"לגייס להסברה רופאים מומחים למחלות זיהומיות"

כשליש מהציבור בישראל (34%) סבור כי הדוברים המהימנים ביותר במהלך משבר הקורונה בישראל היו רופאים המומחים למחלות זיהומיות. 13% מהציבור סבורים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הדובר המהימן ביותר בתקופת המשבר, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה.

"בחירת דובר מתאים לתקשר עם הציבור במהלך ואחרי משבר בריאותי היא החלטה אסטרטגית שיכולים להיות לה השלכות מרחיקות לכת ולכן לאור הנתונים, כדאי היה לראות בחזית ההסברה רופאים מומחים למחלות זיהומיות", אמרה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר.

המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Medical Internet Research נערך במהלך חודש מרץ 2020 בקרב 1056 משתתפים מישראל. החוקרות, פרופ' גסר-אדלסבורג, עם הדוקטורנטיות ריקי כהן, רנא חג'אזי, נור עבד אלהאדי שחברי, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ביקשו לבדוק את תפיסות הציבור הישראלי כלפי הנחיות החירום המוקדמות של הממשלה בישראל, כנגד התפשטות וירוס הקורונה.

כאמור, 34% מהציבור הישראלי ראה ברופאים המומחים למחלות זיהומיות, כגורם האמין ביותר במהלך משבר הקורונה; לאחר מכן נמצא מנכ"ל משרד הבריאות כדובר האמין ביותר (27%), ולאחריו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות (13%).

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא במקום הרביעי (13%) ואחריו שר הבריאות (4%). מעניין לציין, כי בקרב הנשאלים עבורם ראש הממשלה היה מקור המידע המהימן ביותר, הייתה גם דרגת ההערכה הגבוהה ביותר לאופן ניהול המשבר.

עוד נמצא במחקר כי רוב הנשאלים (58%) אומרים כי אתר האינטרנט של משרד הבריאות הוא מקור המידע שאליו יפנו ראשון כדי לקבל מידע על נגיף הקורונה, זאת למרות שרק 32% ראו בו את מקור המידע המהימן ביותר. 34% ציינו כי יפנו קודם כל לאתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי, 33% יפנו לעובד במערכת הבריאות, 24% למאמרים מדעים, 24% לטלוויזיה ולעיתונים, אך רק 4% ראו בהם מקור מידע מהימן, ו-16% יפנו לאתר גוגל כמקור המידע שלהם (רק 1.7% ראו בו מקור מהימן).

"הציבור שעבורו אתר האינטרנט של משרד הבריאות היה מקור המידע הנבחר העריך את ניהול המשבר בצורה הטובה ביותר דבר המצביע על אמון שלהם במערכת, לעומת זאת מי שעבורם מאמרים מדעיים היו מקור מידע מהימן ביותר העריכו פחות את אופן ניהול משבר הקורונה בישראל. סביר להניח שהיינו מוצאים שהאנשים שהסתמכו על מקורות מידע מדעים, הם אנשים עם רמת אוריינות בריאות גבוהה אשר מגלים סקפטיות מדעית ", אמרה פרופ' גסר-אדלסבורג.

כיצד ראה הציבור הישראלי את האסטרטגיה באמצעותה תקשרו משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות את משבר הקורונה? נמצא כי 43% ציינו כי האסטרטגיה הייתה של הפחדה, 25% אומרים כי האסטרטגיה הייתה של אמפטיה,  ואילו רק 14% ציינו כי משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות נקטו באסטרטגיה של שקיפות מלאה.

בנוסף נמצא כי עבור מרבית הציבור (79%) הקורונה היוותה איום על ביטחונם הכלכלי. עוד מצאו החוקרות כי ככל שתפישת הסיכון הבריאותי האישי של הנשאל הייתה גבוהה יותר, כך הוא העריך בצורה טובה יותר את אופן ניהול משבר הקורונה בישראל. "אנשים שמאוד מודאגים מהנגיף נמצאים ברמת חרדה גבוהה, כך שהם מתייחסים לכל החלטה של קובעי המדיניות למאבק בנגיף כהגיונית וכמגינה על בריאותם. בנוסף, הפעולות שמדינת ישראל נקטה בתחילת המשבר, בו דרשה בידוד של חוזרים מחו"ל, ביטול אירועים ציבוריים והתקהלויות, פיקוח ומעקב אחרי טלפונים של חולים וסגר על כלל האוכלוסייה, נתפסו ע"י הציבור שמאוד פחד מהמחלה, כפעולות מתאימות ולא מוגזמות, זאת לעומת אנשים שפחות חששו מהקורונה, לדידם המשבר לא נוהל טוב", אמרו החוקרות.

עוד נמצא כי תפישת סיכון בריאותי אישי גבוה של הנשאלים השליכה על תפישת איום כלכלי גבוה. בנוסף ההערכה גבוהה של אופן ניהול המשבר, העלתה את מידת הנכונות לציית להנחיות משרד הבריאות, ואך הקטינה את תפישת האיום הכלכלי.

"בניגוד למשברים אחרים, לקורונה יש השפעה כלל עולמית והשלכות חברתיות ולכן חשוב לתקשר ולהתמקד לא רק בסיכון הבריאותי, אלא גם בסיכונים החברתיים והכלכליים", סיכמה פרופ' גסר-אדלסבורג.