לזכרו של מועין ז"ל שנפל בקרב על החרמון

באנדרטה לזכרם של חללי גדוד אריות הגולן בכניסה להר החרמון, התקיים טקס התייחדות עם זכרו של מועין חלבי ז"ל, בטקס השתתפו בני משפחה וחברים.

מועין ז"ל נולד ב22/11/1951 בישוב דאלית אל כרמל, למד והתחנך בישוב והמשיך את לימודיו האקדמיים, היה צעיר אהוב על כולם, אהב כדורגל ושיחק בקבוצת הישוב.

מועין נהרג ביום הראשון לקרבות בחרמון 8/10/73 והשאיר אחריו, הורים, 4 אחים ו3 אחיות.

אחיו פהמי שהיה מאוד קשור אליו דיבר תמיד על הצעיר עם החיוך הנצחי ואמר שכולנו מתבגרים אבל מועין נשאר תמיד צעיר.

מלחמת יום כיפורים בחזית הסורית, החלה בשעה 1400 בהפגזה ארטילרית לרוחב כל החזית ובתקיפות של מטוסים סוריים על מחנות של צה"ל.

דיוויזיות הרגלים הסוריות תקפו ראשונות, כשמשימתן להכשיר מעברים לשריון על גבי תעלת הנ"ט שלאורך הקו הסגול, לכבוש את מוצבי צה"ל שלאורכו ולהתקדם מעבר לו אל כביש האורך מן הכפר מסעדה לצומת רפיד.

המוצבים הישראלים לאורך הקו הסגול וגדודי הטנקים שתיגברו אותם הופגזו והותקפו גם הם על ידי כוחות שריון ורגלים. בשעות הבאות נותקו חלק מהמוצבים מכוחות צה"ל.

לאחר פרוץ האש הורה פיקוד הצפון לחטיבה 7 להיערך בפתחת קוניטרה, מתוך הערכה שהמאמץ ההתקפי הסורי העיקרי ייערך שם. החטיבה קיבלה תחת פיקודה את הגדוד מחטיבה 188 שהיה פרוס בגזרה הצפונית, ופיקוד הצפון הורה לה להעביר גדוד טנקים אחד תחת פיקודה של חטיבה 188.

גדוד זה השתתף במאמצי הבלימה של ההתקפה הסורית בגזרה הדרומית של הגולן (לאחר מספר שעות, לאור החמרת המצב בגזרה הדרומית של הגולן, הורה הפיקוד לחטיבה 7 להעביר לחטיבה 188 גדוד טנקים נוסף, אך הפקודה בוטלה בהמשך). מפקד חטיבה 7 פרס את כוחותיו הנותרים כשני קילומטרים מערבה מהקו הסגול, בגזרה שמן הכפר בוקעאתא ועד דרומה לקוניטרה.

התקפה הסורית הראשונה נבלמה על ידי המוצבים וגדודי הטנקים של צה"ל שהוצבו לאורך הקו הסגול, אשר השמידו טנקים ואמצעי גישור סורים. בכל זאת הצליחו חיילי רגלים סורים לחדור ולהגיע למבואות קוניטרה שבשטח הישראלי.

בשעה הראשונה מפרוץ המלחמה, כבר נפל מוצב החרמון הישראלי בידי צבא סוריה. במוצב היו אותה שעה 54 חיילים (מהם 7 קצינים): 13 לוחמים מגדוד 13 של חטיבת גולני; 20 חיילי מודיעין; 8 חיילי חיל האוויר; 4 אנשי קשר; 5 חיילי חיל התותחנים ועשרה חיילי מנהלה. בשעות 14:00 - 15:15 הונחתה על המוצב ארטילריה כבדה והוא הותקף מן האוויר. בשעה 15:15 החלו לתקוף את המוצב לוחמים סורים מגדוד צנחנים 82 שהגיעו אליו ברגל מהמוצב הסורי ומיעוטם הונחת מארבעה מסוקים.

לאחר כ-45 דקות של לחימה נועזת של עשרה לוחמי גולני, פסקה הלחימה בשל רצון לסייע למוצב באש ארטילרית של צה"ל. אז נכנסו לחצר המוצב הצנחנים הסורים והשתלטו עליו. לפני חצות הצליחו 17 לוחמים, בהם שישה קצינים להיחלץ ממנו, אך נתקלו בדרכם בחסימה סורית. חמישה נהרגו, שניים נפצעו ונפלו בשבי ועשרה הגיעו לקווי כוחות צה"ל. למחרת ובימים הבאים נשבו 31 חיילים שנותרו במוצב. ביום הלחימה הראשון, נהרגו בגזרת החרמון 16 לוחמים ומפקדים ו-12 נפצעו.

בתקופה הראשונה של המלחמה מועין היה נעדר תקופה של שבועיים, רק אחרי שצה"ל כבש את החרמון, גופתו הובאה למנוחות בדליה.

לזכרם של רב"ט מועין חלבי וחבריו מגדוד אריות הגולן של חטיבת גולני, נבנתה בכניסה להר החרמון אנדרטה שבחזיתה נחקקו 19 ריבועים ובהם שמות 19 הלוחמים שנפלו בקרבות החרמון, חלקם ב-8 באוקטובר, וחלקם ב-22 באוקטובר 1973, יהי זכרם ברוך.

יש לציין שקבוצת הפועל דליה ששיחק בה מועין ז"ל נקראה על שמו הפועל מועין דאלית אל כרמל.

{YouTubeVideo id=VVrE24wW5lo}