,456 מקרים), ובקרב המוסלמיות 46.3% (323 מקרים).
בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה באחוז זה הן בקרב היהודיות ואחרות הן בקרב הערביות. עיקר העלייה היה בין השנים 2009-2008 (עלייה שנובעת כנראה בעיקר משיפור הדיווח מהוועדות), ובשנים האחרונות כמעט ואין שינוי.
בקרב ערביות, 18.3% מהאישורים הם בשל מומים במערכת העצבים ו- 16.1% בשל מומים כרומוזומליים.
לעומתן, בקרב היהודיות ואחרות 14.5% מהאישורים הם בשל מומים במערכת העצבים ו-31.3% מהאישורים הם בשל מומים כרומוזומליים.
בקרב הערביות אחוז האישורים הניתנים בגלל מצבים טרום-לידתיים (מיעוט מי שפיר, בעיות בשליה וכו'), גדול מזה שבקרב היהודיות ואחרות (37.2% לעומת 28.4%).
