פערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית במיצ"ב

המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית ומדעים, שהתפרסם הערב מציין הישגים לדרוזים בבתי ספר בצפון והישגים חלקיים בכפרי הדרוזים בכרמל, הנתונים מצביעים על פערים בין החברה היהודית ערבית ובתוך המגזרים.

15.01.2020 מאת: חלא חלבי
פערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית במיצ"ב

 


במבחנים במתמטיקה, באנגלית ובמדע וטכנולוגיה: 

במגזר הדרוזי נרשמו בכל המבחנים השיעורים הגדולים ביותר של תלמידים ברמת ההישגים הגבוהה (מ-16% באנגלית ח' ועד 37% במתמטיקה ה' ובאנגלית ה') והשיעורים הקטנים ביותר של תלמידים ברמת ההישגים הנמוכה (מ-12% באנגלית ה' ועד 18% במתמטיקה ח'). 

לעומת זאת, במגזר הבדואי בדרום נרשמו השיעורים הקטנים ביותר של תלמידים ברמת ההישגים הגבוהה (רק 1% במבחן באנגלית ח', ולכל היותר 17% באנגלית ה') והשיעורים הגדולים ביותר של תלמידים ברמת ההישגים הנמוכה (מ-37% באנגלית ה' ועד 61% באנגלית ח'). 

בתווך נמצאים שיעורי התלמידים במגזר הערבי, הן ברמת ההישגים הגבוהה (מ-10% באנגלית ח' ועד 23% באנגלית ה') והן ברמת ההישגים הנמוכה (מ-19% באנגלית ה' ועד 32% באנגלית ח').

שר החינוך, הרב רפי פרץ: "צמצום פערים הוא היעד מספר אחד ששלנו במשרד בחינוך. למערכת החינוך תפקיד חשוב ומשמעותי ביצירה של מוביליות חברתית, ולאפשר לכל תלמידה ותלמיד להגשים את השאיפות והתקוות שלהם לעתיד. בראש ובראשונה יש לנו חובה מוסרית כלפי אותם תלמידים הבאים מרקע כלכלי נמוך. צריך להשקיע בהם משאבים רבים כדי לתת להם הזדמנות שווה להמשך דרכם במערכת החינוך ובהשתלבותם בעמדות מפתח בעתיד - תלמיד במדינת ישראל צריך לדעת שאין תקרת זכוכית. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים כדי לקדם אותם, ובכוונתנו להמשיך ולהשקיע בהם כפי שרק השנה הרחבנו את פרויקט צמצום פערים. העבודה שלפנינו עוד רבה ומורכבת. אנחנו יורדים לעומק הבעיות,  הנתונים שהמשרד מנטר חשובים מאד, ויש בהם כדי לתת לנו תמונה מסודרת ודופק אמיתי על מצב המערכת. הם משרתים אותנו בעת קבלת ההחלטות ובבואנו לטפל באופן רציני בבעיות ובקידום של תכניות לאומיות במדינת ישראל".

מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב: "למדידה והערכה חשיבות רבה שכן היא מהווה כלי חשוב וחיוני בניהולה של מערכת לאומית גדולה וחשובה כמו החינוך. הנתונים מאפשרים לנו לנהל באופן נכון יותר וצודק יותר את אופן הקצאת המשאבים התקציביים, תוך מתן העדפה מתקנת לטובת אוכלוסיות חלשות. במהלך השנים האחרונות השקענו משאבים רבים בצמצום הפערים, בין היתר, באמצעות תוספת של אלפי שעות טיפוח לטובת תלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך, בניה של מרחבי למידה חדשניים וכיתות חדשניות, הרחבה של החינוך הטכנולוגי ותגבור שעות לימוד. נתוני השנים האחרונות מצביעות באופן ברור, כי בסופו של דבר, אנחנו מצליחים להביא יותר בוגרים ובוגרות לתעודת בגרות ולשערי ההשכלה הגבוהה. ועדיין, הדרך עוד רבה, ולכן נמשיך לפעול בדבקות כדי לתת מענים לקשיים ולהבטיח לעוד ועוד ילדים הזדמנות לפרוץ קדימה".

משרד החינוך מפרסם את נתוני המיצ"ב של תשע"ט. הנתונים מוצגים ב- 6 חלקים:

חלק 1: הישגים בשפת אם עברית ובשפת אם ערבית בסולם הישן (ממוצע 500, כשסטיית התקן 100). ההישגים  במקצועות אלה נותרו ללא שינוי. 

