חיידקים זה טוב או רע?

המיקרוביוטה באדם ממלאת תפקיד חשוב הן בשימור בריאות הגוף והן במצבי חולי באדם הבריא נמנעת פלישה של חיידקים לאיברים הפנימיים, אך באיברים הנחשפים לסביבה החיצונית, כגון המעי או הנרתיק, קיימים דרך קבע מספר רב של מיקרואורגניזמים, ברובם מיני חיידקים היוצרים קהילות מורכבות הנקראות מיקרוביוטה.

לראשונה את הגנום של אוכלוסיית Gordon ־ ו Hooper בשנת 2001 הגדירו המיקרואורגניזמים החיה בסימביוזה ממושכת עם המאכסן כמיקרוביום. מוערך כי המיקרוביוטה באדם מורכבת מכ 1014 מיקרואורגניזמים, ברובם חיידקים, פי עשרה לערך ממספר התאים בגוף האדם. האדם עם המיקרואורגניזמים שבגופו מהווה 'סופר־אורגניזם'.

בשנים האחרונות, בעקבות פיתוח שיטות מעבדה חדשות ונקיטת גישה מולקולארית, נחקרו אוכלוסיות מורכבות של חיידקים וגדלה ההבנה בתחום זה.
לחיידקים השפעה משמעותית על אקולוגיית כדור הארץ ובכלל זה גם על בריאות האדם.

המיקרוביוטה של המעי היא המורכבת ביותר וזו שנחקרה ביותר עד עתה, הוגדרו בה כ–40,000 מיני חיידקים. בגרם תוכן מעי ניתן למצוא בממוצע כ– 1012 חיידקים. בהנחה שהחיידקים מהווים כ– 60% מהמסה היבשה של תוכן המעי, משקל החיידקים במעי הוא כ– 1.5 ק"ג.

תפקידי מיקרוביום האדם בשימור הבריאות נרחבים והם בעלי תרומה לפעילויות הבאות: מאזן האנרגיה, המטבוליזם של מזון ותרופות, התפתחות רקמות, פעילות מערכת החיסון ואיזונה, הגנה כנגד פתוגנים. כמו כן, נמצא כי המיקרוביום עשיר בגנים החסרים באדם, המאפשרים פירוק גליקנים, חומצות אמיניות וקסנוביוטיקות (רעלנים אשר נכנסים לגופנו מהסביבה).

סיבים תזונתיים או מוצינים מורכבים (המרכיבים העיקריים של החומרים הריריים בגוף) שהיו אובדים בהיעדר יכולת לפירוקם במעי, הופכים בתהליכים מורכבים על ידי המיקרוביוטה לסוכרים פשוטים, לחומצות שומן קצרות שרשרת ולחומרים נוספים K הניתנים לספיגה. בנוסף, המיקרוביוטה מייצרת תוצרי תזונה חיוניים כגון ויטמין וחומצה פולית .פעולות מיקרוביוטה נוספות כוללות הגברה של B12 ביוטין, ויטמין מטבוליזם חומצות המרה, הגברה של ספיגת ברזל סידן ומגנזיום במעי, טרנספורמציית חומרים מסרטנים, ושפעול מרכיבים כגון פיטואסטרוגנים. במצבי מחלה שונים משתנה המיקרוביוטה.

שינוי זה נקרא דיסביוזיס, חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים הודגם באלרגיות, בהשמנת יתר, בסוכרת מסוג 1 במחלות מעי דלקתיות כרוניות, בתסמונת המעי הרגיש ובאלכוהוליזם נבלעים, יש להם אפקט חיובי במניעה ובטיפול (probiotics) כאשר חיידקים פרוביוטיים במצבים פתולוגיים ספציפיים. חיידקים אלה חייבים להיות לא רעילים ולא גורמי מחלות בזמן האכסון ולשרוד במעבר בקיבה ובמעי (Viability) הם חייבים לשמור על חיותם
הדק.

רוב החיידקים הפרוביוטיים הם ממקור אנושי, ובעיקר חיידקי חומצה לקטית הינם (prebiotics) (המשמשים בתעשיית החלב) וביפידובקטריה. לעומתם, פרהביוטיקה מרכיבים שאינם מתעכלים, המעודדים שינויים ספציפים במיקרוביוטה הנותנים אפקט הינה תערובת של פרהביוטיקה ופרוביטיקה -(Synbiotics) חיובי לאדם סינביוטיקה הפועלים בסינרגיזם לטובת האדם.

המיקרוביוטה בילוד - בהיעדר תהליך פתולוגי, העובר נמצא ברחם בסביבה עקרה, בעת הלידה, הילוד נחשף לסביבה החיצונית העשירה בחיידקים ורוכש לעצמו פלורת חידקים.

