העוני שלא מורגש בכפרי הכרמל

כל מי שבודק לעומק מי מטפל במקרים של משפחות במצוקה ובמיוחד אנשים בודדים, מגלים שאפס מקרים מטופלים חוץ מאלה שבאים לקבל סיוע של ביגוד חם וסמיכות ומדי פעם אוכל ולא מעבר.

מחלקות הרווחה לא מזהות את המקרים הקשים בהם ציבור רחב חי במצוקה קשה בעיקר כלכלית, מלא בעיות מגורים וכו' ולאף אחד לא מפריע בכפרים, למרות שבמקרים מסוימים מזהים את המצוקה בבתי הספר אצל ילדים וחלקם כלל לא נראים בחברה המקומית.

על המועצות שמקבלות כספים, לטפל במצבים האלה ולא רק לשלם משכורות לעובדים שלא עושים כלום בלעצור את האסון הבא.

מה שקרה לפני 4 שנים עם משפחת כיוף ששלושה בני אדם נמצאו ללא רוח חיים בביתם כתוצאה מהרעלת אוויר CO 2 והלילה אותו הדבר צעיר שחי בתנאים קשים בחדר בבית שלד בדאלית אל כרמל, שבכדי להתחמם מדליק עצים, ככל הנראה בגלל פליטת ה CO2 ואי אוורור נוצר חנק וזיהום והצעיר נמצא ללא רוח חיים.

בשני המקרים ובמקרים נוספים, אם המחלקות במועצות היו עובדות לטובת אותה חברה, הדברים היו אחרת ואולי היו יכולים למנוע את המקרים הנוספים וסבלם של רבים שכלל לא מבקשים סיוע מלשכות הרווחה.

הבעיה הנוספת והקשה ביותר, שהציבור רואה ויודע ולא מדווח לרשויות הרווחה או לגורמים המוסמכים לטפל וחלקם טוענים שהם כן דיווחו אבל לא נעשה כלום בעניין אותה אוכלוסייה, לא בושה לדווח אולי ניתן להציל חיי בני אדם בזה.

לגבי המקרה של הלילה צעיר בן 30 גרוש ללא ילדים נחנק מזיהום אוויר בחורף גשום וקר.