האב פשט רגל בגלל תאונת בנו ודורש להפחית ממזונותיו
השופט פסק שעל הבעל לשלם מזונות הגבוהים ממשכורתו. הבעל ערער על ההחלטה בטענה שכל כספו הושקע בבנו שנפגע אנושות בתאונה, ונפטר.
תאונת דרכים שהותירה את בנם הבכור של בני זוג מהשרון בקומה – גרמה להתרוששותם, ולגירושיהם, כך עולה מערעור שהוגש לאחרונה על ידי עו"ד שירי זיידמן, בשם האב, לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
לדברי עו"ד זיידמן, הטיפולים הממושכים בבן, שכללו, בין השאר, ההתייעצות תכופות עם מתקשרים ויועצים רוחניים – הותירו את בני הזוג, מושבניקים מהשרון, בחובות כבדים. בשל החובות לנושים, נאלץ הבעל למכור את חלקו במוסך המצליח בו היה שותף - וכך איבד את מקום עבודתו ומקור פרנסתו.
לדברי עו"ד זיידמן, לאחר מות הבן, כארבע שנים לאחר ששקע בקומה, עלו יחסיהם של בני הזוג על שרטון, והאישה הגישה תביעה למתן גט בביה"ד הרבני, ובמקביל בקשה לקביעת מזונות ילדים ומזונות אישה לביהמ"ש למשפחה בפתח תקווה.
בדיון שנערך בעניין קביעת המזונות הזמניים – החליט שופט ביהמ"ש למשפחה להשית על הבעל מזונות זמניים בגובה 8,000 ₪ בחודש, למרות ששכרו נטו אינו עולה על 6,500 ₪ - וזאת עד גירושיהם הסופיים של בני הזוג זה מזו.
לדברי עו"ד זיידמן, החלטתו של השופט אינה מנומקת, ואינה מסתמכת על ראיות כלשהן, והוא מסתפק במשפט הסתום על כך שהשתכנע כי "לבעל יש מקורות הכנסה נוספים" ותו לא.
לדברי עו"ד זיידמן, מאז התקבלה החלטתו של השופט, מתקשה הבעל לתפקד, למרות שעבודתו כנהג משאית שכיר מחייבת אותו בריכוז רב, ובשעות שינה מסודרות.
בימים אלה אמור ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, המשמש כערכאת ערעור על החלטות ביהמ"ש למשפחה, לפסוק האם להורות לביהמ"ש למשפחה לחזור ולדון בקביעת המזונות הזמניים, תוך הסתמכות על הכנסתו המוצהרת של הבעל, או לדחות את ערעורו של הבעל, ולכפות עליו לשלם את המזונות הגבוהים שנפסקו לו.
יחסיהם של בני זוג ממושב בשרון עלו על שרטון, לאחר מות בנם הבכור כתוצאה מתאונת דרכים קשה בה היה מעורב, והם שקעו בסכסוך מר.
האישה הגישה נגד בעלה תביעה לגט בבית הדין הרבני, ובמקביל תביעה למזונות קטינים, למזונות אישה ולמזונות זמניים, לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, במסגרתה טענה, בין השאר, כי בעלה מבריח מפניה רכוש וכספים.
לדברי עו"ד שירי זיידמן, המייצגת את הבעל, שופט ביהמ"ש למשפחה קיבל את עמדתה של האישה, קבע כי לבעל הכנסות נוספות, למרות שהאישה לא הביאה כל ראיות לנכונות טענותיה, בעוד הבעל מספק ראיות רבות להתדרדרות הכנסתו, וחוותיו הכבדים לנושים רבים. בהתאם לכך, פסק השופט כי על הבעל לשלם מזונות זמניים בגובה של 8,000 שקלים בחודש, עד לגירושיהם הסופיים של בני הזוג.
