האם יוגש כתב אישום ראשון על עלילת שווא?

כב' השופטת חנה מרים לומפ, ביטלה את כתב האישום נגד הגבר. השופטת נמקה את החלטתה בכך שאמינותה של האישה נפגמה מאד עקב גרסותיה הסותרות. בנוסף היא התקשתה להביא ראיות לטענותיה, בעוד שגרסתו של הגבר נשארה עקבית ואמינה.

עו"ד רחמים דיין, אשר ייצג את הגבר, טוען כי האיש, בעל חברת אבטחה, נפגע קשות מעלילות השווא אותן טוותה אשתו לשעבר.
לדברי עו"ד דיין, פתיחת החקירה הפלילית נגד הגבר מנעה ממנו להיפגש עם בתו לאורך חודשים ארוכים, וכמו כן הוא סבל מהפסדים כספיים כבדים עקב התליית רישיונו לנשיאת נשק.

בימים אלה, הגיש הגבר תלונה נגד האישה למשטרה, על עלילת שווא – במסגרתה הוא מבקש מהמשטרה לפתוח בחקירה ולמצות עימה את הדין  – וזאת על פי התיקון הטרי להנחיה 2.5 של פרקליט המדינה, לפיו ימוצה הדין עם מעלילי שווא בעבירות מין ואלימות, ואף יושתו עליהם, במקרים מסויימים עונשי מאסר בפועל.

לדברי עו"ד רחמים דיין, מרשו, כבן 60, ללא עבר פלילי, הינו בעלים של חברת אבטחה. במסגרת הליך הגירושים שלו מאשתו השנייה, הגישה נגדו האישה מספר תלונות במשטרה בטענה כי הגבר ביצע בה עבירות מין ואלימות. על טענות אלה היא חזרה גם במסגרת תביעה משפטית אותה הגישה נגדו.

האישה טענה כי הגבר תקף אותה בביתם, כאשר התעורר עצבני משינה, חנק אותה וסטר לה על לחיה. במקרה אחר, טענה האישה כי הבעל תקף אותה לעיני בתם, כשהיכה אותה בראשה וחנק אותה. לטענת האישה, משרצתה להתקשר למשטרה, לקח לה הגבר את הטלפון הסלולרי מהיד.
במקרים אחרים תיארה האישה כיצד הגבר חנק אותה עד שאיבדה את הכרתה, הכה בה באגרוף באוזנה במהלך נסיעה משותפת שלהם ברכבם, ואף איים עליה באומרו כי יהרוג אותה.

מנגד, בדיון שהתקיים בבית משפט, טען הגבר, שיוצג ע"י עו"ד רחמים דיין, כי לא רק שלא הפעיל כל אלימות מילולית וודאי שלא פיזית נגד אשתו ובתו, אלא שההפך הוא הנכון. לדבריו, במועדים שתיארה האישה כי תקף אותה, הוא חיבק אותה ואת בתם והלך להתפלל בכותל, ומעולם לא היכה את האישה בשום דרך.

ביהמ"ש: שלוש גרסאות שונות מסרה האישה בעדותה

"המתלוננת מסרה שלוש גרסאות שונות במהלך עדותה, ולא עלה בידה למסור הסבר מניח את הדעת לסתירות שנתגלו", קבעה כב' השופטת לומפ בפסק דינה, לגבי עדותה של המתלוננת. כך למשל ארע, כאשר האישה התלוננה על אלימות פיזית, מינית ומילולית מצד הגבר, אך בד בבד הודתה כי אכלה איתו במסעדות זמן קצר לאחר שהגישה נגדו תלונות במשטרה.

האישה אישרה בחקירתה הנגדית, כי בעלה שכר לצורך מגוריו דירה נפרדת ממנה ומבתם, אך המשיך לשלם את דמי השכירות ואת החשבונות בדירה שבה התגוררו השתיים. כמו כן אישרה האישה שמרגע חתימתה על הסכם שלום הבית עם בעלה, היא עברה יחד עם בתה להתגורר יחד עם הנאשם בדירה חדשה ששכר לעצמו. כלומר: למרות שהיתה לה אפשרות לגור בנפרד מהגבר בדירה הממומנת על ידו, היא בחרה לחזור ולגור עמו. עוד אישרה האישה, כי לאחר התלונות עליו במשטרה נסעה עמו לנופש בארץ ובחו"ל.

