פיתוח מערכת מתוקננת לאבחון לקויות קריאה וכתיבה בערבית

בשיחה עם פרופ' רפיק אברהים, חוקר בכיר במרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח באוניברסיטת חיפה  וראש תוכנית ההתמחות בלקויות למידה לדוברי ערבית, הוא מסביר על הרציונל לפיתוח מערכת זו, תוך כדי התייחסות לייחודיות של השפה הערבית הן בהיבט הדיגלוסי (הפער בין הלשון הדבורה ללשון הכתובה) והן בהיבט האורתוגרפי (צורת הכתב), וכן על  תהליך הפיתוח שנמשך יותר מ-4 שנים.

שקדו על הפיתוח שבוצע במימון המרכז, החוקרים והקלינאים: ד"ר אברהים אסדי, פרופ' מיכל שני ופרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, וד"ר ענת בן-סימון מהמרכז הארצי לבחינות והערכה. 

המערכת המתוקננת לאיבחון יכולות שפה וקריאה של ילדים בכיתות א'-ו' נקראת لغة ألقراءة (לוג'את אלקירא'אה), תשרת את כל אנשי המקצוע שיהיו רשאים לעסוק באיבחון וטיפול בלקויות למידה (קריאה) כגון פסיכולוגים חינוכיים, מומחים עם תוארר מוסמך (M.A) בלקויות למידה, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ומומחים אחרים.

לדברי פרופ' אברהים, בעולם האורייני, כ-25% מהלומדים סובלים מקושי באחת ממיומנויות הלמידה, שהמרכזית שבהן היא מיומנות הקריאה. קושי זה עשוי להופיע בדרגות חומרה שונות, מקושי קל ועד כשל מוחלט.

המושג "לקויות למידה" מתייחס לפער בין ההישג הממשי של התלמיד לבין ההישג המצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, וזאת בתחום אחד או במספר תחומים כגון שפה מדוברת, קריאה, כתיבה, חשבון והתמצאות במרחב. ליקויים אלו גורמים להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות המערבות אחת או יותר ממיומנויות אלו.

לפיכך, תלמיד עם לקות למידה יוגדר ככזה כאשר מתקיים פער של שנתיים לפחות בין הישגיו הלימודיים לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו, וכאשר מתקיים פער בין הישגיו הלימודיים לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.

נושא האבחון והטיפול בתלמידים ששפת האם שלהם ערבית והם בעלי לקות למידה מדאיג מאוד את האחראים על תחום זה במערכת החינוך הערבית, שכן מערכת חינוך זו חסרה כלי אבחון מתוקננים המאפשרים איתור ואבחון של קשיי למידה בשפת האם הערבית.

לפי פרופ' אברהים, נתונים ארציים על רמת הקריאה שנאספו בשנים האחרונות בארץ בקרב אוכלוסיית דוברי הערבית הצביעו על רמת הישגים מדאיגה בהשוואה לדוברי העברית (המשוב הארצי למערכת החינוך, 1996, מבחני מיצ"ב תשס"ג, תשס"ו). כמו כן, הדוח הבין-לאומי על האוריינות והישגי הקריאה (PIRLS, 2006) הצביע על רמת אנאלפבתיות גבוהה במדינות ערב, ועל הישגים נמוכים במבחני הקריאה בקרב תלמידים דוברי ערבית בישראל. באשר לנושא לקויות הקריאה במערכת החינוך במגזרים דוברי הערבית בארץ, המצב הוא מורכב. מצד אחד קיים מחסור בכלי אבחון מתוקננים בשפה הערבית ומצד שני אין מספיק צוותים מקצועיים ומיומנים דובר ערבית המסוגלים לבצע אבחונים מדויקים וטיפול בתלמידים עם לקויות.