בערעורו על החלטה זו, טענה עו"ד זיידמן, המייצגת את הבעל, שעקב ההוצאות על הטיפולים והניתוחים הרבים, ובעיקר הייעוץ עם מטפלים אלטרנטיביים ומתקשרים, בהם נעזרו כדי לשפר את מצב בנם טרם מותו, נאלצו בני הזוג למכור את דירתם, שערכה למעלה מ-800,000 שקלים.
לדברי עו"ד זיידמן, כסף זה לא כיסה את חובות בני הזוג שנצברו בשל תאונת הבן, והן בשל אובדן הפרנסה שהגיע בעקבותיו.
כשבני הזוג נפרדו, חזר הגבר לגור בבית הוריו, נתמכי סעד, ונאלץ למכור את חלקו במוסך בו היה שותף - ומאז הוא עובד כשכיר בחברת משאיות במשכורת חודשית של 6,500 שקלים נטו.
לאור החובות הרבים שצבר, ביקש הבעל להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל, בקשה שאושרה, תוך איחוד תיקים וקביעת צו תשלומים של 100 שקלים לחודש. במקביל, הגיש הגבר בקשה להכרזה כפושט רגל. "כיום לגבר אין כלל נכסים, חסכונות או כל משאב כלכלי אחר, מלבד משכורתו הקיימת", אומרת עו"ד זיידמן. "הוא חי יחד עם הוריו נתמכי ביטוח לאומי בדירה קטנה, מפני שאין ביכולתו לשלם שכר דירה ראוי".
לדברי עו"ד זיידמן, למרות שגם האישה מוכרזת בהוצאה לפועל כחייבת מוגבלת באמצעים, היא חיה עם ילדי בני הזוג באותו בית שכור במושב בשרון, בשכירות בגובה של 3,800 שקלים בחודש, בחוזה הרשום על שם הגבר.
לעומתה הגבר, שמהרגע הראשון נאלץ לעזוב את ביתו, שילם את שכר הדירה של אותו בית שכור חודש בחודשו באמצעות הלוואות מחברים ומבני משפחה, מכיוון שאין ברשותו חשבון בנק.
"הגבר לא חיפש להתחמק מתשלום מזונות בניו הקטינים, וחש מחויבות עצומה לכלכלם", אומרת עו"ד זיידמן. "לכן למרות מצבו הכלכלי הקשה, נתן הגבר את כל מה שהיה ברשותו מבחינה כלכלית לאישה ולבניו".
"בית המשפט נתן החלטה לא סבירה באופן חריג, וגם ניהול הדיון חרג ממתחם הסבירות", טוענת עו"ד זיידמן. "זאת, משום שהתיק, ובו בקשות ותגובות הצדדים, לא הובא בפני כבוד השופט אלא רק בעת הקראת ההחלטה על ידו". בסופו של אותו דיון קבע כב' השופט, כי הגבר יישא בתשלום של 1,000 שקלים בעבור כל ילד, ובסך הכל – 3,000 שקלים. בנוסף, קבע השופט כי הגבר ישלם את שכר הדירה בבית שבו מתגוררות האישה והבנים בסך 3,800 שקלים בחודש, בתוספת 1,000 שקלים חודשיים מזונות אישה. לפיכך, סך התשלומים שנקבעו לגבר בחודש הם 7,800 שקלים, כאשר שכרו עומד על 6,500 שקלים בלבד.
"הגבר מנצל את מלוא יכולת השתכרותו הפוטנציאלית, לעומת האישה, שכלל אינה מתכוונת לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת שלושת ילדיה, ודורשת כספים מהגבר שאותם אין ידו משגת", אומרת עו"ד זיידמן.
"התיק עם הראיות לא עמד לנגד עיניו של השופט"
לדברי עו"ד זיידמן, השופט שפסק בעניין המזונות הזמניים הכריז בפני הצדדים בתחילת הדיון כי אין בידיו התיק האמור, הכולל את כתב ההגנה ואת כתב התשובה. "בית המשפט אף לא עיין במסמכים המצורפים לתגובת הגבר לבקשה למזונות זמניים, שכן לו היה מעיין, היה רואה את תלוש המשכורת שלו שצורף לבקשה, ובו מצוינת משכורתו החודשית".
