המטס הטורקי שהתרסק בקיבוץ האון

בכל שבוע אנחנו מביאים לכם נקודת חן מהארץ, שבאה להמחיש לכם ולתת לכם טעימה מהיסטוריה שהתרחשה באזור שלנו, כשאתם נמצאים באזור כנרת, יש כל כך הרבה אתרים ונקודות חן, אחת היפות היא אנדרטת הטייסים.

נוסעים בסובב כנרת, מצומת צמח לכיוון קיבוץ האון על כביש מס` 92, (בין קיבוץ האון לקיבוץ עין גב) כ-200 מ` בצידו המזרחי (ימין) של הכביש ישנו שלט המורה על כניסה לאנדרטה, נוסעים בדרך העפר בין מטעי הבננות עד להגעה לאנדרטה. אנדרטת הטייסים הטורקים מנציחה את זכרם של שני טייסים טורקיים, יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"מ) צאדיק ביי, שמטוסם התרסק במקום ביום שישי, ה-27 בפברואר 1914, בדרכם מדמשק לירושלים.

סרטון מהמקום שצילמנו עבורכם, ממחיש את נקודת החן ומביא את ההיסטוריה של המקום.

{YouTubeVideo id=mJF0dJf7-oo}

הסיפור מאחורי האנדרטה : לפני מלחמת העולם הראשונה ב 1914 שלט אז בארץ השלטון העות`מאני. הטורקים באותם ימים רק הקימו את חיל אוויר החדש שלהם בין השנה והשלטונות רצו להפגין את הישגיו.

הסולטאן רצה להשתמש בחיל האוויר על מנת לחזק את שלטונו ברחבי האימפריה העות'מאנית ולעורר גל של פטריוטיות ורגשות לאומיים על ידי מטס ראווה מעל ערי האימפריה.

תוכנית הטיסה הייתה ששני מטוסים צבאיים מסוג לואי בלריו Bleirot Xi היו אמורים לטוס מעל שמי האימפריה העות`מאנית מקושטא (איסטנבול), לבירות, דמשק, סמרה (האון), ירושלים, קהיר ואלכסנדריה. המסע כונה בשם "מסע קהיר" ושם המטוס היה "העזרה הלאומית".

הטיסה יצאה מאיסטנבול לדמשק, ומשם תוכננה להגיע לירושלים ולקהיר. במטוס טסו סרן פתחי ביי וסג"ם צאדק ביי.

שני הטייסים, מהבכירים בחיל האוויר של האימפריה העות'מאנית, לא הכירו את משטר הרוחות באזור הכנרת. כאשר הגיעו למצוק, הרוח המזרחית (שרקיה) טלטלה את המטוס וריסקה אותו לקרקע באזור סמח' והוא עלה באש.

מושל טבריה חצה את הכנרת בסירה ומצא את שרידי המטוס וגופות הטייסים, ואלה הועברו ברכבת מיוחדת מתחנת הרכבת סמח'. משם הועברו החללים להלוויה ממלכתית ליפו ומשם הובאו לקבורה לדמשק סמוך לקבר צלאח א דין.

לאחר ההלוויה הממלכתית הורה שר הצבא העות'מאני אנוור פאשה על הקמת אנדרטה לזכר הטייסים במקום ההתרסקות. על האנדרטה מופיעה כתובת בטורקית באותיות ערביות: "פאתיחה (פרק א' בקוראן) לנשמותיהם של החללים יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"מ) צאדיק ביי אשר נפלו בנקודה זו בגלל חילופי הרוח שקרתה כשטסו מאיסטנבול למצרים למטרה עליונה של הצבא העות'מאני".

שנים רבות היה האתר נסתר מעין, משום שהיה סמוך מאוד לגבול החם שבין ישראל לסוריה. רק לאחר שנכבשה הרמה ב-1967 שיפץ ירח פארן, בן קיבוץ האון, את המקום. הוא נטע בוסתן, המועצה האזורית והמועצה לשימור אתרים סייעו בידו, ממשלת תורכיה תרמה שני פסלי עיטים, והוצב שלט המתאר את האירוע ואת נתיב הטיסה המתוכנן. כמובן שהוצבו תרנים עליהם מתנופפים דגלי ישראל ותורכיה.