צעירים השחיתו אתר היסטורי בנחל ציפורי
מספר ימים לאחר יום העצמאות, צעירים השתוללו שרפו את דגל ישראל וגרמו נזקים רבים למבנה טחנת הנזירים היושב על נחל ציפורי.
רשות ניקוז ונחלים קישון הגישה בסוף השבוע תלונה במשטרת מרחב חוף, לאחר שבתוך המבנה העתיק של טחנת הנזירים בנחל ציפורי נמצאו קרעים של דגל ישראל שהועלה באש. צעירים מהסביבה שפרצו אל המקום גרמו נזק רב לחדרי המבנה, לדלתות, לחלונות, לאריחי חרסינה, לכלים סניטריים ועוד.
הממצאים התגלו ימים אחדים לאחר יום העצמאות, שבו אירחה רשות ניקוז ונחלים קישון אלפי מבקרים ישראלים במקום.
בעקבות המראה הקשה שניגלה לשומר במקום, הוזעק אל מבנה הטחנה מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון, חיים חמי, אשר הורה להגיש תלונה במשטרת מרחב חוף.
"אנחנו מזועזעים מתוצאות ההתנהגות הבלתי נסבלת, כפי שהתגלו לעינינו", אמר חיים חמי. "זה היה מחזה מאוד לא נעים. מי שעשו זאת ביקשו לזרוע הרס ולא פסחו על שום חלק במבנה. כמובן שהתמונה הקשה והחמורה מכולן היתה של דגל ישראל שאותו שרפו הצעירים. אני מגנה בכל לשון את ההתנהגות הברברית של מי שביקשו לפגוע בקודשי ישראל דווקא בסמיכות זמנים ליום העצמאות. אני סומך על אנשי משטרת מרחב חוף שיעשו כל מאמץ ללכוד את הפורעים ולהביא אותם לדין".
אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון החלו לשפץ את הנזקים ולהשיב את המבנה למצבו הקודם, על מנת להמשיך ולארח את המטיילים הרבים שמגיעים לטחנת הנזירים מדי סוף שבוע.
ברשות ניקוז ונחלים קישון החלו לאחרונה לגבש תוכנית אשר תיושם בקרוב ותהפוך את טחנת הנזירים למרכז ההדרכה הראשון מסוגו בישראל, לחקר ולימוד סביבת הנחלים.
הרשות אחראית על הרוב המכריע של נחל הקישון, מג'נין ועד לשפך הנחל אל הים התיכון. בין יתר הנחלים ומקורות המים שבאחריות הרשות נמצא נחל ציפורי שלאורכו הקימה הרשות מספר אתרי בילוי ונופש כמו מעיין עין יבקע הנקרא בפי תושבי הסביבה מעיין הסוסים, חניון האקליפטוס מתחת לישוב אלון הגליל, שבילי הליכה, שבילים לרוכבי אופניים ועוד.
טחנת הנזירים של מסדר הכרמליטים
טחנת הנזירים הינה טחנת קמח בעלת ארבעה מפלסים שנבנתה בתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) וממוקמת באפיקו של נחל ציפורי. הטחנה, שנראית יותר כאחוזה ופחות כטחנת קמח, הונעה בכוח המים הזורמים וניזונה ממימיו השופעים של מעיין עין יבקע ראס על עין, המעיין הראשי בנחל ציפורי, השוכן כ-2 ק"מ מזרחית לטחנה.
מי המעיין הגיעו אל בריכת אבן שראשיתה עוד בתקופה הרומית (63 לפנה"ס- 324 לספירה) , משם הובלו המים באמצעות אמה בנויה לתוך ארובה מיוחדת בגג הטחנה, ובאמצעות זרימת המים הונעו אבני הריחיים הכבדות שטחנו את הקמח.
טחנת הנזירים קיבלה את שמה מאחר שבעבר היתה הטחנה בבעלות מסדר הכרמליטים בחיפה. המנזר רכש את מבנה הטחנה באמצע המאה ה-19 מבעליה הקודמים, משפחה דרוזית משפרעם.
עד היום ניתן להבחין בסמל הכנסייה הכרמליטית החרות על משקוף האבן מעל הכניסה לטחנה. טחנת הנזירים פעלה עד שלהי שנות ה-20 של המאה ה-20, אז החלו לפעול בשפרעם ובכפרים נוספים באזור, טחנות קמח שהופעלו בכוח מנועי דיזל, ועד מהרה יצאה טחנת הנזירים מכלל שימוש.
לפני כשנה חכרה את המקום רשות ניקוז ונחלים קישון לתקופה של 20 שנה ובכוונתה, כאמור, להסב את המקום לטובת מרכז ההדרכה הראשון בישראל לחקר ולימוד סביבת הנחלים.
צילום: רשות ניקוז ונחלים קישון


