חלק 2: ההישגים באנגלית, מתמטיקה ומדעים נרשמו בסולם חדש (ממוצע 250 סטיית תקן 50). בעקבות שינוי מדיניות ההתאמות לא ניתן למדוד את נתוני  תשע"ט על הסולם הישן.
חלק 3: מתייחס לפערים - בין המגזרים ובתוך המגזרים. 
חלק 4: עמדות תלמידים כלפי הלימודים 
חלק 5: אקלים
חלק 6:  סביבה פדגוגית

מבחני המיצ"ב תשע"ט נערכו בחודשים מרץ-מאי 2019. השתתפו בהם 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים. שיעורי ההשתתפות בכל אחד ממבחני המיצ"ב בשנת תשע"ט היו בין 80% ל-90%.

המבחן בעברית לכיתות ה' 

בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת-אם עברית לכיתות ה' עמד על 543 נקודות – ללא שינוי של ממש בהשוואה לממוצע ההישגים בשנת תשע"ח. 

מאז תחילת העשור (תש"ע), נרשמה עלייה מצטברת של 22 נקודות, המשקפת עלייה ממוצעת של כשתי נקודות וחצי בשנה. עיקר העלייה בהישגים נרשמה עד לשנת תשע"ב.

תמונה זו של יציבות בהישגי התלמידים ביחס להישגיהם בשנה קודמת (תשע"ח) נרשמה הן בבתי ספר בפיקוח הממלכתי (542 נקודות בתשע"ט לעומת 544 נקודות בתשע"ח) והן באלו בפיקוח הממלכתי-דתי (546 נקודות בתשע"ט לעומת 548 נקודות בתשע"ח).

המבחן בעברית לכיתות ח' 

בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת-אם עברית לכיתות ח' עמד על 559 נקודות – ללא שינוי של ממש בהשוואה לממוצע ההישגים בשנת תשע"ח. 

מאז תחילת העשור (תש"ע), נרשמה עלייה מצטברת של 21 נקודות, המשקפת עלייה ממוצעת של כשתי נקודות וחצי בשנה. עד לשנת תשע"ה נרשמה יציבות בהישגים (למעט עלייה חריגה בהישגים בשנת תשע"א), ומאז נרשמה מגמה מעורבת עם עלייה בהישגים בשנים תשע"ו ותשע"ח.

תמונה זו של יציבות בהישגי התלמידים ביחס להישגיהם בשנה קודמת (תשע"ח) נרשמה הן בבתי ספר בפיקוח הממלכתי (559 נקודות בתשע"ט לעומת 564 נקודות בתשע"ח) והן באלו בפיקוח הממלכתי-דתי (561 נקודות בתשע"ט לעומת 564 נקודות בתשע"ח).

המבחן בערבית לכיתות ה' 

בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת-אם ערבית לכיתות ה' עמד על 607 נקודות – ללא שינוי של ממש בהשוואה לממוצע ההישגים בשנת תשע"ח. 

מאז תחילת העשור (תש"ע), נרשמה עלייה מצטברת של 68 נקודות, המשקפת עלייה ממוצעת של כשבע נקודות וחצי בשנה. בשנת תשע"א נרשמה עלייה חדה בהישגים, ולאחריה נרשמה תנודתיות בהישגים עד לשנת תשע"ו, כאשר מגמת עלייה נוספת נרשמה בשנים תשע"ז-תשע"ח.

תמונה זו של יציבות בהישגי התלמידים ביחס להישגיהם בשנה קודמת (תשע"ח) נרשמה הן בבתי ספר במגזר הדרוזי (632 נקודות בתשע"ט לעומת 628 נקודות בתשע"ח) והן באלו במגזר הערבי (617 נקודות בתשע"ט לעומת 615 נקודות בתשע"ח), ואילו בבתי ספר במגזר הבדואי בדרום נרשמה עלייה קלה בהישגים (570 נקודות בתשע"ט לעומת 560 נקודות בתשע"ח).

המבחן בערבית לכיתות ח' 

בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת-אם ערבית לכיתות ח' עמד על 561 נקודות – ללא שינוי בהשוואה לממוצע ההישגים בשנת תשע"ח. 

מאז תחילת העשור (תש"ע), נרשמה עלייה מצטברת של 48 נקודות, המשקפת עלייה ממוצעת של כחמש נקודות וחצי בשנה. בשנת תשע"ה נרשמה ירידה גדולה בהישגים שקיזזה את העליות מהשנים הקודמות, בשנים תשע"ו עד תשע"ח נרשמה שוב מגמת עלייה בהישגים, וזו נעצרה בתשע"ט.

