ד"ר דוידוביץ שאול "מזותרפיה"

 

תרופות אלו מדוללות ומוחדרות בכמויות קטנות אל תת–העור, מעל האזור הפתולוגי או אל נקודות אחרות הקשורות למחלה. מאחר שהתרופות נותרות באזור המוזרק לאורך זמן ארוך יחסית, ניתן לטפל במזותרפיה בתדירות נמוכה יותר (על פי ד"ר פיסטור: כמות קטנה, לעיתים רחוקות, במיקום קרוב).

הפרמקולוגיה התוך-עורית, אשר ניתנת לסיכום בצורה הבאה: שכבת העור השטחית משמשת כמאגר עורי למולקולות המוזרקות במזותרפיה. משך זמן זה עומד ביחס הפוך לעומק ההזרקה. מולקולות בעלות משקל מולקולרי נמוך עוברות בדיפוזיה דרך הנימיות אל מחזור הדם.

מולקולות בעלות משקל מולקולרי גבוה עוברות דיפוזיה דרך המערכת הלימפתית.

החומרים המוזרקים מגיעים ומתרכזים ברקמות ובאיברי המטרה, על פי המשיכה שלהם.

בדרך זו הם עוקפים את המערכת הכבדית הראשונית.

יש לציין, שדרך ההזרקה הזה דומה במקצת למתן תרופות ע"י מדבקות עוריות או משחות שונות, אך בצורות אלו של מתן תרופתי ניתן להחדיר מספר מוגבל בלבד של מולקולות קטנות המסוגלות לחדור את מחסום האפידרמיס. במזותרפיה אנו יכולים לעקוף את מחסום זה.

דרך הפעולה

הרופא המשתמש במזותרפיה נשען בפעילותו על מערכת הרפואה הרגילה, אך נשאר פתוח לצורות נוספות של טיפול. כצעד ראשון הוא מנסה להגיע לאבחנה מדויקת ככל האפשר, באמצעות בדיקה פיזיקלית ובדיקות עזר נוספות. לאחר שיגיע לאבחנה, הוא ינסה להעריך את צורת הטיפול היעילה ביותר אצל אותו חולה, ויביא בחשבון גם את המזותרפיה כצורת טיפול מועדפת, בשל הסיכון הנמוך של שימוש בה. באותו אופן יש לקחת בחשבון באנמנזה את התוויות הנגד של כל תרופה הכוללות רגישות ידועה של החולה לאותו החומר.

צורת הפעולה במזותרפיה היא פשוטה: "יד, מזרק ומחט".

ניתן להשתמש בצורות הזרקה נוספות, מכניות, אלקטרוניות וכו', אך הן אינן בהכרח יעילות יותר מההזרקה הפשוטה, שאף פחות כואבת. בהזרקה יש להשתמש בחומרים מוכרים וכן לחטא היטב את אזור ההזרקה.

עומק ההזרקה (מ–0.2 מ"מ ועד ל–10 מ"מ) ומיקומה באזורים השונים נקבעים על פי הפתולוגיה עצמה והגישות השונות המקובלות של המזותרפיה כיום. המחט מסוג 27G-בעובי 0.4 מ"מ.

ניתן לומר כי קיימים שני גורמים המעורבים בפעולה של המזותרפיה:

א. החדרת כמות מסוימת של חומר, בעל פעילות פרמקולוגית, אל רמת העור השטחי (תיאוריית שלוש היחידות).

ב. פעילות הדיקור עצמה, מפעילה את קולטני הכאב הנמצאים בעור. גישה זו היא המועדפת ב–M.P.S. (מזותרפיה בדיקור ממוקד).

חומרים בשימוש

אנו משתמשים בתרופות מדף שונות, אשר בדרך כלל הן חומרים אלופתיים שהפרמקולוגיה שלהם כבר ידועה

לדוגמה נוגדי דלקת מסוג NSAID)), מלחים ומינרלים,  ויטמינים.

תופעות לוואי

קיימות תופעות לוואי שפירות, לדוגמה שריטות מהמחט, דימום תת-עורי באזור הדקירה, תופעות משמעותיות יותר יכולות להיות של זיהומים באזור ההזרקה , נדיר אך נמנע ע"י חיטוי טרם ההזרקה.

לא דווח על מקרים של שוק אנפילקטי, כתוצאה מטיפול במזותרפיה.

התוויות לטיפול

מחלות פרקים

● פתולוגיות של המפרקים, כשאין מקום לטיפול כירורגי: מרפק טניס וגולף

● כאבי עמוד שדרה גבי לכל אורכו: לומבגו, "צליפת שוט"

● בורסיטיס  בכתף או בפרק הירך

● שחיקת סחוס בברכיים

פגיעות ספורט

● נקעים

● נזקים כרוניים של נקעים, שברים, ניתוחים כירורגיים או אורתופדיים

מחלות נוירולוגיות וכאב

●  הרפס-זוסטר - שלבקת חוגרת

●  כאבי ראש ומיגרנות ממקור צווארי

קישור 

יתרונות המזותרפיה

לשימוש המבוקר במזותרפיה יש מספר יתרונות:

● השימוש הוא בתרופות קונבנציונליות, בעלות פעילות ידועה

● מתן התרופה הוא בכמויות קטנות, בהזרקות מקומיות

● בצורה זו יש עקיפה של המערכת הכבדית ללא אפשרות פגיעה

● התרופות נשארות פרק זמן ארוך יחסית באזור ההזרקה

● מספר החזרות על הטיפול הוא נמוך יחסית, לפיכך קיים גם חיסכון כלכלי.

● אין צורך במתן דרך הפה של התרופה, כך שקיימת ודאות לגבי לקיחתה

● ניתן לטפל בשיטה זו גם בחולים רגישים במיוחד, כמו לדוגמה קשישים המטופלים בתרופות רבות, נשים הרות !!

● אין התווית נגד לשימוש במטופלים עם כל מחלה נלווית כלשהי, כנון: מחלות לב, לחץ דם, סוכרת וכו'.

 

לסיכום הרפואה נמצאת כיום בתקופה שבה החולה אינו חפץ במחלה, אך גם אינו מעוניין בתופעות הלוואי של התרופות המוצעות לו על ידי הרפואה המודרנית. לדבר זה ניתן לזקוף, בין השאר, את פריחתה של הרפואה האלטרנטיבית

המזותרפיה נמצאת על הגשר בין הרפואה הקונבנציונלית לבין הרפואה המשלימה, ויכולה לפיכך לשמש ככלי נוסף בידיו של כל רופא.