המימד הנפשי של ההרתעה

 

                  
הספיקה לי שנה אזרחית בארץ בשביל להתאקלם ללמוד את השפה ולהתגייס. העברית העילגת שלי הקשתה עלי בתחילת הדרך במיוחד בצבא אבל למרות זאת אהבתי לקרוא טקסטים בעברית. לקחתי לי מילון עברי-ערבי וחיסלתי בצמוד אליו עיתונים שלמים מידי יום ביומו על כל המאמרים שהעיתון הכיל. פעם קראתי מאמר על מונח משפטי שנקרא: "הוכחת המימד הנפשי בביצוע עבירה", מונח ממנו נהנה באותו מאמר פוליטיקאי שנחשד במשהו והשופט זיכה אותו מפאת זה שהתביעה לא הצליחה להוכיח את המימד הנפשי בביצוע העבירה שיוחסה לו.

 

חצי שנה בערך לאחר גיוסי קרא לי המפקד שלי אליו למשרד ובפרצוף חמוץ הטיח בי: "אתה הוצאת רישיון נהיגה במרמה אלברט", זאת כי החלפתי את רישיון הנהיגה הסורי שהיה בידי ברישיון נהיגה ישראלי, ג'סטה שהנהיגו עבור העולים חדשים, אך הרישיון הסורי כאמור נמצא מזוייף. מפקדי האהוב הטיל לפני צו זימון לחקירה במשטרה. בחקירתי הודאתי מיד כי אכן היגעתי ארצה עם רשיון נהיגה מזויף של משרד הרישוי הסורי, זאת כי לא קל ליהודי לקבל רישון נהיגה כדין מהשלטונות הסוריים ואף נהגתי בחלב עם הרישיון הזה ולא רק אני, זה היה דבר נפוץ גם אזרחים לא יהודים מהשורה פסחו על ההליכים הבירוקרטים שעלו הון תועפות (ללא שוחד לא ניתן שם להשיג דבר) והעדיפו להשתמש ברשיון מזוייף; זאת הייתה הטענה המשפטית שלי אותה גוללתי בפני החוקר שלי בעברית רצוצה של עולה חדש, אך בסופו של יום הוגש נגדי כתב אישום והשופט המלומד מצא אותי אשם והטיל עלי עונש מאסר על תנאי וקנס בגובה שמונה משכורות צבאיות. 8 חודשים חייתי כחייל על חשבון הקצבה של אמא שלי.

 

מאז אותו מקרה נחצב בראשי המונח 'מימד נפשי'. בי מצא השופט את המימד הזה והסתמך עליו לרשיע אותי, בי החייל שאך לפני שנה היה בסוריה והשתמש מסיבה יהודית-פרקטית על אדמתה ברישיון מזוייף. בי מצא אך בפוליטיקאי הישראלי לא מצא. המקרה הזה דווקא עזר לי להבין לעומק את המימד הנפשי כמונח שאגב נכון הוא לא רק משפטית כי אם בכל תחום ותחום בחיים. 

 

היום השתמשתי באותו מידע שצברתי על המונח הזה והצלחתי לצלול באמצעותו לקונפליקט מחשבתי שאין ישראלי שלא צלל אליו.. הכיצד ישראל החזקה והמתוחכמת אינה מצליחה לאכוף את הרתעתה על חמאס – ארגון שהשוואה בינו לצה"ל שווה להשוואת כוחו של תינוק עם המתאגרף המיתולוגי מוחמד עלי.

 

ישראל מצאה בפחות משבועיים את ששת הרוצחים שברחו מהכלא ובאמת מגיע לכוחות הביטחון שאפו ענק. ישראל תמצא כפתור שהשתחרר מחולצה ונפל אי שם בשטחה. אבל ישראל המתוחכמת והחזקה תברח עם הצבא החזק שלה מאימת אבנים של קבוצת ילדים שזורקים לעבר חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש היושבים בנגמש חזק וממוגן שנקלע לכפר ערבי-ישראלי. אני לא יכול לברוח מאימת הוידאו שתיעד סתירה מצלצלת של ילדה פלסטינית אל עבר פרצופו של קצין ישראלי. הקצין מחל על כבודו הצהלי והמשיך הלאה. הכיצד. מאיפה התעוזה הפלסטינית הזאת, למה ההרתעה הישראלית לא עובדת עליהם.

