מצאו בביוב פתרון לחיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקה

אחת הדוגמאות הבולטות לחיידק עמיד כזה הוא החיידק הפתוגני אנטרוקוקוס פקאליס, שגורם בין היתר לדלקת של פנים הלב, אלח דם, זיהומים במערכת השתן, דלקת קרום המח והוא גם זה שאחראי למרבית הכישלונות בטיפולי שורש כתוצאה מזיהומים. א. פקאליס הוא חיידק עמיד במיוחד כאשר הוא גדל בביופילם; שכבות חיידקים הנצמדות למשטחים שכמעט אינן ניתנות לטיפול. כך, שבמקרים של זיהום בחיידק ה-א. פקאליס  האנטיביוטיקות הקיימות אינן מספקות מענה מספק ונדרשים אמצעים נוספים.

אחת האלטרנטיבות המבטיחות ביותר לאנטיביוטיקות היא הטיפול בפאג'ים. בקטריופאג'ים, או בקיצור פאג'ים, הינם וירוסים המדביקים ומחסלים חיידקים. הפאג'ים בעלי  תפקיד מרכזי בטבע כחלק בשמירה על מאזן החיידקים באמצעות יחסי טורף – נטרף אותם הם מנהלים עם החיידקים. מיליוני שנות אבולוציה של מרוץ חימוש מתמשך בין החיידקים לפאג'ים הביאו לידי כך שהפאג'ים מהווים את "מחסלי החיידקים" היעילים ביותר המוכרים למדע.

במחקר חדש של האוניברסיטה העברית בודדו החוקרים ד"ר רונן חזן, נורית בייט, שונית גלזר ותלמידי המחקר לירון כליפא, דניאל גלמן ויאיר ברוש, פאג' חדש ממערכת הביוב בירושלים שמדביק ומחסל את החיידק א. פקאליס ועמיד לאנטיביוטיקה ונקומיצין .

החוקרים בחנו את יעילות ההדבקה שלו כנגד תרביות של החיידק שגדלו בנוזל וכאלה שגדלו כביופילם על משטחים ומצאו לנכון למקד את מחקרם בתרביות ביופילם של חיידק עמיד זה, מאחר החיידק בתצורה זו כמעט ולא ניתן לטיפול באמצעים קונבנציונליים.

בשני המקרים הפאג' החדש (שנקרא  EFDG1 ) חיסל כמעט לחלוטין ופגע קשות בתרביות החיידק.  לסיום, על מנת לבדוק את הפוטנציאל של הפאג' בריפוי, השתמשו החוקרים במודל של שיני אדם בהם זיהמו את תעלות השורש בחיידק וטיפלו בהן בפאג'. בכל המקרים שבהם טיפלו נעלם הזיהום החיידקי כמעט לגמרי.

הרעיון לטפל בחיידקים ע"י בקטריופאג'ים איננו חדש, למעשה הוא התחיל את דרכו עוד לפני עידן האנטיביוטיקות ונזנח לאחר הגילוי שלהן בגלל סיבות היסטוריות, בעיקר בגלל הפחד מהפאג'ים הלא מוכרים וההצלחה המסחררת של האנטיביוטיקות. היום, לאור יכולות קביעת הרצף והאנליזה הגנטית.