הפנים היפות של דליה בכניסה לישוב ולחרבת כרך ההיסטורית הושחתו
ראש המועצה ולא אחר שהגיע מהעיר הגדולה וממקום בו שמרו על איכות חיים וסביבה מקיים מזבלה לא חוקית בכניסה לישוב דאלית אל כרמל ולאתר ההיסטורי חרבת כרך, באים בתלונה לפארק הלאומי ולמשרד לאיכות הסביבה. מפגע
מקום שניתן לו אישור זמני שיוצבו בו מכולות שיפרקו אליהם גיזום ואסור בשום פנים להניח גיזום על האדמה, אחרי הביקור של השופט ובכירי המשרד לאיכות הסביבה, הפארק הלאומי והיחידה הסביבתית, המקום הפך להר של זבל בכמויות שאין לתארם.
הפסולת הנערמת כוללת, ריהוט וחומרי בניין, מכשירי חשמל ועוד, ולמען האמת התושב לא אשם כיוון שקיבל הוראות לגשת למקום הזה, וכאשר השער של המתחם נעול התושבים זורקים את הזבל בחוץ.
מנהל הפארק הלאומי פעם אחרי פעם מדבר עם רפיק חלבי ועאמר חסיסי ודורש שינקו, הבטחות ומילים ובפועל המקום הפך למפלצת מסוכנת לכל היער בסביבה ולאותם שכנים משכונת דליה צעירה, הסירחון והריחות לא נסבלים.
בנקודה בה ממוקמת המזבלה בכניסה המזרחית לדאלית אל כרמל, יש כניסה למסלול תיירותי ארצי, את המקום פוקדים אלפי תלמידים בכל שנה, חרבת כרך ההיסטורית.
אם המועצה אישרה גזרות כבדים ביותר על התושב ואחוז הגביה נמצא באחוזים גבוהים, אז מה הבעיה להוציא מהשכר של ראש המועצה והבכירים שלו ולפנות את הר האשפה שהערים במזבלה שהקים ראש המועצה בעצמו.
תלונות רבות נשמעות ממבקרים מאורחים ואנשי טבע ואיכות סביבה מכל העדות ובעיקר מתייחסים לאותו ראש מועצה שמגיע מהעיר שבמיוחד השקיעה משאבים רבים לשמור על סביבה ואיכות חיים, כאשר הוא עצמו מקים את המפגע הקשה בדליה ובכרמל, שמסוכן לחיי הציבור לא פחות מאתר חגית או בתי הזיקוק במפרץ חיפה.
זבל מי שזורק זבל זו הסיסמה שהובילו צעירים מהכרמל נגד ערימות האשפה שנערמו בואדיות ובטבע ועם הגעת המועצה החדשה השתתק קולם, לא ברור מה הסיבה.
בכל ישוב גם הפרימיטיבי ביותר, לא מקים בפתח ביתו מזבלה שמסכנת חיים.
שאלות ותלונה בנדון הוגשו לפארק הלאומי, למנהל המחוז במשרד לאיכות הסביבה, למבקר המדינה וליוסף מישלב ממשרד הפנים.