לדברי עו"ד זיידמן, ישנן שתי דרכים לקביעת מזונות זמניים, על פי תקנות סדר דין אזרחי: "בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד כתבי הטענות, הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם". התקנה, לדבריה, לא מורה כי ניתן לפסוק מזונות זמניים ללא עיון בבקשה וכתב התגובה, וללא התיק עצמו בבית המשפט. "קביעת בית המשפט שפסק את גובה המזונות הזמניים על הגבר, ללא התיק עצמו אשר מונח מולו, לא עמדה בדרישות החוק, ולכן עליה להתבטל", אומרת עו"ד זיידמן.
עוד היא מציינת פסיקות עבר, שבהן נקבע כי פסיקת מזונות זמניים גבוהים במיוחד, אשר בעקבותיהם יימצא הבעל במצב של משיכת יתר בחשבון הבנק שלו או בהעדר יכולת תפקוד כלכלית – וזאת בעוד מצבה הכלכלי של האישה מאפשר לה לחיות ברווחה – אינה סיטואציה תקינה, שכן האיזון בין הצדדים הופר.
"בפסיקה נקבע, כי הדרך הנאותה לפסיקת מזונות זמניים תשקף, פחות או יותר, את המצב הכלכלי שהיה פרוץ הסכסוך, וכך יוכלו בני הזוג לגשת להליכים המשפטיים ביניהם כאשר אין מנצח, וכי מצבם הכלכלי ורמת חייהם דומים או זהים לזו שטרם תחילת ההליכים המשפטיים" מציינת עו"ד זיידמן.
לדבריה, רמת החיים של הגבר והאישה הייתה סבירה ואף נמוכה, בעקבות החובות שבהם שקעו בני הזוג, כאשר אין ברשותם רכוש כלשהו ואפילו לא חשבון בנק, והם נרדפים על ידי נושים.
על כן, לדבריה, ולאור פסיקות העבר, אין מקום לפסיקה שבה הגבר לא יוכל כלל לחיות ולהרוויח את לחמו, מפני שאת כל משכורתו ומעבר, עליו להעביר כמזונות לבניו הקטינים ולאישה. "בפסיקתו את גובה המזונות הזמניים, טעה בית המשפט וחרג ממתחם הסבירות באופן קיצוני, שכן הפך את הגבר לעני, ואת האישה לחיה ברווחה, כאשר המזונות אינם הכספים היחידים הנכנסים לכיסה, בהיותה מקבלת כספים מהביטוח הלאומי, ועזרה שוטפת מחבר קרוב", אומרת עו"ד זיידמן.
"יש להקפיד על מזונות הולמים, ועל עיקרון השוויון בין הצדדים"
לדברי עו"ד זיידמן, כשבית המשפט גזר את דמי המזונות הזמניים האמורים, הגבר לא ידע את נפשו מצער ומחרדה, בעיקר לאור חובותיו הרבים, הוא מתקשה לישון בלילות, ועבודתו כנהג משאית, הזקוק לשעות שינה מינימליות נפגעת עד מאד. "הוא נמצא בפני שוקת שבורה, וזאת כי אין ביכולתו בשום דרך לשלם את הסכום שנפסק", אומרת עו"ד זיידמן. "יש להפעיל את צדק המשפט באופן שוויוני, ולהקפיד על פסיקת מזונות זמניים הולמים – לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי – על מנת שלכל אחד מהם תהיה יכולת קיום כלכלית ערב תחילת הדיונים בבית המשפט".
לאור כל האמור, מבקש הגבר, באמצעות עו"ד זיידמן בבית משפט המחוזי מרכז, לבטל את החלטת בית המשפט למשפחה בדבר גובה המזונות הזמניים, ולקבוע סכומים מינימאליים, התואמים את משכורתו ואת יכולת השתכרותה של האישה, כמו גם את עיקרון השוויון בין הצדדים. הבקשה נידונה בימים אלה בבית המשפט.
