ל-25% מהתלמידים אין מחשב או אינטרנט
מיליון ומאה אלף תלמידים לומדים מרחוק כאשר ל375 אלף תלמידים אין חיבור לאינטרנט. "אירוני שמדינה שמתהדרת בתואר סטארט אפ ניישן, בה פוליטיקאים מבטיחים כבר עשרות שנים מחשב לכל ילד, לא מסוגלת, כפי שנוהגות מדינות אחרות, לאפשר את חיבורם של חלק עצום מהתלמידים למערכת הלימודים".
כך אומרים פרופ' יוסי דהאן וד"ר סראב אבו רביעה, "לא נראה שלמשרד החינוך יש תוכנית לצמצום הפערים שרק גדלו בחודשים רבים של לימוד מקוון, מפעל ההזנה לתלמידים כמעט מושבת ועול הלימוד המקוון נופל בעיקר על האמהות".
מיליון ומאה אלף תלמידים נמצאים בלמידה מרחוק כאשר לכרבע מהם (375 אלף תלמידים) אין חיבור לאינטרנט ולשני שלישים מבתי הספר אין בכיתות אפילו מחשב אחד.
כזכור, ב- 1998 הכריז ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו על מיחשוב בתי הספר - "מחשב לכל ילד". תוצאת ההבטחה הריקה הזו היא שתלמידים שבתחתית הסולם החברתי-כלכלי פשוט לא ילמדו כלל בחודשים הראשונים של שנת הלימודים.
מהתלמידים המוחלשים, הכוללים נוער בסיכון ותלמידים נושרים, נגזלו גם שירותי חינוך מצילים בעקבות הקיצוץ בתקציב משרד החינוך. בשבוע שעבר, לאחר דחיית אישור תקציב המדינה, הוחזרו רק חלק מן התקציבים המיועדים לתלמידי הללו.
אין תכניות לימודים מתאימות ובמערכת חינוך שגם כך סובלת ממחסור במורים אין מספיק מורים למימוש מתווה הלימודים המתוכנן. רק עתה החלו בהכשרה של מעל עשרת אלפים מורים חדשים. התקציב המיוחד שאושר עלי ידי הממשלה להפעלת מערכת החינוך במתווה החדש חסר מאד - על פי הערכות חסרים כ- 500 מיליון שקלים למילוי צרכי ההוראה.
נייר העמדה של צוות חינוך "בצוותי המומחים של המשבר" – התארגנות עצמאית של מומחים מתחומים שונים הרלוונטיים למשבר הקורונה - סוקר את האופן שבו משרד החינוך התנהל עם פרוץ המשבר, וחושף את האופן שבו נהלי החירום של המשרד והמדיניות שנקט התעלמו מהצרכים הייחודיים של אוכלוסיות גדולות בארץ – לדוגמה, מאות אלפי התלמידים בישראל שאין להם גישה לאמצעים הטכנולוגיים ולסביבה הפיזית הדרושים ללמידה מקוונת מרחוק.
בנוסף, המסמך מסביר כיצד מדיניות משרד החינוך העצימה את האי-שוויון החריף הקיים ממילא במערכת, והפקירה לנפשם תלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש. למשל, עם תחילת המשבר הושבת כמעט לחלוטין מפעל ההזנה של משרד החינוך, וכך נזנחו הצרכים הבסיסיים של עשרות אלפי תלמידים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. עוד מתאר המסמך כיצד ניצל משרד האוצר את המשבר לקיצוץ דרסטי בכוח האדם של המוסדות להשכלה גבוהה, והפעיל לחץ על עובדי הוראה במערכת כולה לעבוד ללא תגמול כספי.
הנייר מנתח באופן שיטתי את הכשלים של משרד החינוך בתחומים הבאים: אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מפעל ההזנה לתלמידים נזקקים, החינוך המיוחד, החינוך החרדי, החינוך הערבי, קטינים בסיכון וחסרי עורף משפחתי, אוכלוסיית מבקשי המקלט ומערכת ההשכלה הגבוהה. בסופו של הנייר מוצגות המלצות קונקרטיות לפתרון מיידי וארוך טווח של הבעיות בתחומים הנסקרים, תוך הישענות על ידע של אנשי מקצוע בשטח וניסיון שנצבר בחודשים האחרונים במדינות אחרות.
פרופ' דהאן וד"ר אבו רביעה אומרים כי "העובדה המרכזית היא שהלמידה המקוונת בישראל יצרה פער בין התלמידים שהשתתפו בלמידה מקוונת באופן אפקטיבי לבין אלו שהודרו ממנה. מערכת חינוך ראויה המתייחסת לעקרון שוויון ההזדמנויות ברצינות הייתה מקדישה משאבים מיוחדים לפצות את האוכלוסייה שהודרה מלמידה מקוונת על מנת לסגור את הפער הלימודי שנפער בתקופה זו, פער שהיא אחראית במידה רבה ליצירתו. עתה משנראה שלמידה מקוונת תהפוך להיות מרכיב קבוע של מערכת החינוך הישראלית, יש לקוות שמשרד החינוך שהתנהלותו התאפיינה מאז פרוץ המגיפה בבלבול, אי עקביות וכאוס ינקוט צעדים מיידיים שימנעו את הדרתם למעשה של מאות אלפי תלמידים החיים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי הישראלי ממערכת החינוך".
