איזה דוגמה נותן הסגל החינוכי לילדינו בכרמל ?
בתי הספר בכפרים הדרוזים הפכו לבמת תצוגה ואופנה, הרכבים והריצה למותגים והשפעתם השלילית על ההורים והתלמידים, מה עם הילדים שאין להם? מה מורה עירונית כותבת בשעת הפנאי ומה כותבת מורה דרוזית?
הסגל החינוכי בבתי הספר בכרמל מתואר כסגל של " פוזה " או לוק חדש.
זה מה שמתרחש בין כותלי בתי הספר במילים אחרות תחרות בין המורות על מותגי הלבוש וההנעלה, מעניין מאוד האם בתי הספר הפכו אצלנו למסלול אופנה ותחרות בין המורות מי מתלבשת יותר יפה?.
"הנה גם אני באותה רמה ויש לי". להגיע לבית ספר עם רכב מודרני שעולה הון של כסף האם זה החינוך שמקבלים ילדינו?
איפה האחריות? תלמידים לא מגיעים לבתי ספר, אחרים מגיעים עם חולצות ומכנסי מותגים ואייפונים ופלאפונים הכי עדכניים וחלק מהתלמידים צופים מהצד ושואלים למה אני לא כמו הילד האחר, למה אני לא יכול לקבל את התנאים שיש לו?.
מצבנו גרוע מאוד וזאת אומרת שבבית ספר אנחנו לא שווים בתור תלמידים והמורות עסוקות בהופעה שלהן והחינוך מתדרדר מיום ליום.
השאלה עד מתי ולמה? מי אחראי? והאם יש פתרון? מערכת החינוך הבסיס שלה עקום ואין לה שום כיוון או תכנית חברתית.
אנחנו לא מוצאים את הדפוס הזה בבתי ספר אחרים, המורות והמורים מגיעים מעיר לעיר כדי ללמד.
בבתי הספר המקומיים בכפרים רוב סגל המורות מגיעות מהכפר והן מלמדות בבתי הספר גם כאשר ישנן מורות שהן לא ברמה הדרושה אבל קשרים של בן משפחה עם המנהל יכולים בהחלט לעזור להן, מעולם לא חיפשו רמת הצטיינות אלא רק מילאו הוראות אחרי האינטרסים האישיים בלבד.
עקבנו אחרי הפיסבוק של 4 מורות, שתיים מהן מהכרמל ושתיים מבתי ספר בחיפה, ניסינו לראות מה הן כותבות במשך שבוע ימים בסטטוס שלהן והנה לתדהמתנו מה שגילינו.
המורה מהכרמל שמופיעה בשם ס' כותבת ומעלה כל יום תמונות ממסעדות, בתי קפה, טיולים ונופים ושום מילה לא קשורה לחינוך, דעה פוליטית, אסטרטגית, מדינית ואפילו כלכלית, שום דבר, חוץ מהתמונות של בתי הקפה, לא מצאנו כל עניין.
מורה מחיפה ש' מעלה כל יומיים סטטוס פתרונות ועצות לתלמידים ולהורים איך להתמודד עם ילדיהם בזמן המבחנים בנוסף לדעות אישיות בעניין סביבה וכלכלה.
מורה 2 מהכרמל ב' מעלה יותר מפעם ביום סטטוסים על משפחתה ובעיקר הכי בולט הרכב החדש והבגדים שקנתה מאותה חנות מפורסמת, תאמינו שבעל העסק מקבל פרסום בעלות מיליונים מאותה מורה שכל מה שהיא כותבת זה רק שטויות ודברים שמחנכת בישראל צריכה להתבייש לכתוב ברשת החברתית, כי מורה מהסוג הזה היא משדרת רק ריקנות ללא תוכן ולא מתאימה להתפרנס מחינוך.
מורה 4 מחיפה כותבת סטטוס מאוד מעניין על אלימות בני נוער, מקומות היסטוריים, ושאלות הקשורות למבחנים בהיסטוריה ומתמטיקה, הדף האישי שלה מלא בלייקים ותודות של הורים ופרגון גדול של תלמידים והמיוחד בין כל הדברים שאלות ותשובות על שירים לועזיים, המורה מחוברת לתלמידים ולגילם ומחבקת את מה שהם אוהבים.
מה שאנחנו לומדים מארבע המורות שהמורות הדרוזיות מתעסקות בדברים שוליים ולא איכותיים ומה שמעניין אותן זה השואו ולא מעבר ורגע אחרי שהן עוזבות את בית הספר עוברות לעולם משלהן ללא כל התחשבות בסביבה בה הן חיות ומתפרנסות.
לעומת המורות מהמגזר היהודי שבאות גם בזמן החופש להמשיך לשמש דוגמה לתלמידים גם בשעות הפנאי.
לסגל החינוך בכרמל תפסיקו עם ה"שופוני יא נאס", הגיע הזמן שיהיה צדק חברתי בבית ספר, תתחשבו באותם ילדים שמגיעים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
תפסיקו לפגוע בשכבות החלשות.
יש לציין שבמערכת החינוך הכפרית ישנן מורות טובות מאוד אבל לצערנו הן בודדות וכל רצונן זה לעזור ולתמוך ולהוות דוגמה בכל מקום לא רק בבית הספר.
