לא עושים כלום להציל את הדרוזיות שעוזבות בית
מספר גדול של נשים ובחורות דרוזיות שעוזבות בית מסיבות שונות ומרובות נמצאות לבד בין תרבויות אחרות, ההנהגה הדתית והפוליטית לא מוכנה לעשות דבר למענן והן נאלצות לאבד זהות, נטישת העדה לדרוזיות, לכתבה
לאחר שנחשפנו למספר גדול של בחורות דרוזיות שפונות למערכת פורטל הכרמל בבקשה לסיוע בכל המישורים, אנו מתקשים לטפל בצורה רצינית בכל הפניות כי הדבר מחייב טיפול יסודי מהגורמים המוסמכים.
בחורות מכל הכפרים בכרמל ובגליל שעזבו את המשפחות שלהן מכל מיני סיבות, עוברות לתקופה קצרה או ממושכת למקלט באזור הצפון ואחרי זה עוברות לעיר הגדולה להתגורר ואז הן נחשפות למלחמת הקיום שלהן ביום יום ובמיוחד לאלה שיש להן ילדים שמבקרים בסופי שבוע או פעם בחודש.
שיחות רבות התקיימו בנושא, עם ההנהגה הדתית והמועצה העליונה של העדה הדרוזית, בעלי מקצוע ורשויות שמנסות להפוך את התופעה למקרים אבודים שלא על סדר היום שלהן, ובמיוחד כשמדובר באישה שעזבה את הבית.
החברה הדרוזית מגנה את אותן בחורות ואנשים לא חוסכים באמירות מלוכלכות על אותן בחורות שלא מצאו את עצמן משתלבות בחברה בה הן נולדו.
במקום שהעדה הדרוזית תאסוף או תמצא בית למען אותן בחורות, העדה וההנהגה מעדיפים לעסוק בדברים אחרים שכלל לא עוזרים למגר את תופעת עזיבת הבית.
בקרוב נפרסם את כל הנתונים לגבי האשה הדרוזית ולאן הגיעה ומה בעיקר מצבנו בישראל לעומת מדינות ערב.
על הציבור להבין שמשנת 2012 עד סוף 2014 מעל 52 בחורות עזבו את הישובים שלהן, אם נחזור לשנים 1990 עד 1999 מספר העוזבות הגיע ל5 בלבד מאשר בשנים האחרונות, הנתון מדבר ומתייחס לכל הכפרים הדרוזים.
בתקופה האחרונה אותן בחורות שכבר לא מתחבאות ורוצות שכל העולם ידע ויכיר את מצוקתן, מדברות בצורה חופשית על המצוקות והקשיים ועם מי הן חיות ומי תומך בהן להתקיים.
מקוממת מאוד ההתעלמות של החברה מזעקתן של אותן בחורות ונשים שנאלצות להתמודד לבד ומנסות לשרוד ולהשיג את כלכלתן בכל דרך גם בדרכים לא טובות.