לדברי פרופ' אברהים, התוצאה הבלתי נמנעת ממצב זה היא כי ילדים דוברי ערבית, שהם בעלי לקויות למידה, אינם מאובחנים, או שהם מאובחנים בשוגג כלוקים ברמת פיגור. כך קורה שילדים רבים אינם זוכים לשירות הולם המגיע להם, או שהם מתויגים באופן מוטעה, דבר שעשוי לגרום להם סבל רב ולפגוע בהם מבחינה חברתית ומבחינה נפשית. כמו כן, מצב זה גורם לכך שלא נפתחות מסגרות חיוניות המתאימות לצורכיהם של ילדים לקויי למידה, ובו בזמן מתבזבזים משאבים על שירותים שאינם נחוצים בשל האבחנה השגויה, כגון פנימיות ובתי ספר לילדים עם פיגור שכלי.

במסגרת המאמצים לגשר על הפער הקיים בין המגזר היהודי לבין המגזר דוברי הערבית, נוצר הצורך בפיתוח כלים מתוקננים. כלים אלו יאפשרו לבחון את השפעת המרחק הלקסיקלי בין שני גווני השפה, המדוברת והספרותית (תקנית), והמורכבות האורתוגרפית של הכתב על יכולות הקריאה והבנת הנקרא. לדוגמא, מחקרים הראו קשר בין הדמיון החזותי בין האותיות (כמו תכוניות ויזואליות קטנות (ﺼ/ﻀ ,ﻁ/ﻅ), כמו נקודות דיאקריטיות (ﺯ/ﺭ, ﺫ/ﺩ, ﺽ/ﺹ, غ/ع, ﺥ/ﺡ, ي/ﯼ), מספר הנקודות הדיאקריטיות (ﺕ/ﺙ, ﻗ/ﻓ), לבין מדדים קוגניטיביים כגון: זיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה, זיכרון לטווח ארוך, מדדי קשב וקצב עיבוד מידע.

לנוכח כל האמור לעיל, החליטו חוקרי מרכז אדמונד ספרא לחקר המוח שבאוניברסיטת חיפה, בשיתוף חוקרת מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, לפתח כלים בשפה הערבית לאבחון של קשיי קריאה וכתיבה, וכן להעלות את המודעות לנושא בקרב האוכלוסייה הערבית באמצעות סרטים חינוכיים בנושא לקויות למידה. מערכת האבחון נקראת "לוג'את אלקירא'אה".

פרופ' אברהים מוסיף כי דגימת המשתתפים נעשתה בשלושה שלבים והתבססה על מצבת התלמידים בבתי הספר היסודיים במגזרים דוברי ערבית בישראל ולכן הדבר מהווה את הבסיס לנורמות הארציות. לדבריו, המטלות כוללות מדדי אבחון של מיומנות הקריאה ברמת הדיוק והקצב. הן כוללות מבחני פענוח של מילות תפל, מילים מנוקדות ומילים לא מנוקדות. כמו כן, המערכת כוללת מבחני קריאה של טקסט מקושר ומבחני כתיב. ברמת ההבנה, הערכה כוללת מבחנים של הבנת הנקרא והבנת הנשמע.

ברמת השפה הדבורה, המערכת כוללת מבחנים של המודעות הפונמית (השמטה פונמית ופירוק פונמי), ידע מורפולוגי (מודעות לשורש, שטף מורפולוגי והטיית שמות עצם ופעלים), אוצר מילים (הפקה והבנה) וידע תחבירי. בנוסף, המערכת כוללת מבחנים של השפה הכתובה, קרי ידע אורתוגרפי (זיהוי תבניות כתיב שגויות ומבחן פרסינג). בנוסף למדדים השפתיים, הערכה מכילה מדדים קוגניטיביים כגון מדדי זיכרון עבודה פונולוגי וקצב עיבוד מידע.

מערכת זו לדברי פרופ' אברהים, מאפשרת גם איתור מוקדם ככל האפשר של ילדים שעלולים לפתח קשיים בתהליך רכישת הקריאה, מטרה שהיא חשובה ביותר ומכאן נובעת חשיבות הטמעתה בשדה החינוך ובדיקת יעילותה במחקר עתידי באמצעות מחקר מושכל.