מורה שרוצח נפש של ילד האם למשרד החינוך יש סמכות לפטרו?

ח"כ יפעת שאשא-ביטון, יו"ר הועדה לזכויות הילד, בדיון בוועדה על שימוש באלימות כאמצעי ענישה במוסדות חינוך: "לא מתקבל שום תירוץ לשימוש באלימות. מזיזים את הבעיה ממקום למקום, במקום לטפל בה בצורה הראויה. מורה שרוצח נפש של ילד, האם למשרד החינוך יש סמכות לפטרו כי המקצוע לא מתאים לו?"

יו"ר הוועדה הנחתה את משרד החינוך להגביר את פעילות המפקחים בשטח, אמרה שיש לשקול לקיים מבחני אישיות כתנאי סף לעבודה בתחום ההוראה והחינוך וסיכמה ש"מורים צריכים להבין שיש קווים אדומים שבהם אין משא ומתן, ומורה שפוגע, צריך לתת את הדין ולהיענש עם אפס סובלנות"

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, התכנסה לדיון דחוף בסוגיית שימוש באלימות כאמצעי ענישה במוסדות חינוך. הדיון נקבע על רקע פניות רבות שהגיעו לפתח לשכתה של ח"כ שאשא-ביטון בנוגע למקרים בהם הופעלה אלימות פיסית ומילולית כלפי בני נוער וילדים, בבתי ספר או בגנים, כאמצעי ענישה, וכן לאור הפרסומים האחרונים בכלי התקשורת שחשפו מקרים של התעללות פיסית קשה.

ח"כ שאשא-ביטון פתחה את הוועדה באמירה הנחרצת לפיה "אנחנו עוסקים רבות בוועדה בנושא מיגור האלימות בבתי הספר כלפי ילדים ומוקיעים כל סוג של אלימות, אלא שלאחרונה נפגשנו לא מעט בתופעה שבה הצוותים החינוכיים נוהגים בדרך אלימה כדי להתמודד עם בעיות משמעת או התנהגויות לא מקובלות. הגענו למקרי קצה של נעילת ילדים בחדר ספח ובמחסנים, ונחשפנו לסיפורים על התנהגות פיסית אלימה והפעלת כוח. לצערי, יש גם אלימות שהיא לא רק פיסית, אלא גם מילולית, כבדרך של שגרה, וגם לכך נתייחס".

ח"כ שאשא-ביטון הוסיפה כי "יש הרבה אנשי חינוך שעושים את עבודתם נאמנה ואני לא רוצה ליצור הכללה, אבל צריך לראות איך מוקיעים מהשורש את האנשים שכן סוטים מהדרך, כל שכן שאנו מדברים על אנשים שצריכים להיות מודל לחיקוי. אני לא מוכנה שיהיה שום תירוץ על השולחן לשימוש באלימות. לא שחיקה ולא שום תירוץ אחר. יש לא מעט תלונות מוצדקות, ואני לא מכירה מספרים של עובדים שפוטרו, אלא יותר של כאלה שהוזזו ממחוז למחוז או מכיתה לכיתה. מורה שרוצח נפש של ילד, איזה סמכות יש למשרד החינוך לפטרו כי המקצוע לא מתאים לו?".

דר' יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, חשף כי בשנת 2014  כ-130 ילדים נחקרו בנושא אלימות שהופעלה מצד צוות חינוכי, שחשוד בפגיעה פיסית והתעללות ילדים. 65 אירועים היו חד פעמיים והשאר מקרים מתמשכים ולא אירוע אחד.

כמו כן, ציין דר' קדמן כי באותה שנה נחקרו 36 מקרים של פגיעות מיניות של אנשי צוות בתלמידים. לפי נתונים שעולים מהמיצ"ב, 17 אחוז מהתלמידים התלוננו על כך שבשנה האחרונה מורה פגע בהם באופן פיסי, כאשר יש מקרים שהסתיימו באשפוז הילד בבית חולים. 

נציגי משרד החינוך שנכחו בוועדה ציינו כי המשרד מתייחס לסוגיה בחוזר מנכ"ל שיצא באפריל 2015, לפיו מקרים של אלימות פיסית ומילולית מטופלים בחומרה.

חוזר המנכ"ל קובע כי יש חובת דיווח, אולם נציגי משרד החינוך הסבירו שלמשרד אין את הכלים לפטר איש הוראה אחרי שההליך הפלילי נסגר, וכי יש קושי לפטר עובד הוראה בשל העובדה שהוא מעוגן בהסכם קיבוצי.

"הדברים לא תמיד בשליטה של המשרד, הם בהחלטה של ערכאות משפטיות ותלויים במערכות המשפטיות", ציינו נציגי המשרד.

עו"ד אסף רוזנברג ממשרד החינוך הוסיף כי "כשיש היום תלונה כנגד אחראי על חסר ישע (מורה), יש חובה להעביר דיווח לפקיד הסעד או למשטרה, והם האמונים לפי חוק להתחיל בחקירה או בבדיקה. כולם משקיעים זמן ואנרגיות, אבל במבחן התוצאה יש מספר נמוך מאוד של הרשעות בסוף היום".

ח"כ שאשא-ביטון הגיבה לדברים אלה ואמרה: "התחושה היא שאנחנו עסוקים מדי בלהגן על העובדים, וזאת הסיבה בגללה אין לנו את האומץ לנקוט בצעדים שיש לנקוט. מזיזים את הבעיה ממקום למקום, במקום לטפל בה בצורה הראויה. יש הרגשה כאילו לא עושים את הנדרש בגלל הסכמים קיבוציים. איזה סיבות יש לא להשעות בגיר שפגע בקטין? זה לא נעשה תמיד, ואם כן, זה לוקח זמן".

ח"כ הטרי יגאל גואטה מש"ס נכח גם הוא בוועדה וחשף: "כשהייתי ילד קטן, הייתי מגיע לשיעור הספורט בבית הספר בלי נעליים ובעשר הדקות הראשונות רק היו צוחקים בגלל זה על יגאל גואטה. הייתי נעלב ובורח, ולכן חשוב לי לחזק את דבריה של יושבת ראש הוועדה, שכן אלימות מילולית פוגעת ונחרטת בנשמה של ילד לכל החיים".

ח"כ שאשא-ביטון סיכמה את הוועדה וציינה כי "מורים צריכים להבין שיש קווים אדומים שבהם אין משא ומתן, ומורה שפוגע, צריך לתת את הדין ולהיענש עם אפס סובלנות. עד אז נגיד שהאלימות היא לא בבית ספרנו. כמי שמכירה את מערכת החינוך, לא קשה לזהות מוסד חינוכי עם אווירה נוקשה. יש מפקחים שמסתובבים בשטח, ואני מבקשת להנחות אותם להיות יותר רגישים למה שקורה בבתי הספר. הם צריכים לגלות מספיק ערנות וללוות את הצוות המקומות שצריך".

עוד ציינה ח"כ שאשא-ביטון כי יש לקיים מבחני אישיות כתנאי סף לעבודה בתחום ההוראה והחינוך, ולא להשאיר את הקבלה למקצוע כתלויה רק בהיבט האקדמאי. כן אמרה כי תישקל האפשרות, לאחר בחינת הסוגיה לעומק, להקים בית דין מקצועי של משרד החינוך.