נתונים לרגל חג הקרבן האוכלוסייה המוסלמית בישראל

בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים; כ-320 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.2% מכלל תושבי העיר.

היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמיים הוא רהט, ובו מתגוררים 64.3 אלף מוסלמים.

שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית ירד מ-4.7 ילדים לאישה בשנת 2000 ל- 3.29 ילדים לאישה בשנת 2016, בהשוואה ל- 3.16 ילדים לאישה יהודייה, 2.05 לאישה נוצרייה ו-2.21 לאישה דרוזית).

האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה; אחוז הילדים בה גבוה ואחוז הקשישים נמוך. כ-35% מהאוכלוסייה המוסלמית הם בגיל 14-0 (534.3 אלף) ורק 3.9% מהם בגיל 65 ומעלה (59.8 אלף).

כ-34% ממשקי הבית שבראשם עמד/ה מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-10% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד/ה יהודי/יה.

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2016 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.2% (63.6% בקרב גברים ו-23.8% בקרב נשים). יש לציין כי אחוז השתתפות של הנשים המוסלמיות נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות (66.2%, 48.4% ו-33.7%, בהתאמה).

אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגילים 15 ומעלה היה 6.7%, גבוה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (4.6%, 4.4% ו-6.2%, בהתאמה).

בכ-14% ממשקי הבית המוסלמיים כל בני משק הבית מועסקים, לעומת 45.8% ממשקי הבית היהודיים   כ-28% ממשקי הבית הנוצריים וכ-20% ממשקי הבית הדרוזיים.

בשנת הלימודים תשע"ו למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי 384,437 תלמידים מוסלמים (מהם 5,108 תלמידים למדו בחינוך העברי, והשאר בחינוך הערבי).

שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנה זו עלה ל-7.7% (לעומת 7.3% בשנה הקודמת ו-6.7% בשנה שלפניה), אך שיעורם בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לשיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (18.8% בגילאים הרלוונטיים  באמצע שנת 2015).

סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמים מסתכמת ב-13,202 ₪ לעומת  15,930 ₪ במשקי בית יהודים.

בסוף שנת 2016 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.524 מיליון נפש, שהם כ-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-36 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2015.

שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשנת 2016 עמד על 2.4%, בדומה לשלוש השנים האחרונות. שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה, כך בשנת 2000 שיעור הגידול היה 3.8%. עם זאת, שיעור הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל. לשם השוואה, בשנת 2016 שיעור הגידול של היהודים היה 1.8%, של הדרוזים - 1.5% ושל הנוצרים - 1.4%.

כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (35.8% במחוז הצפון ו-%13.9 במחוז חיפה). עוד 21.8% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11%) ובמחוז הדרום (16.4%). רק 1.1% גרים במחוז תל אביב.

בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים; כ-320 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.2% מכלל תושבי העיר.

היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 64.3 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם 53.6 אלף ו-53.2 אלף תושבים, בהתאמה.

האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה; אחוז הילדים בה גבוה ואחוז הקשישים נמוך. כ-35% מהאוכלוסייה המוסלמית הם בגיל 14-0 (534.3 אלף) ורק 3.9% מהם בגיל 65 ומעלה (59.8 אלף). מבנה גילים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות.

יחד עם זאת, שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה מאז תחילת שנות האלפיים, מ-4.74 בשנת 2000 ל-3.29 ב-2016.

בשנת 2015 נישאו בישראל כ-12,500 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-2,200 זוגות מוסלמים
בשנת 2015, גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.3) היה נמוך ביחס לדתות האחרות (יהודים – 28.0, נוצרים - 30.2 ודרוזים - 28.4).

באותה שנה, גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (22.2) היה נמוך ביחס לדתות האחרות (יהודיות – 26.1, נוצריות - 25.8 ודרוזיות – 24.1).

בשנת 2016 נולדו בישראל 37,592 תינוקות לאימהות מוסלמיות. שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.29) גבוה מזה של שאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות – 3.16, נוצריות – 2.05 ודרוזיות -2.21 ).

רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקייה-2.1 ולבנון- 1.6 , אך נמוכה מרמת הפריון הקיימת במדינות מוסלמיות אחרות כדוגמת מצרים וירדן-3.5.

שיעור הפריון הגבוה ביותר היה בקרב מוסלמיות שהתגוררו במחוז הדרום - 5.45 ילדים לאישה ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקרב מוסלמיות ממחוז חיפה (2.65), מחוז הצפון (2.73) ומחוז תל אביב (2.77).

באוכלוסייה המוסלמית כ-296 אלף משקי בית  בשנת 2016,  שהם כ-12% מכלל משקי הבית בישראל. גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם מוסלמי נאמד ב-4.7 נפשות, גבוה ביחס למשקי בית שבראשם יהודי או נוצרי (3.1).

מרבית משקי הבית המוסלמיים (כ-93%) הם משקי בית משפחתיים הכוללים לפחות משפחה אחת. יתרת משקי הבית הם משקי בית לא משפחתיים, ורובם (כ-93%) הם משקי בית של אדם שגר לבד.

כ-34% ממשקי הבית שבראשם מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-10% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי/יה.

