תעודת הבגרות לדרוזים לא בשביל האוניברסיטה

לראשונה דנים בצורה עניינית בחינוך הדרוזי שהופרד מהערבים והמשיך להתרסק, ח"כ מרגי "למרות ההשקעה  אין עלייה במספר הסטודנטים הדרוזים באקדמיה", איה חיר אלדין "מודעים לזה שיש בעיה", כמאל כיוף ממליץ לחקור, זידאן עטשה וח"כ אבו מערוף מבקרים את הסוגיה, מרזוק קדור "מינויים חמולתיים שפוגעים במערכת החינוך", לפרטים

22.03.2016 מאת: פורטל הכרמל והצפון
 תעודת הבגרות לדרוזים לא בשביל האוניברסיטה

לא פעם העלינו את נושא החינוך והכשלים בהם נתקלים הצעירים הדרוזים שרוצים ללמוד באקדמיה, בדיון שהתקיים בוועדת החינוך דנו בסוגיית שילוב הדרוזים בהשכלה גבוהה, בקשיים ובמכשולים בקבלת הצעירים הדרוזים ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בכללי ובדאלית אל כרמל ועוספיה בפרט.

מהדיון עולה תמונה קשה לפיה  71% מהזכאים לבגרות בקרב הדרוזים בישראל לא עונים על הקריטריונים של הקבלה לאוניברסיטאות.

בתחילת הישיבה הוצג דוח שנערך ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנושא מערכת החינוך הדרוזי ושילוב הדרוזים בהשכלה גבוהה.

על פי הדו"ח במערכת החינוך הדרוזי לומדים היום 41266 תלמידים, אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב בני העדה הדרוזית עלה בשנים האחרונות, בשנת 2014 הגיע אחוז הזכאים לבגרות ל 62% לעומת 59% בחינוך היהודי ו-46% בחינוך הערבי, עם זאת, מצביעים הנתונים על כך שאחוז גבוה יחסית מקרב הזכאים לתעודת בגרות אינם עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות.

לפי הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , בשנת 2013 כ 13% מהדרוזים מגיל 15 ומעלה קיבלו תואר אקדמי, לעומת 28% מהיהודים באותה שנה ובאותה קבוצת גיל. בשנת הלימודים 2013- 2014 היוו הסטודנטים הדרוזים רק 1.36% מכלל הסטודנטים במוסדות האקדמיים השונים בישראל. מקרב מקבלי התארים באותה שנה 1% בלבד היו דרוזים.

חכ"ל זידאן עטשה שהיה מהיוזמים לדיון: "אני מרגיש, בתור ישראלי גאה, שבמוסדות חינוך במקומות מסוימים אנחנו עזובה. בגליל ההישגים מצוינים אבל בעוספייה ובדלית אל כרמל זה שונה מאוד. לפני 30 שנה בהיותי חבר כנסת הקמתי עם מספר נוספים קרן לעידוד ההשכלה הגבוהה במדעים המדויקים בעדה הדרוזית, אז לא היה כמעט כלום. בחלוף השנים חשתי בדקתי ואימתתי שמספר הלומדים מדעים מדויקים מעוספייה הולך ומצטמצם, להבדיל מביתר הכפרים הדרוזים".

יו"ר הוועדה יעקב מרגי השיב כי "נראה שמשהו לא טוב קורה במערכת החינוך בעוספייה. הממשלה נתנה והשקיעה ומהנתונים עולה שהתקצוב במערכת החינוך הדרוזית גבוה יותר מהמערכת הכללית ובכל זאת אתם אומרים שהתוצאות ברמה נמוכה. איך זה שצעירים עם תעודת בגרות לא ממשיכים ללימודים גבוהים? אין אלא להסיק שיש כאן אי התאמה, משהו לא עובד וצריך לברר מה מקור הבעיה".

אוניברסיטת חיפה

פארס ללאוי, בין העדה הדרוזית, כיום סטודנט במרכז הבינתחומי הרצליה, טען כי השאיפה במערכת החינוך הדרוזית היא להעלות את אחוז הזכאים לבגרות ולא את איכות תעודות הבגרות והציונים. במכתב שכתב, החתום על ידי עשרות תלמידים שלמדו עמו בתיכון נכתב כי "אנו התלמידים מרגישים שאנו משמשים כלי ביד הנהלת בית הספר למקסימום יחידות במינימום ציונים".

