תל מגידו מנהרת המילוט ואגירת המים

סמוך לאזור התל קיים קיבוץ הנושא את השם מגידו. רשות הגנים הלאומיים הפכה את תל מגידו עצמו לגן לאומי. כיום פוקדים את המקום צליינים נוצריים רבים בשל אזכורו בברית החדשה. בתל מספר אתרים הראויים לציון: שערי העיר הקדומה, "ארמון השנהבים" (שבו נמצאו מאות פיתוחים אמנותיים ותכשיטים משנהב), החתך הגדול שבוצע בתל על ידי המשלחת משיקגו (הנותן תמונה מרשימה של שכבות התל הרבות), האורוות מתקופתו של אחאב וכן מספר ארמונות נוספים. לדעת רבים, האתר המרשים ביותר בתל מגידו הוא מפעל אספקת המים של העיר מהתקופה הישראלית, המזכיר את מפעל המים של חצור הקדומה. כמו כן, מהווה התל נקודת תצפית טובה על נופי עמק יזרעאל, על הרי הגלבוע, על גבעת המורה, על הר תבור ועל רכס הרי נצרת.

בשנת 2005 הוכרז תל מגידו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. ב-2006 התגלו במקרה בכלא מגידו, אשר סמוך לתל, פסיפסים עתיקים הקשורים לנצרות ונחשבו בתחילה כחלק מאחת מהכנסיות הראשונות בעולם. עקב כך, הגילוי עורר התעניינות בקרב נוצרים וארכאולוגים בכל העולם. בחודש יולי 2011, לאחר עבודות רסטורציה רבות בכד חרס שנמצא בחפירות במקום, נמצא אוצר תכשיטים נדיר המוערך מראשית תקופת הברזל.‏

האתרים הבולטים במגידו הם המוזיאון בו מוצגים דגמים להמחשת המבנה הארכיאולוגי המורכב של התל וסרט, "השער הכנעני" שער מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ), שרידי הארמון, "שער שלמה" מתקופת הברזל, התצפית הצפונית המשקיפה על הנופים היפים של מרחבי עמק יזרעאל, הרי נצרת והגלבוע, התצפית הדרומית ובה סוכת תפילה לצליינים, האורוות ומפעל המים שהוא גולת הכותרת של הביקור במגידו.

בראשית האלף השלישי לפני סה"נ כבר הייתה מגידו עיר מבוצרת בחומות אדירות, ואלף שנים אחר כך הפכה להיות אחד ממרכזי השלטון המצרי בכנען. ערכה האסטרטגי לא סולא בפז: מגידו חלשה על קצה נחל עירון בלב "דרך הים" הקדומה, שהוליכה ממצרים לדמשק.

מגידו קשורה גם למסעו של המלך המצרי תחותמס השלישי, אשר עלה על כנען בשנת 1486 לפני סה"נ כדי לבסס את שלטון מצרים באזור.
עוצמתה של מגידו הכנענית מנעה משבטי ישראל לכובשה בתקופת הנחלות. נראה כי העיר נכבשה רק בימיו של המלך דוד. העיר שגשגה בימיו של שלמה.

על מגידו עברו כל התהפוכות שפקדו את ארץ ישראל. בשנת 924 כבש פרעה שישק את מגידו, אך העיר שיקמה את ביצוריה. 

מאוחר יותר הפך המלך אחאב את מגידו לעיר רכב חשובה. בשנת 732 לפני סה"נ כבש את מגידו תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור. במגידו מצא את מותו המלך יאשיהו, כאשר יצא בראש צבאו לבלום את פרעה נכה. אירוע זה מציין את תקופת פריחתה האחרונה של העיר, שנעזבה לאחר התקופה הפרסית.

מגידו מזוהה עם הר מגידון (ארמגדון), שם המופיע בברית החדשה כשדה הקרב של אחרית הימים (חזון יוחנן, ט"ז 14-21).

מפעל המים במגידו: ראשיתו של המאגר, כנראה, בתקופתו של שלמה המלך, אז נסללה דרך עילית שעברה בין שני קירות מקבילים אל המעיין שנבע מחוץ לחומה, בחלקו המערבי של התל. מאוחר יותר, כנראה בימיו של המלך אחאב, הוקמה מערכת מורכבת הרבה יותר, שתפקידה היה להסוות את המעין ולאפשר שאיבה ממימיו, מבלי לצאת מתוך החומה.

{YouTubeVideo id=Y2dVErUmWjQ}