עוד נקודת תורפה בגירסת האישה מצאה השופטת בנושא הטיפול הרפואי באישה, נוכח האלימות שלכאורה הפעיל כלפיה הגבר. האישה טענה בעדותה כי האלימות היתה בחנק. "סביר להניח כי מתיאור כזה של פגיעה עוצמתית וחזקה יראה על גופה של המתלוננת סימן כלשהו", רשמה כב' השופטת לומפ בהחלטתה. "אלא שלפי הערת החוקרת במשטרה, לא נראו כל סימנים על גופה של האישה".

עוד סתירה נמצאה בגרסאות שמסרה המתלוננת בדיון בבית המשפט, לעומת הגרסה שעולה מפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני. כך, בעוד שבבית המשפט אמרה כי הנאשם לא היכה אותה טרם נישואיהם, בבית הדין הרבני טענה כי הוא היכה אותה טרם החתונה בעוצמה נמוכה.
זאת ועוד - בתלונתה במשטרה שללה האישה כי הופעלה אלימות מצד הגבר כלפי ילדתם. אך בעת מסירת העדות בבית המשפט, שינתה האישה גרסתה וטענה כי הוא נקט באלימות כלפי הילדה.

האם העידה נגד הבת

בחקירתה הנגדית אישרה  האישה כי בקשה מאמה שלא להיכנס לדיון בבית המשפט, ולא להעיד לטובת הגבר - כפי שמסר הנאשם בעדותו הראשית. "כלל ידוע הוא כי אסור למתלוננת לדבר עם עדי ההגנה תוך כדי ההליך המשפטי, עניין שמחזק את חוסר אמינותה", קבעה כב' השופטת לומפ.

"המתלוננת אישרה בחקירתה הנגדית כי קיימים בינה לבין הנאשם סכסוכים כספיים, וכן סכסוכים הקשורים בבתם המשותפת", נרשם בפסק הדין. "עוד אישרה המתלוננת, כי היו בין הצדדים סכסוכים טרם הגשת התלונה על ידה, וטרם הגשת התביעה לגט על ידי הגבר. ועדיין, כאמור, די בכך שאין בראיות שהתביעה מביאה כדי להרשיע אדם מעבר לספק סביר".

לאור האמור, קבעה השופטת לומפ כי עדות המתלוננת לא הותירה בה רושם חיובי ולא היתה אמינה. "מצאתי כי הסתירות בגרסאות המתלוננת הן סתירות מהותיות, אשר פוגמות באפשרות לתת בהן אמון. נכונה טענת בא כוח המתלוננת, כי יתכנו פערים בגרסאות של קורבנות אלימות במשפחה, בדומה לקורבנות אלימות מין, הנובעים מהארועים הטראומתיים שחוו. יתכן שהמתלוננת היתה מבולבלת ונסערת בבית המשפט, אולם מכיוון שמדובר בסתירות ובפגמים כה רבים, ולא נמצאו חיזוקים חיצוניים לעדותה, אני סבורה כי לא ניתן לבסס את הרשעת הנאשם על עדותה".
מנגד, מצאה השופטת חיזוק למהימנות הנאשם בגרסאות השונות שמסר, שנמצאו  עקביות.

לאור כל זאת, דחתה כב' השופטת לומפ את גרסת המתלוננת, קבעה באופן חד משמעי כי היא אינה אמינה. לפיכך, זוכה הנאשם זיכוי מוחלט מכל אשמה. לדברי עו"ד דיין, עצם התלונה שהגישה האישה במשטרה וכתב האישום שנדון בבית המשפט, הסבו נזק רב לנאשם, שכל חייו ופרנסתו נהרסו בעקבות תלונת שווא זו.

"לנאשם נגרמו נזקים של מאות אלפי שקלים בשל הפסדי עבודה ונטילת נשקו האישי, כמו גם העובדה שלאור תלונת השווא של האישה בגין עבירות המין שכביכול ביצע בבתם, נמנעה ממנו הזכות לפגוש את בתו הקטינה במשך חודשים רבים", מסכם עו"ד דיין. לאור זאת, הגיש הגבר בקשה במשטרה לפתיחת תיק כנגד האישה בגין תלונת שווא, בהתאם להנחיה החדשה של פרקליט המדינה (2.5), המאפשרת לגברים ולנשים - שהוכח כי הוצאו נגדם תלונת שווא בפרשיות אלימות ומין – להגיש תלונה ולפתוח הליכים למיצוי הדין עם המעלילים.