סיפורי הישרדות שלא סופרו
עדויות מקוריות של ניצולי שואה צולמו במהלך שנות השמונים והיו בין עדויות הוידיאו הראשונות שתועדו בארץ במסגרת הפרויקט החלוצי שהוביל פרופ' דורי לאוב. עדויות אלה נשמרו בארכיון אוניברסיטת ייל בארה"ב, רובן לא נחשפו עד היום ורבים מבני משפחותיהם של הניצולים לא ידעו שיקיריהם העידו.
באדיבות מכללת אורנים
במלאת שנתיים למותו של פרופ' דורי לאוב, פסיכיאטר, מומחה בעל שם עולמי לטראומה, ששרד כילד את מחנות הריכוז, מקיימת מכללת אורנים את אירוע עדות ותהודה, במסגרתו תושק סדרה של סרטי עדות שנערכה על ידי מורים הלומדים במכללה בתוכנית לתואר שני, להוראה רב תחומית במדעי הרוח והאמנויות.
הסטודנטים בקורס, מורים יהודים, מוסלמים ודרוזים, בחרו כל אחת ואחד את הניצולה או הניצול שאת סיפורו ביקשו להכיר ולערוך. אחרי שהקשיבו לשעות רבות בהן גוללו הניצולים את זיכרונותיהם מהשואה, החל תהליך ארוך ומורכב של עריכה, לצד תחקיר היסטורי ואישי, בסופו נוצרו תשעה סרטים קצרים, באורך של פחות מעשר דקות כל אחד.
הרגעים המטלטלים שנבחרו מן העדויות הישנות נארזו ונערכו ברמה אמנותית גבוהה בהובלתן נגה סטולר וג'קי בריל, קולנועניות וסטודנטיות בתוכנית.
המטרה מאחורי היוזמה היא לאפשר למורים בקורס ליצור תמצית של העדות, אותה ניתן להביא בפני קהלים רחבים, כיתות ותלמידים, ובכך להוציא לאור סיפורי הישרדות שלא ייאמנו, להנציח ולשתף בסיפורם של יהודי אירופה לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה וללמד את השואה מזווית אישית, מעמיקה ומקרבת.
במקביל, איתר הצוות המוביל את ההפקה את בני משפחות הניצולים, כדי לשתף אותם בתהליך היצירה ולהביא בפניהם את הסיפורים. למרבה השמחה התברר שגם שלוש מן הניצולות שסיפוריהן נערכו עדיין בחיים.
סיפורם של המורים שחשפו את עדויות הניצולים, ערכו אותם ויצרו קשר עם המשפחות, הוא מעניין בפני עצמו. חלקם כבר הציג את העדויות בגאווה גדולה בפני תלמידיהם ואף לימד את השואה לאורן.
אחד הסרטים המרגשים הוא סרטם של רונן וליאורה, אשר בעצמה בת הדור השני לשואה. השניים יצרו קשר עם בני משפחתו של המלחין יעקב הולנדר, שנתן עדות אנושית ואופטימית, שכבר הוצגה בפני תלמידיהם. הולנדר חתום על שירים מוכרים רבים, ביניהם 'אהבתיה' של שלמה ארצי.
אומר אוהד אופז, קולנוען ומרצה במכללת אורנים, המוביל את הפרויקט: "האירוע 'עדות ותהודה' מתקיים לזכרו של פרופ' לאוב, שיזם, יחד עם שותפים, את מפעלי העדות הראשונים בוידיאו, כדי לאפשר לכל ניצול להפוך לעד ולהנציח את סיפורו האישי. הוא ניסח גישה של הקשבה אמפטית ושיטה של ראיון משקם והוביל להקמת ארכיון העדויות הראשון באוניברסיטת ייל, ששותף לפרויקט שלנו באורנים. הארכיונים הגדולים של ספילברג, יד ושם, מוזיאון השואה האמריקאי קמו בעקבות היוזמה של לאוב אבל לא רק. הוא ליווה הקמת ארכיוני עדות לאירועי רצח העם בבוסניה ורואנדה, השפיע על ארכיונים של פועלי כפייה באירופה, ועוד, ובשנים האחרונות גם מפעלי עדות המתעדים סיפורים של תקיפת נשים והטרדה מינית. הבעיה עם הארכיונים היא שמצטברות שם עשרות אלפי עדויות שלא נחשפות ולא נצפות וכאן נכנס הפרויקט הזה. אחרי שערכו עדויות מהשואה, בשלב השני של הפרויקט, יוצאים הסטודנטים להביא עדויות נוספות מקהילות שונות ואירועים אחרים, שאינם קשורים בשואה".