פלורה זו במעי מושפעת מגורמים שונים, כגון: סוג הלידה (קיסרית או וגינלית), ארץ מפותחת או מתפתחת, מתן אנטיביוטיקה בתקופת היותו יילוד וסוג ההזנה (הנקה או תחליפי חלב פרה ). תינוקות הניזונים מהנקה מפתחים פלורה ספציפית החל מגיל שבוע, המגיעה לשלמות כבר בגיל חודש. בתינוקות המוזנים בתחליפי חלב פרה הפלורה המתגבשת היא שונה. בהדרגה, משך כשנה ובהתאם לתזונה, משתנה הרכב החיידקים שילווה את הפעוט במהלך חייו עד התייצבות. מעבר לגיל שנה היכולת להתערב בהרכב הפלורה היא מועטה והיא נשארת קבועה ללא שינוי כמעט. כיום, ידוע שלפלורה הזו יש
חשיבות רבה, חיידקים פרוביוטים וחומרים פוסטביוטים הנוצרים מהם, ככל הנראה, גורמים לאפקט חיובי על מערכת החיסון המוקוזלית במעי, ומכאן נובעת ההחלטה של חברות המזון לתינוקות להוסיף לתחליפי חלב האם (תמ"ל) פרהביוטיקה.

בשנים האחרונות פורסמו מאות מחקרים אודות השפעת המיקרובוים החידקי על בריאות האדם ואודות יעילות הטיפול בפרהביוטיקה ופרוביוטיקה. באופן כללי מחקרים שונים הובילו למסקנות לא אחידות בעיקר בשל העובדה כי כל מחקר התמקד בפרוביוטיקה מסוג שונה ובמינון שונה, מה שהוביל לחוסר אחידות בתוצאות ולחוסר היכולת לתת המלצה חד משמעית.

יעילות הפרוביוטיקה הוכחה במספר מצבים לדוגמא: מניעה וטיפול בשלשולים - מחקרים במבוגרים ובילדים הראו שמתן חיידקים פרוביוטיים בתזונה מקצר את זמן המחלה ואת משך ההפרשה של החיידק או הנגיף בצואה. במספר מטה- אנליזות נמצא כי עיקר היתרונות של תכשירים פרוביוטיים הוא קיצור משך תקופת השלשולים וירידה של כמות השלשולים בעיקר ביום השלישי.

בסקירה שפורסמה, נסקרו 63 מחקרים ( 56 מתוכם על תינוקות וילדים) על 8,014 Cochrane 2010 על ידי המשתתפים שהתאימו מבחינה מתודולוגית. המחקרים היו שונים זה מזה בהגדרות של השלשולים, סיום המחלה, ניהול המחקר, האורגניזם שנבדק, מינון ומאפייני המשתתפים, נראתה השפעה משמעותית על משך השלשול ( 25 שעות פחות בקבוצת הפרוביוטיקה),שלשול מעבר ל 4- ימים (סיכון יחסי 0.41 ) ועל תדירות היציאות ביום השני (ירידה ב-20% ).

לא היו תופעות לוואי בכל המחקרים שנבדקו. מסקנת המחברים הייתה שיש מקום לטיפול בפרוביוטיקה בשלשולים חריפים במקביל לטיפול ברהידרציה. הם ממליצים לבצע מחקר נוסף להערכת התאמת זנים ספציפיים לאוכלוסיות השונות, היו לא מעט עבודות, כולל עבודה שבוצעה בארץ, שהראו שניתן להפחית את תחלואת הפעוטות במעונות היום, במתן פרוביוטיקה מניעתית. הדבר נכון גם לנסיעות לארצות מתפתחות.

לא מעט עבודות הראו שניתן להפחית את הסיכון לחלות בשלשול המטיילים אם לוקחים פרוביוטיקה מניעתית, אחת הבעיות של טיפולים אנטיביוטיים היא - (AAD) שלשול כתוצאה מאנטיביוטיקה שהם גורמים לנזק לפלורה של המעי. הבעיה נפוצה מאוד, וההערכה היא שכ 30%- מהמטופלים באנטיביוטיקה יפתחו שלשולים. עבודות שבוצעו, הן בילדים והן במבוגרים, הראו שמתן של תכשירים פרוביוטיים יכול למנוע באופן משמעותי שלשול שמקורו נטילת
טיפול אנטיביוטי.

האפקט מושג, קרוב לוודאי, על ידי חיזוק הפלורה ובכך נמנעת היכולת של חיידקים פתוגניים לגדול. זהו אחד התחומים העיקריים שבהם הוכחה יעילות הטיפול בפרוביוטיקה .

מניעת תחלואה באשפוז - אחת הבעיות המוכרות באשפוז בבית חולים היא הסיכון לחלות בזיהום נרכש. התופעה נפוצה למדי בתינוקות ובילדים צעירים למרות ההקפדה על כללי רחיצת ידיים והיגיינה. ניתן למנוע זאת על ידי הנקה, אך היו עבודות שהראו שמתן תכשיר פרוביוטי יכול להפחית משמעותית זיהומים הנרכשים בבית חולים.

