ראמיז זינאלדין לא נעלם מפקיעין שוב
בכל פעם שחוזרים לאותו קצין משוחרר שמוצא את עצמו זר בכפרו פקיעין, מגלים את הפנים האחרות שכן הוא רוצה יותר מכל לקדם והפתרונות בידו, אבל הוא נמצא בעמדה שלא יכול כרגע לעשות, ראמיז בהמתנה לא שקטה.
ראמיז זינאלדין ממשיך להיות מעורב בקרב הציבור בכפרו בכל המכלולים הקשורים לחיי החברה המקומית, ראמיז לא יודע להגיד לא, למרות שלפעמים זה יכול להיות מלכוד עבורו.
עבור ראמיז שמשתחרר אחרי קריירה צבאית, מגיע לכפרו ומוצא את עצמו כנטע זר, בשבילו הכפר לא נראה כך כשהיה בשירות, תוך תקופה קצרה עם התחברותו לפוליטיקה התחיל להבין משמעות החיים בכפר.
ראמיז מכיר מקרוב את שקרה אחרי המאורע בפקיעין לפני מספר שנים והפגיעה בכלכלה בגלל אותו אירוע מעציב שלא היה צריך להתרחש, ראמיז רואה בישוב מקום מיוחד שדומה באופיו לשוויץ.
ראמיז:"אני בשלב של הקמת עמותה למען פקיעין, לקדם את הכפר, כולל חינוך הנוער הדרוזי וההישגים שמחולל בשנים האחרונות, זה בזכות המפקחים, סגל המורים,המנהלים והמפקח שיך מהנא פארס, הנה תיכון רונסון קיבל פרס וירכא מקבלת פרס וזה מה שאנחנו צריכים".
ראמיז:"פקיעין לא הצליחה בעשור האחרון, המתנ"ס נסגר, התיאטרון נסגר למרות שבפקיעין יש הכל, בשנים האחרונות לא הביאו לפתרונות לצעירים, מה שגרם לחלל הזה והשאלה איפה ילכו אותם צעירים, אנחנו חטאנו ופגענו בעצמנו".
ראמיז מחזיר אותנו לאותו ראיון לפני ארבע שנים ולפני חודשיים בעניין הסורי ומה שאז אמר צדק במדויק, כאילו הוא מתנבא מה שלא יכלו להעריך ראשי הצבא, ראמיז קלע בול בהערכתו שהאזור בצפון הולך למצב לא ברור.
ראמיז עד היום סירב לקבל תפקידים בסקטור הציבור והפרטי, הדבר אצלו בא מתוך זה שהוא מתמקד בכפרו פקיעין, ראמיז לא רואה את עצמו נעלם מהכפר שוב.
לדברים בסרטון
{YouTubeVideo id=vHINNLblTbA}