בישראל בשנת 2016 כ-289 אלף משפחות  הן מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות (כ-66%) מורכבות מזוג עם ילדים, ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17; כ-11% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17, במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה, הוא 2.82, גבוה מממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.36)

חינוך והשכלה, תלמידים במערכת החינוך  (תשע"ו – 2015/16) בשנת הלימודים תשע"ו למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי 384,437 תלמידים מוסלמים (מהם 5,108 תלמידים למדו בחינוך העברי, והשאר בחינוך הערבי).

התלמידים המוסלמים המהווים 22.7% מכלל התלמידים. שיעור זה דומה לשיעור בשנת הלימודים תשע"ה (22.9%). התלמידים המוסלמים מהווים 86.8% מהתלמידים בחינוך הערבי.

בשנת הלימודים תשע"ו למדו בכיתה א (חינוך ערבי) 32,814 תלמידים מוסלמים המהווים 86.9% מסך התלמידים בכיתה א בחינוך הערבי.

מבין התלמידים המוסלמים בחטיבה העליונה (חינוך ערבי), 58.9% (56.6% מהבנים ו-61.0% מהבנות) למדו בנתיב העיוני.
שיעור זה דומה לשיעור שבקרב תלמידי החטיבה הנוצרים  55.1% (54.6% מהבנים ו-55.6 מהבנות) ונמוך מזה שבקרב תלמידי החטיבה העליונה היהודים (חינוך עברי) - 65.1% (67.1% מהבנים ו62.9% מהבנות).

בשנת הלימודים תשע"ו היוו התלמידים המוסלמים 85.6% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי. שיעור זה דומה לשיעור בשנת הלימודים תשע"ה (84.6%).

מקבלי תארים בשנת תשע”ו (2015/16) בשנת תשע”ו (2015/16), 5.8 אלף מוסלמים קיבלו תארים אקדמיים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 2.8 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות,  1.5 אלף קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות ו-1.5 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.

שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנה זו עלה ל-7.7% (לעומת 7.3% בשנה הקודמת

ו-6.7% בשנה שלפניה), אך שיעורם בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לשיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (18.8% בגילאים הרלוונטיים  באמצע שנת 2015).

6.8% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ו-5.8% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות היו מוסלמים, לעומת 17.2% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בקרב כלל מקבלי תואר ראשון, שיעור המוסלמים היה 8.1%, לעומת 6.8% בקרב כלל מקבלי תואר שני ו-2.9% בקרב כלל מקבלי תואר שלישי. בקרב מקבלי תעודה, שיעור המוסלמים היה 12.8%.

שיעור הנשים המוסלמיות היה גבוה יותר בקרב כלל הנשים שקיבלו תארים אקדמיים (9.1%) מאשר שיעור הגברים המוסלמים בקרב כלל הגברים שקיבלו תארים אקדמיים (5.5%).

פערים אלו היו משמעותיים יותר בקרב מקבלי תואר ראשון (9.8% לעומת 5.6%, בהתאמה) ומתונים יותר בקרב מקבלי תואר שני (7.6% לעומת 5.3%, בהתאמה).

בנוסף, שיעור המוסלמים שקיבלו תואר שלישי היה גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (3.1% לעומת 2.7%, בהתאמה).

בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, שיעור המוסלמים הגבוה ביותר היה באוניברסיטת חיפה (14.1%) והנמוך ביותר באוניברסיטת אריאל (1.5%). באוניברסיטת בן גוריון היה שיעורם 4.4% ובמכון ויצמן 3.1%.

בקרב מקבלי תארים מ-32 המכללות האקדמיות, שיעור המוסלמים היה גבוה מ-10% בשבע מכללות, ונמוך מאחוז אחד בשבע מכללות אקדמיות.

בקרב מקבלי תארים מ-20 המכללות האקדמיות לחינוך, שיעור המוסלמים היה גבוה מ-10% בשבע מכללות, ונמוך מאחוז אחד בשבע מכללות אקדמיות.

בקרב מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות, מתוך כ-170 מקצועות לימוד, שיעור המוסלמים היה גבוה יחסית במקצועות הלימוד הבאים: שפה וספרות ערבית (44.7%), תרבות ואמנות (34.8%), מדעי הרפואה המעבדתית33.3%), רוקחות (29.3%), הכשרה להוראה (28.7%), מנהל מערכות בריאות (25.9%) סיעוד (25.8%), רפואת שיניים 24.1%), ספרות עברית (23.7%), אופטומטריה (22.8%), לשון עברית (20.5 ותואר רב תחומי במדעי החברה (20.1%).

לעומת זאת, היו 64 מקצועות לימוד שבהם שיעור המוסלמים היה לכל היותר אחוז אחד, וביניהם הנדסת תעשייה וניהול, פיזיקה, לימודי מזרח אסיה וכן תקשורת חזותית.

בקרב מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות, מתוך כ-200 מקצועות לימוד, שיעור המוסלמים היה גבוה יחסית במקצועות הלימוד הבאים:  חברה ואמנויות (44.2%), הוראת מתמטיקה ומדעי הטבע (31.7%), דידקטיקה (22.0%),  ושפה וספרות אנגלית (20.9%). לעומת זאת, היו 63 מקצועות לימוד שבהם שיעור המוסלמים היה לכל היותר אחוז אחד, וביניהם מדעי ההתנהגות, יהדות, מדעי הניהול מערכות מידע והנדסת מכונות.