המדינה משקיעה בחינוך בהתנחלויות פי 2 מאשר בישובים בפריפריה

מחקר מרכז מאקרו לכלכלה מדינית חושף: המדינה משקיעה בתלמיד בהתנחלות מבודדת כ-13 אלף שקלים, כמעט כפול מתלמידי הפריפריה
המחקר מעלה כי יישובי יו"ש נהנים מהכנסות גבוהות יותר ממשרד החינוך לעומת שאר חלקי הארץ
עוד עולה כי ממוצע התלמידים לכיתה ביו"ש נמוך משאר אזורי הארץ
גם בבחינת מערך החינוך הבלתי פורמאלי התגלו פערים משמעותיים לטובת יישובים ממזרח לגדר ההפרדה לעומת אזורי העדיפות הלאומית

מדינת ישראל משקיעה בתלמיד ביישובים מבודדים מעבר לגדר ההפרדה סכום של 12,899 ש"ח. זאת לעומת הממוצע הארצי שעומד על 6,540 ש"ח בלבד. סכום ההשקעה בתלמיד באזורי העדיפות הלאומית, הנגב והגליל, עומד על 7,788 ו-6,761 ש"ח בלבד בהתאמה. כך עולה ממחקר שערכו ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ואיתמר גזלה, מנהל המחקר במרכז. מדובר במחקר ראשון מסוגו הממפה את הקצאת משאבי המדינה לחינוך בחלוקה לאזורים ובוחן היבטים כלכליים ואיכותיים כאחד.

עוד עולה מהמחקר כי הכנסות הרשויות המקומיות ביישובים ממזרח לגדר ביהודה ושומרון ממשרד החינוך הגיעו בשנים האחרונות לרמה של כ-25% מסך הכנסות הרשות, כאשר הממוצע ביהודה ושומרון עומד על כ-20%. לעומת זאת, בשאר המדינה עמד שיעור זה על כ-15% בלבד כאשר באזורי העדיפות הלאומית שיעור נע בין 17%-20% בלבד.

בהיבט של הוצאה על חינוך מכלל הוצאות הרשות עולה כי זו גבוהה יותר משמעותית באזורי יהודה ושומרון ביחס לשאר המדינה. זאת כאשר 30.2% מכלל הוצאות הרשויות ביו"ש הועברו לחינוך (34.7% ביישובים ממזרח לגדר ו28.3% ביישובים ממערב לגדר). זאת לעומת ממוצע ארצי (ללא יו"ש) העומד על 24.3%, וממוצע של 26.3% ביישובי הנגב ו26.5% ביישובי הגליל.

המחקר בחן גם את המדדים לביצועי מערכת החינוך. מכך עולה כי גודל כיתה ממוצעת ביהודה ושומרון קטן ב7% מהממוצע הארצי ללא יהודה ושומרון ועומד על 23.4 תלמידים בכיתה. זאת כאשר בפריפריה, ביישובי הנגב והגליל עומד הממוצע על 24.5 ו24.7 בהתאמה. גם בהיבט זה היישובים המבודדים מזרח לגדר נהנים מתנאים טובים יותר לעומת שאר חלקי המדינה כאשר ממוצע התלמידים בכיתה ביישובים אלו עומד על 21.7 בלבד.

בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות התמונה מורכבת יותר עקב האחוז הגבוה של החרדים המתגוררים ביישובים ממערב לגדר ההפרדה ובחלקם הגדול אינם ניגשים לבחינות הבגרות. עם זאת, האזור שממזרח לגדר ההפרדה נהנה משיעורי הזכאות הגבוהים בארץ אשר עומדים על 68.7%, שיעור הגבוה מהממוצע הארצי ללא יו"ש ב-11.1%. שיעורי הזכאות בנגב ובגליל נמצאים ברמה קרובה יותר לזו הארצית ועומדים על 55% ו61.2%.

מדד נוסף שנבדק הינו ה"תשואה להון" במערכת החינוך. זאת באמצעות חלוקת ההוצאה לחינוך לתלמיד בשיעור הזכאות לבגרות. "מדד זה מודד למעשה את היעילות של מערכת החינוך באזורים השונים ומיועד לענות על השאלה – כמה עולה בפועל כל אחוז זכאות לבגרות", מסביר ד"ר רובי נתנזון, עורך המחקר.  נמצא כי מדד זה גבוה יותר, כלומר יעיל פחות, ביהודה ושומרון מאשר בממוצע הארצי. באזורים אלו עלות כל אחוז זכאות לבגרות עומד על 262.6 ש"ח (ביישובים ממזרח לגדר עלות כל אחוז זכאות היא 273.4 ש"ח וממערב לגדר 257.1 ש"ח). לעומת זאת, מערכת החינוך מתגלה כיעילה יותר בשאר חלקי הארץ כאשר בממוצע הארצי ללא יהודה ושומרון עלות אחוז זכאות היא 176.7 ש"ח בלבד ובאזורי העדיפות הלאומית העלות נעה בין 152.5 ש"ח בגליל ל198.7 ש"ח ביישובי הנגב.

גם בבחינת מערך החינוך הבלתי פורמלי התגלו פערים משמעותיים בין יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ. במחקר נמצא כי מספר הילדים הנמוך ביותר לכל צהרון נרשם ביהודה ושומרון עם 301.2 ילדים בגילאי 3-9 לכל צהרון פעיל. נתון הנמוך ב32.9% מהממוצע הארצי ללא יו"ש. לשם השוואה, במחוז דרום מספר זה עמד על 425.4 ובמחוז חיפה והצפון על 593.5.

"הנתונים שעולים מהמחקר מציגים הקצאת משאבים גבוהה במיוחד לאזור יהודה ושומרון ובפרט ליישובים המבודדים ממזרח לגדר" אומר ד"ר רובי נתנזון מנכ"ל מרכז מאקרו, "המסקנה היא שמדובר במדיניות מוכוונת ומודעת של של מתן תקנים עודפים והענקת תוספות תקצוב ליישובים אלו, על חשבונם של אותם יישובי פריפריה בצפון ובדרום אשר הוגדרו כאזורי עדיפות לאומית".