 

המימד הנפשי; כל התשובות נמצאות כאן במתחם המימד הנפשי. כשאתה מדבר עם מישהו לא אתה מדבר איתו כי אם הנפש שלך מדברת איתו. בן שיחך קולט את דברי הנשמה שלך ופנייתה אליו נענית על-ידו בהתאם. יש למילים משמעות ללא כל ספק, אך מי שנותן למילים משמעות הוא לא המילון כי אם הגל עליו נישאות המילים שלך, זה נקרא 'מימד נפשי'.

 

הגל שנשא את המסרים ואת מילות ישראל לעולם הערבי היה חזק דווקא. העולם הערבי קלט את המימד הנפשי של ישראל המיוצג נאמנה על-ידי הגל הזה וכיבד אותה בהתאם. לכן נשמר השקט עם העולם הערבי וזה מקור השלום עם חלק לא מבוטל ממדינות ערב כולל הסכמי אברהם לאחרונה. גם אירן קלטה את המימד הנפשי הצפון במסרי ישראל ששומרת לעצמה את המילה האחרונה וטהרן חוששת מהמילה הזו.

 

אבל עזה לא חוששת ממילות ישראל, גם הרשות לא חוששת גם ערבי ישראל לא חוששים והטיחו לאחרונה את מילתם ישירות בפרצוף הישראלי. יהודים בלוד חוששים לרדת בחשכה לרחוב מאימת הערבים של לוד. היום שמעתי בחדשות כי היה ירי מנשק אוטומטי אל עבר בניין יהודי.

 

גברותי ורבותי, למה זה קורה, הכיצד זה קורה? התשובה אינה נוגעת בכוחה של ישראל ולא בצדקת דרכה כי אם במימד הנפשי שלה. ישראל הפוליטית מבקשת שקט תעשייתי בכל מחיר. הפוליטיקה הישראלית מבקשת לשרוד בכל מחיר. הפוליטיקאים הישראלים מבקשים למשול ללא הצורך להנהיג, לכן כל מבוקשם מתמצה בהשגת 'שקט תעשייתי' לתקופת משילותם בכל מחיר, כמעט בכל מחיר. גם במחיר שינוי טקסי להוראות הפתיחה באש אל עבר חיילנו הנשקפת להם ולגבולנו סכנה מיידית וזאת לטובת פגישה מדינית כזו או אחרת. גם במחיר קשירת ידי הלוחמים במובנה המלא של המילה, במשימת ההגנה על חייהם הם. הוראה כזו בלתי חוקית בעליל בחיים האזרחיים. מי רוצה בעיות עם האג, מי רוצה להתמודד עם האותיות הקטנות של החוק הבינלאומי. מי רוצה להתמודד עם תלונות המערב היפה וקבילותיו. במשוואת חימום הגזרה ביו"ש מול משילות בבתי הכלא הביטחוניים – השקט התעשייתי ביו"ש מנצח והמשילות בבתי הכלא משלמת את המחיר עד הגרוש האחרון; לדידי הפוליטיקה הישראלית מחיר שווה כמעט אפסי.   

 

הדרג המדיני מצא לו דרכי קיצור אותנטים למשימותיו השונות: בואו נשלם ביד רחבה עבור 'השקט התעשייתי' במרחב שלנו ונגבה את המחיר בשני מישורים, גם הפנימי שיהיה לנו שקט ושלווה וגם בחיצוני שלא נטצרך להתמודד עם החוק הבינלאומי ועם המערב שמחפש אותנו. לסיכום, המנהיגות שלנו אם נכון הביטוי- היא מנהיגות רעועה, עייפה ועצלה. היא מבקשת למשול יותר מאשר להנהיג. הטעות האסטרטגית הפטלית שלה היא זיהום הגל עליו נישאים מילותיה של ישראל ואיבוד המימד הנפשי שלה ברחוב הערבי שבתוך גבולותיה. שאלוהים יעניש את המנהיגות הזאת כי בינתיים אנחנו משלמים על מעשיה ונענשים במקומה.