תמונה זו של יציבות בהישגי התלמידים ביחס להישגיהם בשנה קודמת (תשע"ח) נרשמה רק בבתי ספר במגזר הערבי (572 נקודות בתשע"ט לעומת 571 נקודות בתשע"ח). בעוד בבתי ספר במגזר הדרוזי נרשמה עלייה קלה בהישגים (589 נקודות בתשע"ט לעומת 583 נקודות בתשע"ח), הרי שבבתי ספר במגזר הבדואי בדרום נרשמה ירידה קלה בהישגים (515 נקודות בתשע"ט לעומת 521 נקודות בתשע"ח).

במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה

במרבית המבחנים הישגי דוברי העברית גבוהים מהישגי דוברי הערבית.

בקרב דוברי העברית, בכיתות ה' הישגי הבנים גבוהים מהישגי הבנות ואילו בכיתות ח' הישגי הבנים דומים להישגי הבנות. בקרב דוברי הערבית, הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים בכל המבחנים בכיתות ה' ו-ח'.

קיים קשר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד לבין הישגיו במבחנים - ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר. 

במבחנים במתמטיקה לכיתות ה' ו-ח' ובמדע וטכנולוגיה לכיתות ח', הישגי תלמידים דוברי עברית בפיקוח הממלכתי דומים להישגי תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי. במבחנים באנגלית לכיתות ה' ו-ח' נמצא פער לטובת תלמידים בפיקוח הממלכתי.

הישגי התלמידים במגזר הדרוזי גבוהים מהישגי התלמידים במגזר הערבי, ובחלק מהמקצועות דומים להישגי דוברי העברית.

הישגי התלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים משמעותית בהשוואה להישגי שאר התלמידים, ובמיוחד בכיתות ח'.

מגזר שפה

שיעורי התלמידים ברמות ההישגים מלמדים על פערים בין הישגי תלמידים בבתי ספר דוברי עברית ובין הישגי תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית, לטובת דוברי העברית.  

שיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה בבתי ספר דוברי עברית גדול משיעורם בבתי ספר דוברי ערבית. 

במבחנים לכיתות ה' הפערים לטובת דוברי העברית קלים ועומדים על 3% באנגלית (26% לעומת 23%) ועל 6% במתמטיקה (27% לעומת 21%). 

במבחנים לכיתות ח' הפערים לטובת דוברי העברית גדולים יותר ועומדים על 11% במדע וטכנולוגיה (28% לעומת 17%), על 13% במתמטיקה (28% לעומת 15%) ועל 22% באנגלית (31% לעומת 9%).

שיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה בבתי ספר דוברי עברית קטן על פי רוב משיעורם בבתי ספר דוברי ערבית. 

במבחנים לכיתות ה', באנגלית נמצא פער קל של 4% לטובת דוברי הערבית (26% לעומת 22%), ואילו במתמטיקה נרשם פער של 8% לטובת דוברי העברית (23% לעומת 31%). 

במבחנים לכיתות ח', בכל המקצועות נמצאו פערים משמעותיים לטובת דוברי העברית. במדע וטכנולוגיה נמצא פער של 9% (23% לעומת 32%), במתמטיקה פער של 14% (21% לעומת 35%), ובאנגלית פער של 16% (20% לעומת 36%).

אם כך, הפערים בין מגזרי השפה בשיעורי התלמידים ברמות ההישגים הגבוהה והנמוכה ניכרים יותר בכיתות ח', בהשוואה לפערים המקבילים בכיתות ה', ובפרט באנגלית.

רקע חברתי-כלכלי

ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר כך שיעורם ברמת ההישגים הגבוהה גדול יותר ושיעורם ברמת ההישגים הנמוכה קטן יותר. שיעורי התלמידים ברמות ההישגים מעידים על פערים גדולים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.

במבחנים בשפת-אם עברית:

שיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה בקרב תלמידים מרקע גבוה הוא כפול ואף למעלה מכך משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 29% לעומת 13%, כיתות ח': 33% לעומת 11%).

שיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה בקרב תלמידים מרקע גבוה הוא כמחצית ואף פחות מכך משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 19% לעומת 38%, כיתות ח': 16% לעומת 43%).

במבחנים במתמטיקה, באנגלית ובמדע וטכנולוגיה:

בבתי ספר דוברי עברית:

בכיתות ה' נרשמו פערים קלים בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה לטובת תלמידים מרקע גבוה, בהשוואה לאלו מרקע נמוך: פער של 5% באנגלית (28% לעומת 23%) ושל 7% במתמטיקה (29% לעומת 22%).

