רק תלמידת תיכון וכבר אלמנה

רבים מהנופלים מותירים אחריהם לא רק משפחה כואבת ושבורה, אלא גם חברה קבועה, במקרים רבים בגילאי התיכון – החשה כאלמנה לכל דבר ועניין.

האם לבת זוג קבועה של חלל צה"ל, גם אם טרם מלאו לה 18 שנה – מגיעות זכויות כשל אלמנת צה"ל? מסתבר שהסוגיה הכואבת והסבוכה הזאת כבר זכתה לדיונים משפטיים לא מעטים.

לדברי עו"ד ליאן קהת, העוסקת רבות בדיני משפחה, ירושות וצוואות – נשים הנשואות לחללי צה"ל, ונשים הנחשבות כידועות בציבור של חללי צה"ל – זכאיות למעמד של אלמנות צה"ל, מעמד המקנה תמיכה נפשית וכלכלית לכל ימי חייהן.

אך לדברי עו"ד קהת, אישה שלא נישאה לבחיר ליבה, יכולה להיחשב כידועה בציבור של חלל צה"ל לאחר מותו, רק לאחר שעמדה במספר רב של תנאים מוקדמים. לדבריה, צעירות שחיו חיי זוגיות  עם בני זוגן, שנפלו במערכות ישראל –מנהלות  מאבקים מול משרד הביטחון להכיר בהן כאלמנות צה"ל. על שכול בזוגיות בגיל הצעיר , והמשמעויות המשפטיות שלו – בכתבה הבאה.

לדברי עו"ד ליאן קהת, כאבן של נערות ונשים צעירות שאיבדו את אהוב ליבן במלחמה הוא כאב עמוק, מתמשך ופעמים רבות, בלתי ניתן לריפוי – ועל כך נתן את דעתו המחוקק, כבר בשנותיה הראשונות של המדינה.
על כן נקבע בחוק, שלאלמנת צה"ל, להורים השכולים וליתומי צה"ל יינתן מעמד מיוחד, ותמיכה לכל החיים – כחלק מתקציב משרד הביטחון.

לדברי עו"ד קהת, לשון החוק מייחסת לאישה הנשואה את מלוא הזכויות, אך מקשה על הכרה בנשים המקיימות זוגיות ארוכה בטרם נופל הגבר במערכות ישראל. כתוצאה מכך, מנהלות עשרות נשים כבר שנים ארוכות, מאבק להכיר בהן כאלמנות צה"ל, בעוד מערכת הביטחון ומערכת המשפט – דוחות את בקשתן.

לדברי עו"ד קהת, אלמנת צה"ל זכאית לזכויות רבות הניתנות מתוקף חוק משפחות חיילים שנספו במערכה תגמולים ושיקום, תש"י – 1950 – מעמד הנושא עמו הטבות רבות, הכוללות ליווי ותמיכה, בין השאר נפשית, של אנשי אגף השיקום במשרד הביטחון, מענקים מיוחדים אחת לשבע שנים, סיוע ברכישת דירה למחוסרת דיור או בהחלפת דירה או בתשלומי משכנתא, ביטוח רפואי, הטבות רפואיות, מימון רכב ועוד.

אלמנת צה"ל, על פי חוק, היא מי שהייתה אשת החייל שנספה, ביום מותו, לרבות מי שהייתה ערב מותו ידועה בציבור שלו וגרה עימו.

לצורך ההכרה כאלמנת צה"ל  צריכים להתקיים מספר תנאים:

על החייל להיות מוכר כ"חייל שנספה במערכה" כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו.

מעמד חלל מערכות ישראל ניתן לא רק לחיילי צה"ל בשירות חובה, קבע או מילואים, אלא גם לאנשי זרועות הביטחון כולן (שב"ס, שב"כ, מוסד וכו') כולל נכי צה"ל שנפטרו עקב נכותם המוכרת. כמו כן, גם שוחרים בפנימיות קדם צבאיות שנספו בנסיבות חבלה תוך כדי ועקב פעילותם – יוכרו כחללי מלחמות ישראל.

האם אישה שטרם נישאה לחלל צה"ל זכאית גם היא למעמד אלמנת צה"ל?

לדברי עו"ד קהת, כאשר מדובר באישה שהייתה נשואה לחלל צה"ל הדברים מוסדרים כאמור בחוק, אך כאשר מדובר בזוג שלא נישא תידרש האישה להוכיח את מעמדה כ"ידועה בציבור" של החייל המנוח.