איה חיר אלדין, מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך התייחסה ואמרה כי : "הנושא  אכן נבדק, ידוע לנו שקיימת בעיה של תלמידים שמסיימים עם בגרות ולא מגיעים לאקדמיה במגזר הדרוזי. במשרד החינוך יש תכנית אתגרים לדוברי ערבית ככלל ולא באופן ממוקד למגזר הדרוזי, עד היום הכל היה תחת אותה כותרת וזה אחד הקשיים. למגזר הדרוזי יש צרכים ייחודיים והממשלה קיבלה החלטת ממשלה שמכירה בזה ותיושם החל מהשנה".

רמי בן גרא, מפקח מטעם משרד החינוך בעוספייה ובדלית אל כרמל הוסיף כי "אנחנו שותפים לשאיפה. צריך לזכור שכשאנחנו נכנסנו לבית הספר רונסון בעוספייה בתשע"א הוא עמד על 36% זכאות לבגרות. כעת אנחנו מדברים על 72% ממוצע זכאים והתחזית של תשע"ה היא לכ-80%. יש להבחין בין זכאות לבגרות לבין תעודה שמתקבלת ע"י האונ', כאן יש עדיין לעשות מאמץ. בהסתכלות על מקצועות מפתח כמו מתמטיקה ואנגלית ניתן לראות התקדמות משמעותית לעבר הממוצע הארצי וזו השאיפה הראשונה שלנו, בלי בסיס איתן וחזק קשה לעלות באיכות".

כאמל כיוף, מנהל מחלקת החינוך בעוספייה, התייחס גם הוא לדברים ואמר "יש צריך לחפש את החסמים והסיבות למצב. בעבר הנתונים היו קשים יותר, בשנים האחרונות התחלנו ברפורמה מהגן ועד כיתה י"ב. הקמנו בי"ס חדש כדי להוריד את הצפיפות, אנו מכשירים את צוותי ההוראה, מגבירים את מעורבות ההורים במטרה להעלות את רמת ההישגים החינוכיים והלימודיים ואכן עשינו זאת. אחד החסמים המרכזיים שעולים מסקר שערכנו הוא המבחן הפסיכומטרי. רבים מהצעירים בעדה הדרוזית לא רוצים לגשת אליו ומתקשים בו".

ח"כ עבדאללה אבו-מערוף (הרשימה המשותפת) אמר: "כולנו רוצים לקדם הישגים ולצערי קשה לחשוף את הנקודות המרכזיות בהן יש לטפל, במערכת החינוך ככלל ובחינוך הדרוזי בפרט. הצעד הראשון- בעיני הוא הקמת ועדה מקצועית שתבדוק ותמצא את הנקודות החלשות בכל מקום, צוות מקצועי שיבדוק מה ואיך אפשר לעשות כדי שהתלמידים שלנו יסיימו י"ב עם בגרות מלאה ואיך יכנסו למוסדות השכלה הגבוהה ויגיעו להישגים כל אחד בדרך ובמקצוע שלו".

במהלך הדיון העלה מרזוק קדור, חבר המועצה המקומית דלית אל כרמל טענות קשות בדבר מינויים בעייתיים במערכת החינוך המקומית כשלדבריו "בדליית אל כרמל מונתה לאחרונה מנהלת תיכון ללא ניסיון, בלי התנאים הדרושים או עמידה בקריטריונים. באותו בית ספר יש מורים ללא תעודות הוראה. אני מדבר על מינויים חמולתיים שפוגעים במערכת החינוך". כמו כן טען קדור לדיווחים כוזבים בגין שעות הוראה שלא בוצעו בפועל. בתגובה ועל אף שלילת הטענות על ידי נציגי משרד החינוך, שאמרו כי כל מינוי עובר את בדיקת המשרד, דרש יו"ר הוועדה ח"כ מרגי מהמשרד  לבצע בדיקה מקיפה בנושא ולדווח לוועדה אודות הממצאים. 

לכתבה שערכנו בנושא בתאריך 23/8/14, (ללחוץ על הקישור בכחול)

" החינוך הדרוזי ימשיך להתרסק והסיבה היא? "

תגובות

10. סמי לפני 8 שנים
ועדות חקירה לא תעשה כלום
9. איש חינוך לפני 8 שנים
המצב עוד יותר קשה מזה
8. מלומד לפני 8 שנים
בעדה הכל בלוף
7. עספאוי לפני 8 שנים
בתוכן שלומדים לא נגיע לכלום
6. מונה לפני 8 שנים
תודה לכם פורטל הכרמל על כתבה עניינית
5. הפתרון לפני 8 שנים
הפתרון
4. עספאנייה לפני 8 שנים
איפה הם כל אלה שהתגאו בהישגי הבגרות שלהם
3. עספאני לפני 8 שנים
הכשלון מהראש
2. כאמל לפני 8 שנים
מצב קשה שמחייב פתרונות קסם
1. האמת הכואכבת לפני 8 שנים
הבעייה אצלנו

מומלצים