מחלות מעי דלקתיות אחד הגורמים העיקריים במחלות אלה הוא הרכב פלורת המעי, באופן תאורטי יכול מתן פרוביוטיקה הגורם לשינוי הרכב הפלורה, להפחית את פעילות המחלה ו/או להאריך את ההפוגות שלה. פורסמו עבודות מרשימות. באחת העבודות שעסקה במניעת פאוצ'יטיס (דלקת המתפתחת בגדם המעי הדק לאחר כריתת מעי גס בחולים), נמצא שרק מיעוט מהחולים, שקיבלו פרוביוטיקה ועברו כריתה של המעי הגס, פיתחו פאוצ'יטיס בהשוואה לחלק הארי של החולים שסבלו מסיבוך זה ושלא טופלו בפרוביוטיקה. עבודות שנעשו לאחרונה מדגימות יעילות פרוביוטיקה בקוליטיס כיבית.

מניעת דלקת נמקית של המעי הגס בפגים: לפגים, ובעיקר לפגים קטנים במיוחד, יש חוסר בשלות של כל מערכות הגוף, בהן מערכת העיכול שעלולה לפתח (ייתכן שבעת חשיפה למזון) דלקת נמקית של המעי הגס.

מחלה זו עלולה להיות קשה מאוד, ונעשים ניסיונות רבים להפחית את היארעותה בדרכים שונות, לא תמיד בהצלחה. אחת ההשערות היא שהמחלה נגרמת היות שהפלורה בפגים אינה מפותחת דייה ומושפעת מטיפולים שונים שהם מקבלים ובהם גם אנטיביוטיקה.

עבודות שבוצעו גם בישראל הראו שמתן פרוביוטיקה כטיפול מונע לפגים עשויה להפחית משמעותית את המחלה הזו, קוליק בתינוקות נמצאה יעילות של טיפול פרוביוטי לתינוקות עם קוליק.

חברות למזון תינוקות החלו משלבות פרוביוטיקה בתרכובות המזון כבר מהשלב הראשון, בטיפול באי ,(IBS) יישומים אחרים - פרוביוטיקה נבחנה גם בטיפול תסמונת המעי הרגיז סבילות ללקטוז (לחלק מחיידקים אלה יכולת להפריש את האנזים המפרק את סוכר
החלב) , לסייע במניעת עששת ועוד.

מניעת אלרגיה – לתהליך אכלוס החיידקים והרכבם במעי אצל ילודים ופעוטות תפקיד חשוב בהתפתחות התגובה החיסונית. זיהוי מערכת החיסון העצמית מול גורם זר וסוג התגובה הדלקתית שתתפתח בעתיד מושפעים מתזונת הילוד ומאוכלוסיית חיידקי המעיים שלו וכמובן מהנטייה הגנטית. התפישה כיום הינה שמתן פרוביוטיקה בילודים האחראים על ) TH2 יכול להוביל לאיזון מיטבי בין התגובה התאית המטווחת על ידי תאי ובכך להוריד את הנטייה לתגובה אטופית. ,TH1 תגובה אלרגית) לבין תאי עבודות אחרות הדגימו שמתן תכשיר פרוביוטי לאם במהלך ההיריון ובהמשך לתינוק, יכול להפחית עד חצי את הסיכון לפתח תפרחת עורית אלרגית. כמו כן, באלו שכבר פיתחו את התפרחת, ניתן להוריד משמעותית את החומרה ובכך לחסוך בטיפולים העלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. ההשערה היא שחיידקים פרוביוטיים יכולים למנוע חדירה של אנטיגנים שונים שתורמים לתהליך האלרגי או שיש להם יכולת לווסת את תפקודה של מערכת החיסון האחראית על תופעת האלרגיה. אך ראוי לציין כי ההשפעה המטיבה כנראה מוגבלת ביעילותה למקרים קשים יותר.

הקונצנזוס לגבי הבטיחות של תכשירים פרוביוטיים כולל בתינוקות מודגש בסקירה חשוב להדגיש שאחת הבעיות המשמעותיות בטיפולים .Pediatrics האחרונה בנושא בפרוביוטיים היא העובדה שיש סוגים רבים של חיידקים פרוביוטיים, ועל כן חשוב מאוד לחקור ולאפיין כל זן וזן כדי לדעת מהו תפקידו בגוף וכיצד ניתן להשתמש בו שימוש מושכל ובטוח. בעת בחירת תכשיר פרוביוטי, יש לבדוק אם על גבי המוצר מצוינים זן : Bifidobacterium החיידק ותת-הזנים (באמצעות מספור או כיתוב מדויק, לדוגמה נוסף על כך, יש לשים דגש על צורת המתן, על נוחות השימוש ועל Lactis BB12
עמידות החיידקים .

לסיכום, פרוביוטיקה נחשב כטיפול שמוכיח את עצמו במספר מצבים קליניים. בעידן בו יש יותר ויותר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, כל טיפול שיכול למנוע תופעות לוואי של אנטיביוטיקה ולמנוע מתן של אנטיביוטיקה מיותרת, הוא מבורך. בעתיד, ככל הנראה, נתאים זנים של חיידקים פרוביוטיים למחלות השונות ובכך אולי נוכל לשפר את הצלחת הטיפול.