לדברי עו"ד קהת, הקושי העיקרי של נשים צעירות להכרה בהן כאלמנות צה"ל היא הדרישה למגורים משותפים עם החייל ערב מותו. "כאשר מדובר באישה מאוד צעירה אשר בפועל טרם יצאה מבית הוריה, כך למשל בת 18-19, לא יכיר בה צה"ל כאלמנה" אומרת עו"ד קהת.

ככלל, עמדת קצין התגמולים במשרד הביטחון מאד מבוצרת, ונובעת ככל הנראה מניסיונות לזכות בזכויות שלא כדין, או לחלופין, כתוצאה מקשיים תקציביים - "המהווים שיקול שאינו ראוי מכל וכל" דברי עו"ד קהת. לדבריה, גם כאשר קצין התגמולים דוחה את בקשה הראשונה של אישה להכיר בה כאלמנת צה"ל, אין הדבר מהווה סוף פסוק, וניתן לערער על ההחלטה.

לדברי עו"ד קהת, קצין התגמולים קובע בעמדתו כי ידועה בציבור תוכר כאלמנתו של חייל צה"ל תחת מספר תנאים וביניהם: מגורים משותפים עם חוזה שכירות משותף, חשבון בנק משותף וכן מסמכים המעידים על קיום משק בית כבעל ואישה לכל  דבר. עדויות של בני משפחה או חברים גם הם יכולים להועיל אך בסופו של דבר, קצין התגמולים דן בכל מקרה לגופו.

האישה לא הוכרה כאלמנה למרות הצעת הנישואין

כך למשל, במקרה שנדון רק השנה בבית משפט השלום בחיפה, דרשה צעירה להכיר בה כאלמנת צה"ל לאחר שבן זוגה נהרג במלחמת לבנון השנייה. האישה הוכיחה כי בן זוגה הציע לה נישואין מספר חודשים לפני מותו וכי הם היו אמורים להינשא מיד לאחר השחרור.

לטענת האישה, היא התגוררה עם בן זוגה המנוח תחת קורת גג אחת והם ניהלו חיי משפחה ומשק בית משותף, כבעל ואישה.

קצין התגמולים התנגד לבקשתה של האישה, וסירב להכיר בה כידועה בציבור, וכך התגלגל העניין לבית המשפט. בתמיכה לטענתו טען קצין התגמולים שהחייל המנוח חתם על חוזה השכירות של דירתו לבדו, ואף קיבל החזרים מהצבא בגין אותו הסכם, ובו הצהיר על עצמו כעל חייל בודד. בית המשפט אימץ את עמדת קצין התגמולים ודחה את תביעת הארוסה, בקבעו  שהיא לא הצליחה להוכיח שהייתה ידועה בציבור של המנוח.

במקרה אחר שנדון בפסיקה לפני כעשור, דובר בבני זוג שהיו חברים כשבע שנים עוד בימים שהאישה למדה בתיכון. הגבר נהרג בדרגת רב סרן בתאונת אימונים, וזאת  לאחר שהספיק להתגורר עם בת זוגו חודשים ספורים בדירה שכורה בירושלים. השניים היו אמורים להינשא חודשים ספורים לאחר התאריך בו מצא את מותו.

לדברי עו"ד קהת, בסופו של יום ולאחר מאבק ארוך, הורה בית המשפט העליון למשרד הביטחון להכיר באישה כאלמנת צה"ל. 

"עמדת בתי המשפט מחמירה"

לדברי עו"ד קהת, ידוע הוא כי מספרם של הזוגות החיים יחד ללא נישואים ומנהלים חיים משותפים, כשלב מקדים לקראת נישואים, או כתחליף לנישואין – גדל משנה לשנה. על מנת שלא להחיל את מעמד הידועים בציבור על זוגות שאין להם עדיין כל כוונת שיתוף, נפסק כי ההכרה בבני זוג כ'ידועים בציבור' מחייבת עמידה ב'מבחן סף' - מעבר משלב ה'ניסיון' וה'רצון' למיסוד הקשר.

בית המשפט אמנם ער למגמה של זוגות צעירים להתגורר יחדיו מגיל צעיר, והוא מציין מפורשות בפסיקותיו, כי הדבר אינו בהכרח מעניק להם מעמד של ידועים בציבור. שתי הדוגמאות לפסיקות שפורט קודם לכן, האחת שנדחתה, והאחת שהתקבלה, רק מעידות על הקושי הרב בקבלת מעמד אלמנת צה"ל, וכן על הקשחת עמדתו של בית המשפט בהכרה שכזו. .

עו"ד ונוטריון ליאן קהת http://kehat-law.com/  עוסקת רבות בתחום דיני המשפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.