בכיתות ח' נרשמו פערים גדולים יותר בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה לטובת תלמידים מרקע גבוה: של 15% באנגלית (38% לעומת 23%), של 18% במדע וטכנולוגיה (36% לעומת 18%) ושל 19% במתמטיקה (36% לעומת 17%). 

בכיתות ה' נרשמו פערים קלים עד מתונים בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה לטובת תלמידים מרקע גבוה, בהשוואה לאלו מרקע נמוך: פער של 7% באנגלית (22% לעומת 29%) ושל 14% במתמטיקה (19% לעומת 33%) 

בכיתות ח' נרשמו פערים גדולים יותר בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה לטובת תלמידים מרקע גבוה: של 18% באנגלית (13% לעומת 31%), של 21% במדע וטכנולוגיה (16% לעומת 37%) ושל 25% במתמטיקה (12% לעומת 37%). 
בבתי ספר דוברי ערבית:

בכיתות ה' נרשמו פערים קלים עד מתונים בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה לטובת תלמידים מרקע בינוני, בהשוואה לאלו מרקע נמוך: פער של 10% במתמטיקה (27% לעומת 17%) ושל 13% באנגלית (31% לעומת 18%).

גם בכיתות ח' נרשמו פערים קלים עד מתונים בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה לטובת תלמידים מרקע בינוני: של 10% באנגלית (15% לעומת 5%), של 13% במתמטיקה (24% לעומת 11%) ושל 14% במדע וטכנולוגיה (26% לעומת 12%). 

בכיתות ה' נרשמו פערים מתונים בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה לטובת תלמידים מרקע בינוני, בהשוואה לאלו מרקע נמוך: פער של 14% באנגלית (14% לעומת 28%) ושל 16% במתמטיקה (21% לעומת 37%).

בכיתות ח' נרשמו פערים מעט גדולים יותר בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה לטובת תלמידים מרקע בינוני: של 17% במדע וטכנולוגיה (21% לעומת 38%), של 19% במתמטיקה (23% לעומת 42%) ושל 20% באנגלית (24% לעומת 44%). 
בהשוואה בין דוברי עברית ודוברי ערבית:

הפערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני גדולים יותר במגזר דוברי הערבית, בהשוואה לפערים המקבילים במגזר דוברי העברית, וזאת בכיתות ה' ובכיתות ח' הן בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה והן בשיעורי התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה.

בבתי ספר דוברי ערבית:

בכיתות ה', נמצאו פערים קלים בלבד, אם בכלל, לטובת בנות, בהשוואה לבנים, הן בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה במתמטיקה (23% לעומת 19%) ובאנגלית (26% לעומת 20%) והן בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה באנגלית (20% לעומת 24%), כאשר במתמטיקה לא נרשם הבדל של ממש. 

בכיתות ח', על פי רוב נרשמו פערים גדולים יותר לטובת בנות, בהשוואה לבנים, בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה במדע וטכנולוגיה (20% לעומת 13%) ובמתמטיקה (19% לעומת 11%) כאשר באנגלית הפער קל מאוד (10% לעומת 7%). בדומה לכך, נרשם פער לטובת הבנות גם בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה באנגלית (32% לעומת 42%), במתמטיקה (30% לעומת 41%) ובמדע וטכנולוגיה (26% לעומת 39%). 
בהשוואה בין דוברי עברית ודוברי ערבית:

בשני מגזרי השפה, במבחנים בשפות-אם נרשם פער מגדרי לטובת הבנות – הן שיעורים גדולים יותר של תלמידות ברמת ההישגים הגבוהה והן שיעורים קטנים יותר של תלמידות ברמת ההישגים הנמוכה, בהשוואה לשיעורים בקרב בנים – והדבר ניכר בערבית אף יותר מאשר בעברית.

בשאר המקצועות, במגזר דוברי הערבית נמצאו פערים לטובת הבנות בכל המקצועות, הן בכיתות ה' והן כיתות ח'. לעומת זאת, במגזר דוברי העברית נמצאו פערים לטובת הבנים בכיתות ה' ואילו בכיתות ח' הישגי הבנים דומים להישגי הבנות.

בבתי ספר דוברי ערבית הפערים המגדריים בהישגים הלימודיים (לטובת בנות, בכל המקצועות) לרוב מתרחבים במעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים. בבתי ספר דוברי עברית הפערים המגדריים בהישגים הלימודיים (לטובת בנים באנגלית ובמתמטיקה ולטובת בנות בשפת-אם) מצטמצמים לרוב פרט ליציבות בפער לטובת בנות בשפת-אם. 

 

פורטל הכרמל

תגובות

1. לעג לרש לפני 7 ימים
נו

מומלצים